התגברות הטרור באירופה ומה שנראה כמו אוזלת ידם של האירופים לסכל את הפיגועים ולמנוע את התגברות גל הטרור, מעלים את השאלה: האם באמת מדובר בגזירת גורל בלתי נמנעת של שגרת חיים תחת פיגועים, או שמא ניתן היה למנוע את חלקם?

לאורך השנים האחרונות, ובדגש על השנה האחרונה, אירעו לא מעט פיגועים ברחבי היבשת. צרפת, בלגיה, גרמניה, ספרד, פינלנד, רוסיה, טורקיה, אנגליה ועוד מדינות ביבשת סבלו מפגיעתו הקשה של גל הטרור האסלאמי הג'יהאדיסטי.

חלק גדול מהם היו פיגועי בודדים, מה שהמודיעין נוהג לכנות "זאבים בודדים". טרוריסטים בלתי מאורגנים, הפועלים בדרך כלל לבדם, ללא תכנון מוקדם, ללא תשתית סייענים או אמל"ח תקני, ללא אמצעי תקשורת עם מפקדת הארגון וללא משימה ברורה. אלו לרוב צעירים מוסתים ושטופי מוח, הסובלים מתסכולים אישיים שונים ומקבלים השראה מאתרי ג'יהאד עולמי ודאע"ש ברשת. לרוב הם יוזמים את הפיגוע ממש לפני ביצועו או בבוקרו של יום, ללא תכנון מוקדם ותוך שימוש באמצעי הרג מאולתר כמו סכין, גרזן, מכונית וכדומה.

רבים מהפיגועים סוכלו טרם ביצועם, לאחר שהמפגעים הפוטנציאליים נחשדו על ידי בני משפחותיהם שדיווחו לשלטונות או על ידי פרסום צוואות או אמירות ברשתות החברתיות. ועדיין ההתמודדות עם איום זה היא בעייתית, וקיים קושי לסכלו בשל היעדר מידע מוקדם או סימנים מחשידים.

אולם לא כך היה הדבר בפיגוע שאירע בברצלונה לפני כשבוע ובאלה שהתרחשו בפריז לפני כשנתיים. ארגון מודיעין הפועל נכון היה אמור לזהות אותם מראש ולסכלם. במקרים אלו היה מדובר בתשתית טרור שכללה עשרות פעילים ושפעלה לאורך חודשים רבים באין מפריע תוך איסוף אמצעי לחימה, שמירה על דרכי תקשורת, תיאום בין פעילים רבים והסתמכות על תשתית סייענים ומסיעים. שירות מודיעין שהיה מקים רשת איסוף מודיעינית בקרב אוכלוסיות היעד שמהן יוצאים אותם טרוריסטים, יכול היה לזהות מראש סימנים המעידים על התרחשות חריגה המעידה על התארגנות טרור.




זירת הפיגוע בברצלונה. צילום: רויטרסזירת הפיגוע בברצלונה. צילום: רויטרס

עבודת מודיעין נכונה של שירות ביטחון פנימי מחייבת היכרות שטח מושלמת, הכוללת שליטה באוכלוסיות השונות, זיהוי אזורים בעייתיים או אוכלוסיות שבהן קיים פוטנציאל צמיחה של טרור ויצירת פלטפורמות מבצעיות המאפשרות איסוף מודיעין שטח באופן שוטף. זאת על מנת לזהות את אותם סימנים חריגים המעידים על פעילות חשודה.

השיטות שבהן משתמש המודיעין לצורך השגת מטרותיו הן רבות ומגוונות, וכוללות בין השאר מיפוי מדויק של אוכלוסיות, גיוס סוכנים אנושיים והפעלתם, מעקבים פיזיים וטכנולוגיים, האזנות סתר, מעצרים וחקירות של חשודים שהחומר המודיעיני על אודותיהם מצדיק זאת, פיקוח על רשתות ואתרים המוגדרים כמעודדי טרור, ועוד שיטות רבות שלא ניתן להרחיב לגביהן.

