פעילי ימין קיצוני וניאו־נאצים התקבצו בעיר שארלוטסוויל שבווירג'יניה, ארצות הברית, להפגנה נגד החלטת רשויות העירייה להסיר את פסלו של מפקד צבא הדרום במלחמת האזרחים, רוברט אי לי. המפגינים, נושאי כרזות ודגלים של ארגונים ותת־ארגונים ימניים קיצוניים, צעדו עם לפידים בסגנון הקו קלוקס קלאן וצלבי קרס נוסח הנאצים, וצרחו ססמאות בגנות שחורים, יהודים, זרים וכל מה שלא לבן ונוצרי, או אם תרצו "אמריקאי לבן טהור גזע".

בעיר הוכרז מצב חירום. האמריקאים מודעים לבלגן שהנאצים נוהגים לעשות בהפגנות וריכזו כוחות משטרה גדולים באזור ההפגנה. מול המפגינים נושאי צלב הקרס התייצבה קבוצת מפגינים אנטי־גזענים. ייתכן שההפגנה הייתה מסתיימת בשקט יחסי אלמלא הגיחה לפתע מכונית ספורט שבה נהג ג'יימס אלכס פילדס ג'וניור, שנכנס בלי חשבון אל תוך קבוצת האנטי־גזענים, העיף חלק מהם באוויר והשכיב חלק מהם על הכביש. אחרי המכה הראשונה הוא נסע לאחור בפראות, העיף עוד כמה באוויר, והשכיב אחרים פגועים על צדי הכביש. הנהג הדורס נתפס אחרי שהותיר אחריו הרוגה אחת בת 32 וכ־20 פצועים חלקם באורח קשה.

מי ששמע את דברי המושל המקומי לאחר האירוע יכול היה לייחס את האמירה שלו גם לכמה ארגונים בישראל: "אתם מעמידים פנים שאתם פטריוטים, אבל אתם לא דומים לזה בכלל".

אנשי הארגונים הימניים הקיצוניים באמריקה היו ועודם התומכים הנלהבים ביותר של הנשיא הטרי דונלד טראמפ. בזמן שכל פוליטיקאי אמריקאי, דמוקרט כרפובליקן, גינה בכל תוקף את המפגינים הימניים הקיצוניים ואת הנהג הדורס, הנשיא גמגם גינוי חלשלוש ומביך שעורר עליו את זעמו של הממסד הפוליטי, כולל חבריו למפלגה. טראמפ מפחד מהם.

מי שישווה את הססמאות והמעשים של גזעני הימין הישראלי לאלה של גזעני הימין האמריקאי לא ימצא הבדלים ניכרים. גם אנשי הימין הקיצוני בישראל רואים בטראמפ מנהיג דגול ונושאים אליו עיניים בהערצה. הנאצים האמריקאים לא מבחינים בין שמאל לימין כשמדובר ביהודים, הם שונאים את היהודים ורוצים לגרשם מעריהם ומארצם, כי הם אינם "טהורים". איך אמרו אנשי לה פמיליה על עניין "היהודים הטהורים"? אל תתאמצו, בדיוק מה שאומרים החלאות האמריקאים.

האירוע בווירג'יניה החזיר אותי 51 שנה אחורה (1966). בשדרה גדולה בשיקגו אני שומע רחש של מאות אנשים צועדים וצועקים את הססמאות שנשמעו בווירג'יניה, שקוראות לגירוש שחורים, יהודים וזרים אחרים. אני עומד ומעשן בשדרה, ביני ובין המפגינים מאות שוטרים. אני רואה את הדגלים של הנאצים האמריקאים מתקרבים למקום שבו אני עומד, אני רואה את צלבי הקרס שאותם הם נושאים בגאווה 20 שנה אחרי השמדת מיליוני היהודים על ידי הנאצים, אני נזכר בשיחה שהייתה לי עם בן הדוד של אמי, דיוויד וולדשיין מדטרויט, שהיה מהבודדים שבין נערי אושוויץ שניצלו מהתופת.

ראינו יחד בטלוויזיה את הדיווח על ההפגנה שתתקיים בשיקגו ואת מנהיג המפלגה הנאצית האמריקאית ומייסדה, ג'ורג' לינקולן רוקוול, כשברקע צלב קרס ענק. דיוויד וולדשיין רעד, אמרתי לו שאני נוסע לשיקגו לחסל אותו, והוא התחנן שלא אעז לעשות כלום. בזתי לו אבל גם הבנתי אותו וריחמתי עליו, הוא הקים משפחה ולא רצה להסתבך.



ג'ורג' לינקולן רוקוול. צילום: יוטיוב


נסעתי לשיקגו. כשאמרתי לאח של אמי, דוד ישראל, שאני נוסע להפגנה של הנאצים, הוא כמעט קיבל התקף לב, רעד והזיע וניסה להסביר לי שצריך לשתוק ולא להתייחס לאנשים האלה. ראיתי שהוא מפוחד ומבוהל.

הנאצים התקרבו ושאגו את הססמאות שלהם. זה היה בלב שכונה של שחורים, שאנשיה הסתגרו בבתים. כמה עיתונאים ליוו ותיעדו את ההפגנה שזכתה לכותרות עוד לפני שהתקיימה. ככל שהם התקרבו חיממתי את עצמי שאני חייב לתקוף, צעיר ישראלי עם שנאה תהומית לנאצים, בן למשפחה שרובה נרצחה בשואה רואה עדר של לבנים גזענים עם צלבי קרס מתקרב וצועק ססמאות נגד שחורים ויהודים. כמו ברוגבי חלפתי על פני השוטרים, הבלשים ואנשי ה־FBI, כשאני מכוון את עצמי לעבר שלושת הגברים שצעדו עם חליפות בראש ההפגנה. עדיין לא היה לי קטרקט בעיניים, והיה נדמה לי שהמרכזי מבין השלושה הוא רוקוול.

