גנרלים לא יושיעו את הנשיא דונלד טראמפ. הם לא יעזרו הרבה לנשיא בזירה הפנימית ובוודאי שלא בחזית מדיניות החוץ. זוהי ההערכה החד־משמעית בקרב פרשנים בוושינגטון וגורמים דיפלומטיים בניו יורק. דעה זו מתייחסת במיוחד בנוגע לראש הסגל החדש בבית הלבן הגנרל בדימוס ג'ון קלי, למרות שסיכום השבוע הראשון שלו בתפקיד היה חיובי.



בידיעה בכותרת ראשית בעמוד הראשון, דיווח ה"ניו יורק טיימס" שלשום כי קלי כבר נקט כמה צעדים יעילים בבית הלבן בנוגע להטלת משמעת על בכירים בסביבתו של הנשיא. הוא הגביל את כניסתם למשרדו של הנשיא והבהיר אפילו לבתו וחתנו של טראמפ, איוונקה וג'ראד קושנר, כי עליהם ליידע אותו מראש על רצונם לראות את הנשיא. למרות זאת, בעיתון הודגשה השאלה החשובה מכל - האם טראמפ ייתן לקלי את הסמכות שהוא זקוק לה כדי להצליח?



בעיתון מופיעים ציטוטים של קלי, שמבהיר בשיחות פרטיות עם מקורביו כי הוא מונה על מנת לשנות את התנהלות צוות הבית הלבן ולא את התנהלותו של הנשיא. האם קלי כבר מניח את התשתית להסבר שייאלץ לנפק על כישלון בעתיד? אחת הסוגיות שמרתקות פרשנים כאן היא כיצד קלי יסתדר, אם בכלל, עם סטיב באנון, האיש החזק ליד הנשיא ואדם שמאוד לא אוהב שמנסים להצר את צעדיו.



הנשיא טראמפ אוהב גנרלים. אבל מיד לאחר שהוא בוחר אותם לתפקידים בכירים, הם מעצבנים ומביכים אותו. הדוגמה למבוכה הגדולה שספג ועליה הוא ממשיך לשלם היא מינויו של מייקל פלין ליועץ לענייני ביטחון. אותו אדם שסיבך את הנשיא מאוחר יותר בפרשת קשריו עם בכירים רוסים.



מזכיר ההגנה של טראמפ, הגנרל ג'יימס מאטיס, לא מדבר הרבה, אבל כשהוא מביע את דעתו בנושאי חוץ, היא לרוב סותרת את ציוציו המפורסמים של טראמפ בטוויטר. ראש המועצה לביטחון לאומי הגנרל הרברט מקמאסטר כמעט לא נחשב כדמות משפיעה בבית הלבן. טראמפ אפילו לא צירף אותו לפגישה שערך עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. "הם (הגנרלים) חסרים עומק וחריפות שכל על מנת לשלוט על טראמפ", כתב ג'ונתן סטיבנסון, חוקר בכיר במכון ללימודים אסטרטגיים בוושינגטון.



מבחינת ישראל אגב, נוכחותם של גנרלים בדימוס בצמרת הממשל האמריקאי אינה מבשרת טובות. חלק מאותם אנשים ידועים כמי שעוינים את המדינה. מאטיס הצהיר כבר בעבר כי "תל אביב היא הבירה של מדינת ישראל". ראש הסגל החדש, קלי, ידוע בהתבטאויותיו הגזעניות ובביטויים עולבים נגד מהגרים ובני מיעוטים – מה שמציב בסימן שאלה את דעותיו על ישראל.



אבל גם אם המצב היה אחרת, צריך לזכור שכל יום שעובר, הנשיא רק מוכיח מחדש כי אם הוא לא יכול להציל אותו מעצמו, אפילו מפקדים קשוחים לשעבר מהמרינס לא יצילו אותו.