מותר לחלוק על דרכו של נתניהו גם אם אתה חבר ליכוד. אפילו אם אתה חבר מרכז ליכוד, ויותר מכך - בעל תפקיד נבחר בתוך מנגנון הליכוד. מותר כמובן גם לחשוב שנתניהו מושחת ולדרוש שיימצא לו מחליף, גם אם את או אתה שייכים למפלגה. מותר גם לעשות חישובים, שלפיהם, אם נתניהו יוותר על כהונת ראש הממשלה לטובת אדם אחר, זה יועיל לליכוד. ולא, אל תחכו למילה “אבל” בסוף הפסקה. אין אבל. מותר.

לאור חשיפתו של אריק בנדר ב"מעריב־סופהשבוע" על כך שרוצים להדיח מהליכוד פעילים שנדמה היה שפעלו נגד נתניהו אומר (אם מישהו ישאל אותי): למאבקים הפוליטיים בתוך מפלגה שנוקטת שיטות דמוקרטיות בניהול הפעילות הפנימית שלה יש מחיר. כל פעיל יכול להביע דעה. מצד שני גם הגשת תלונה לבית דין של התנועה נגד פעילי מפלגה שמישהו חושב שפעלו נגד הליכוד, מותרת בהחלט. זה הכל חלק מהמאבקים הפוליטיים הדמוקרטיים הפנימיים בליכוד.

בסופו של דבר, אם פעילות של פעיל במפלגה פוגעת לדעת מישהו במפלגה, ברעיון או במנהיג המפלגה (וזה לא אותו דבר, כל אחד משלושת הנושאים שונה), ייקבע גורלו של אותו פעיל בידי מתפקדי הליכוד, כשהם יאמרו את דברם בבחירות הפנימיות.

יש בישראל די הרבה מפלגות, דתיות וחילוניות, שבהן דמוקרטיה פנימית איננה כלל חלק מההתנהלות. אני זוכר שפעם, אחד המנהיגים של מפלגה חילונית כזו אמר לי על ניהול סניפים וניהול מפלגה שהוא חושב את כל זה למיותר. באיזשהו מקום הבנתי את ההיגיון בדבריו - מניין יש לו כוח וזמן לשמוע כל פעיל, במשך כל השנים שבין בחירות לכנסת לבין הבחירות הבאות? בשביל מה לו לקבל עצות וביקורת בכל סיור בכל סניף, שבעיני אנשים כמוהו מיותר בכלל. הפוליטיקה הפנימית היא חלק מתיש של ההנהגה. מי שחולם על משמעת פנימית יגלה מהר שפעילים הם בני אדם שיש להם מה לומר, מה שמפריע לניהול מחנה מלוכד וצייתני.

ההפגנות מול ביתו של היועץ המשפטי בדרישה שיקבל החלטה מדאיגות, אבל אם הן מתקיימות באי־סדר הכללי שלנו, הרי מותר אפילו לפעיל הליכוד להפגין שם. בצחוק אומר - מותר לו להניף שלט - “מנדלבליט, תחליט סוף־סוף ותזכה את ביבי”. מצד שני, לכל מפלגה יש בית דין ומוסדות, ומותר להגיש תלונה נגד פעיל שבחר ללכת להפגנה כזו ולדרוש הכרעה נגדו ואף את סילוקו.