כל הפעילות הזו חייבת להיתמך בחקיקה מתאימה ובמתן סמכויות חוקיות הולמות, וכן על ידי מערכות מידע התומכות בניהול המודיעין ומאפשרות את בניית תמונת המודיעין ועדכונה באופן שוטף. בעבודת מודיעין נכונה מדובר בהיקפים עצומים של מידע מסוגים שונים, הנאסף ומתעדכן כל העת. מידע שאותו מערכות המחשב אמורות לדעת להצליב, לאמת ולאפשר הצפת חריגים לתשומת לב אנשי המודיעין.




שינויים בתפיסת העבודה

הבעיה המרכזית של ארגוני המודיעין באירופה אינה נובעת מיכולתם המקצועית או מהיעדר כוח אדם מקצועי, משאבים חומריים או טכנולוגיים. חלק מאותם ארגונים התנסו בעבר במאבק נגד ארגוני טרור שונים. הבריטים בלחימה נגד המחתרת האירית; הספרדים בלחימה נגד המחתרת הבסקית; הצרפתים בלחימה נגד המחתרת האלג'יראית; והרוסים שפעלו מול זירות רבות במדינות חבר העמים לשעבר. אולם הטרור הזה שונה מהטרור שמולו התמודדו בעבר.

במקרה זה לא מדובר במאבק לאומני להגשמת עצמאות אלא במאבק רצחני על השלטת עקרונות דתיים מוחלטים וצווים אלוהיים, תוך נכונות מלאה של הטרוריסטים למות למען המטרה הקדושה. ומול האיום הזה, הצומח בתוך ריכוזי האוכלוסייה המוסלמיים ובמרכזי הערים, אין למודיעין האירופי מענה הולם. בהיעדר חקיקה מתאימה, תורת עבודה הולמת ומערכות מידע תומכות, אי אפשר לנהל את המאבק הזה.

חשוב להבין שרוב האוכלוסייה המוסלמית באירופה עוסקת בעיקר בהישרדות, במציאת עבודה ובגידול המשפחה. תאי הטרור הקיצוניים הם ספורים ומפוזרים. אבל כדי ליצור שינוי ולמנוע את התגברות גלי הטרור ביבשת נדרשים שלטונות האיחוד האירופי ומנגנוני המודיעין שלהם לבצע מספר מהלכים שיאפשרו את סיכול רוב הפיגועים המגיעים מתשתיות טרור מאורגנות.

המהלך הראשון הוא ההבנה כי האויב חי ופועל בתוך המדינה וצומח מתוך ריכוזי אוכלוסייה מוסלמית שחיה בתנאים קשים, שבדרך כלל מהווים מצע נוח לגיוס פעילים לארגוני טרור. על המודיעין למפות אוכלוסיות אלו ולאתר מוקדי קיצוניות מסוכנים בהן. במקביל יש לפעול לשינוי חקיקתי שיאפשר לרשויות החוק והאכיפה, כמו גם לבתי המשפט, לבצע פעילות סיכול, אכיפה ושיפוט נגד פעילות חתרנית של קבוצות איום אלו, עוד לפני הפיכתן לחוליות טרור.

על המודיעין לבנות תפיסת עבודה המשלבת כיסוי מודיעיני בסיסי בשטחים בעייתיים ובקרב אוכלוסיות סיכון פוטנציאליות, הפעלת סוכנים ואמצעים טכנולוגיים הנדרשים לבניית תמונת מודיעין ולקבלת התרעות בזמן אמת. מהלך נוסף הוא בניית פלטפורמות ארגוניות וטכנולוגיות מתאימות להפעלת המערכים המודיעיניים והטכנולוגיים הללו, על בסיס תורת עבודה מקצועית. כמו כן, עליהם לפעול להגברת שיתוף הפעולה המודיעיני, התיאום והשקיפות בין ארגוני המודיעין של מדינות האיחוד האירופי.

הדבר האחרון הוא הבנת השוני בין טרור של בודדים, הנובע ממניעים אישיים, תסכול או נקמה ומתבצע ללא תשתיות נשק ואימונים, לבין חוליות טרור מאורגנות, המגויסות ומאומנות על ידי ארגוני הג'יהאד המוסלמיים. את האחרונים קל יותר לאתר באמצעות פעילות מעקב מודיעינית, אנושית וטכנולוגית.

הכותב הוא לשעבר סגן ראש אגף בשב"כ ומומחה למודיעין ולטרור

tguvot@maariv.co.il