כמו שור זועם רצתי מולו והגעתי לטווח אפס ממנו, אבל כמה שוטרים מגודלים תפסו אותי, הרימו אותי באוויר והחזירו אותי לשדרה. אחרי שהסברתי להם שאני ישראלי ושמשפחתי נרצחה בשואה, הם הסכימו לא לעצור אותי, בתנאי שאשמור על הסדר הציבורי. הבטחתי. לא קיימתי. חלפו כמה דקות, וכמה מפגינים עם צלבי קרס נטשו את טור המפגינים ועברו לשדרה שבה עמדתי. נכנסתי בהם. תוך שניות התנפלו עלי השוטרים האמריקאים והובילו אותי לניידת אזוק, כשהמפגינים הנאצים קוראים קריאות עידוד לשוטרים ומוחאים להם כפיים.

תחנת המשטרה שאליה הובאתי הייתה בלב הרובע של השחורים. אחרי החקירה הוציאה המשטרה האמריקאית הודעה לעיתונות על צעיר ישראלי שתקף מפגינים נאצים. הידיעה פורסמה בתחנות הרדיו והטלוויזיה וגרמה לגאווה ליהודים בשיקגו. למוחרת פורסמה הידיעה בעיתונים ופורסמה גם כתובתו של דודי, שכמעט קיבל התקף לב מחשש שהנאצים יבואו איתו חשבון. כעבור יום שוחררתי בערבות של עורך דין מהקהילה היהודית, ולתדהמתי, כשיצאתי מתחנת המשטרה קיבלתי תשואות משחורים מקומיים ומנציגי כלי התקשורת השחורה. הם התרשמו מכך שאף שחור לא מחה נגד הנאצים ואילו פישר ישראלי צעיר עשה זאת בעבורם.

המפלגה הנאצית האמריקאית שייסד ג'ורג' לינקולן רוקוול נוסדה ב–1959. אחד מעקרונות היסוד של הנאצים האמריקאים הוא: "אנחנו מאמינים שהפרדה גזעית היא הפתרון הטוב ביותר לכל המעורבים" (מוכר לכם מהיכנשהו?).

בדיוק לפני 50 שנה, ב–25 באוגוסט 1967, נרצח ג'ורג' רוקוול על ידי צלף במרכז קניות בארלינגטון, וירג'יניה. ואם נישאר עוד דקה באמריקה, אז ב–28.8.1963, בדיוק לפני 54 שנים, נשא ד"ר מרטין לותר קינג את נאומו ההיסטורי - "יש לי חלום". החלום שהוא היפוכה הגמור של תורת הגזע של היטלר וממשיכי דרכו. קינג היה שנוא נפשם של הנאצים האמריקאים. ב–4.4.1968 הוא נורה על ידי צלף בעת שעמד על המרפסת במוטל שבו התגורר.

שנוא נפשם של האמריקאים הנאצים. מרטין לותר קינג. צילום: Getty images


כשצפיתי באירוע הזוועתי של הדריסה בשארלוטסוויל ובבריוני "הכוח הלבן", חלקם גלוחי ראש, חלקם מקועקעים, חלקם נושאי אלות ושרשראות ברזל שנועדו לתקוף את מי שאינו גזען לבן טהור גזע, נזכרתי בשיקגו, בתל אביב, במינכן ובמקומות אחרים שבהם יש תנועות ומפלגות המקבילות למפלגה הנאצית האמריקאית.

אני נזכר בגל עכור של תמונות של מנהיגים ישראלים במדי נאצים שגרפיקאים ימניים מוכשרים יצרו ופרסמו. אחד מהחלאות האלו (יושב באמריקה, שמו ידוע אך לא נעשה דבר בעניינו) הפיץ גם תמונה שלי במדי נאצי באינטרנט. כמה מנוולים צעירים המחוברים ליצורים מצחינים כמו גופשטיין, הצל ודומיהם לא מפסיקים לכתוב על מי שלא נראה להם שהוא "נאצי". החלאות פרסמו שאבא שלי היה משתף פעולה עם הנאצים ואמי הייתה שוכבת עם נאצים, ואני מה שיצא מזה. המקבילים הישראלים של החולירות האמריקאים הפכו לא מכבר גם את הנשיא ריבלין לנאצי, את הרמטכ"ל איזנקוט לנאצי ואת מי לא.

אירוע הדריסה בווירג'יניה הזכיר לי אירוע דומה אך שונה בשיטתו - המתקפה הרצחנית עם סכין קצבים של הטינופת הגזעני המשיחי ישי שליסל, שרצח את הנערה שירה בנקי וניסה לחסל גם את חבריה, את שריפת הנער הערבי בהרי ירושלים בעודו בחיים, את שריפת המשפחה בדומא ועוד אירועים על רקע גזעני, שבהם יהודים בשליחות של בני העם הנבחר (או אם תרצו - הגזע העליון) יישמו את תורתם הלכה למעשה ברצח חפים מפשע.

ואי אפשר לסיים את הקטע הזה בלי לזכור ולהזכיר בימים של הסתה פרועה נגד חלק מהציבור הישראלי, שבסיבוב הקודם של ההסתה נפל קורבן מי ששימש כראש ממשלת ישראל, היה שר הביטחון שלה ורמטכ"ל צבאה, האיש שחלם לעשות שלום עם הפלסטינים. איש ימין קיצוני חיסל את חלומו ואת חלומם של הרבה ישראלים לשלום עם שלושה כדורי אקדח בגב.