אשה אחת לא צעירה עמדה במשך כל אירוע התמיכה בנתניהו במעבר בתוך הקהל ורקדה בתנועות גוף מפותלות וערסולי ידיים. בכל אירוע כזה, מימין או משמאל יש תמיד אנשים שבשבילם האירוע הוא בעצם במה לעצמם. הקהל זרם, וכבר בשעה 19:00 אפשר היה להבין שאולם 1 בגני התערוכה יהיה מלא באופן מרשים. מעל הכניסה לאולם יש שלט שמכריז: עד 6063 איש בלבד.



האולם נראה מלא בהחלט, ובכן אפשר להניח שהיו 6000 איש. אבל ראיתי שמסך שחור נמתח שם, קרבתי והצצתי מאחריו וראיתי שהאולם חולק לשניים, והחלק השני ריק. אני מעריך, אם כן, שהיו כ-3000 תומכים. גם זה מספר מרשים.



ח"כ אורן חזן בכנס התמיכה בנתניהו. צילום: אבשלום ששוני
ח"כ אורן חזן בכנס התמיכה בנתניהו. צילום: אבשלום ששוני

 

לפני הכניסה עמדו גם מפגינים נגד נתניהו והמגפון שלהם שר בקול לצלילי פיוט יהודי מוכר: "נתניהו לך הביתה, רחם עלינו". ספרתי כעשרה אנשים שם, מעטים מול רבים, אבל נחושים. כשיצאתי הם עדיין עמדו שם, ועדיין זעקו.
 
 די קשה לתמוך בנתניהו, הכניסה לאולם קשה, הבדיקות מכבידות, חם ולח אבל אנשים נוהרים. כשאני מביט בקהל אני רואה את כל סוגי עם ישראל, אבל גם כאלה שרבים מחברי היו שואלים את עצמם אם העיקרון של אדם אחד קול אחד הוא עקרון ראוי. הקהל הזה יודע היטב שתמיד יציירו אותו כנחות, והם מזהים את התקשורת כמי שמצייר אותם כך.

"ביבי, ביבי, אין כמו ביבי בעולם"

די מהר נוצרים באולם מעגלים סביב מספר אנשי תקשורת שהחליטו לרדת מהבמה הנישאת שעליה מצלמות הטלוויזיה אל תוך הקהל. הכינוס בכללו נראה נגד התקשורת ולא רק בעד נתניהו. המעגל הסוער ביותר מסתחרר סביב מואב ורדי כתב ערוץ 10. במבט מלמעלה הוא נראה כמי שהחליט לעשות לבדו רפטינג במערבולת סוערת.

הכל כאן נראה כמו מצב מלחמה בין התקשורת המסמלת את הרוצים להפיל את נתניהו, ובעצם להפיל את הליכוד, לבין אלה שבאו לכאן למחות. המעגל סביב מואב ורדי גם מתחיל בקריאות קצובות: "ביבי, ביבי, אין כמו ביבי בעולם". הם ממש מתים לעצבן. הצלם של ערוץ 10, דניאל חג'בי, מצלם בסלולרי שלו את ההוריקן האנושי שבעין הסערה שלו עומד ורדי, ואומר: "אני מעלה את זה עכשיו אצלנו בחמ"ל".
 
באולם הגדוש נישאים שלטים, בהם ישירים: "נסיון הפיכה", אחרים שצריכים פיענוח: "34 מליון זו שחיתות", עם תמונת ציפי לבני ועוד טקסט ארוך שמצריך קריאה מקרוב. הרבה דגלי ישראל, וגם ראיתי שני דגלים דרוזיים שמחממים את הלב ודגל גאווה ובמרכזו מגן דוד. 
 
אורן חזן הגיע מוקדם, וסביבו נוצר מהר מעגל, מעגל אוהד. הוא מדבר, הוא מסביר, נשמעות גם קריאות קצובות: "אורן חזן, אורן חזן", ולרגע נדמה שהוא יכול להאמין שהאירוע הוא לתמיכה בו. אחד מאנשי צוותו מזהה אותי ואומר לי: "תראה איזו אהבה למי שכתבת שהוא מבריח אנשים מן הליכוד". 
 
יש שיר שנשמע מדי פעם מתוך הקהל: "אין כלום, כי לא היה כלום". הם קצת משבשים את האימרה של ראש הממשלה שטוענת: לא יהיה כלום כי אין כלום, אבל ככה זה בשירה, יש חופש לירי.  
 
אחד האנשים בקהל, יחזקאל יֶגָנָה, שהגיע מהנגב, פונה אלי ואומר: "ביבי צריך לשלוח פרחים לכל הכתבים כאן. בגללם אנחנו בליכוד התאחדנו, וכולנו, גם אנשים שהיססו קודם, גם אנשים שאמרו אולי הגיע זמנו ללכת, עכשיו בעדו".