מנהיג חמאס בעזה יחיא סינוואר השתחל אתמול לוויכוח המתחדש בישראל בסוגיית השבויים וגופות חללי צה"ל. הוא אמר כי הוא מוכן לפתוח מיד במשא ומתן עקיף עם ישראל להשגת עסקת חילופין, אך הציב תנאי מוקדם: על ישראל לשחרר את אסירי החמאס ששוחררו בעסקת שליט ונעצרו מחדש בעקבות רצח שלושת תלמידי הישיבה מגוש עציון לפני מבצע צוק איתן.

סינוואר, בעצמו משוחרר של עסקת שליט, לא התאפק ועקץ את ממשלת ישראל. הוא אמר כי ליאור לוטן, המתאם מטעם ראש הממשלה לעניין שבויים ונעדרים, "פעל ללא סמכות".

לפחות בעניין זה הוא צודק. לאחר שלוש שנים הבין לוטן כי כל מאמציו לקדם עסקה הם לשווא משום שממשלת ישראל שמינתה אותו מציגה עמדה תקיפה ולא מוכנה לשום תנאי מוקדם כפי שתובע חמאס. וזה לב העניין. אין מחסור במתווכים. על פי דיווחים, גם קטאר, מצרים, טורקיה וקהילות מודיעין מערביות הציעו את שירותיהם ואף ניסו לפעול. רעיונות יצירתיים הועלו, אך בשני הצדדים לא נמצא להם ביקוש.

משפחות השבויים דורשות שישראל תאבד צלם אנוש

את עמדת ישראל הבהיר היטב שר הביטחון אביגדור ליברמן, שהודיע חד ומשמעית כי "במשמרת שלי" לא תהיה עסקת שליט מספר שתיים. ברקע יש גם מסקנות ועדת מאיר שמגר (נשיא בית המשפט העליון לשעבר), שגיבש לאחר עסקת שליט המלצות כיצד לנהל משא ומתן לחילופי שבויים. ממשלת ישראל דנה בהמלצות אך החליטה לא לאמצן, כדי שלא לכבול עצמה ולהותיר לה חופש פעולה ותמרון.

ליברמן. הבהיר את עמדת ישראל. צילום: חגי פרידליברמן. הבהיר את עמדת ישראל. צילום: חגי פריד

אך בפועל הממשלה פועלת על פי מתווה שמגר שבמרכזו עקרון ההדדיות והמידתיות. תמורת גופות תחזיר ישראל גופות, תמורת אזרחים תשחרר ישראל מספר קטן של מחבלים שאין להם "דם על הידיים" ותמורת חייל שנפל בשבי ישולם מחיר של עשרות בודדות של מחבלים.

בעבר נמתחה ביקורת ציבורית נוקבת ובצדק על העסקאות שבהן שחררה ישראל מאות ואלפי מחבלים תמורת חיילים בודדים וגופות. כך היה לאחר עסקת ג'יבריל ב־1985, עסקת אלחנן טננבאום ב־2004 ועסקת שליט ב־2011. כל העסקאות האלה, שבהן שילמה ישראל מחיר מופרז, נבעו מלחצים כבדים וממסעות יח"צנות אגרסיביים של בני המשפחות.

הפעם, לכאורה, המצב שונה. משפחות גולדין ושאול לא דורשות לשחרר מחבלים תמורת הגופות של בניהם. במקום זאת הן דורשות מממשלת ישראל להחמיר את תנאי מאסרם של מחבלי חמאס בבתי הכלא ולהעצים את המצור הישראלי על עזה, עד כדי הרעבתם של שני מיליון הפלסטינים החפים מפשע.

במילים אחרות, המשפחות דורשות שישראל תאבד את צלם האנוש שלה, תתפשט מעקרונות מוסריים ותשווה את ערכיה לערכיו של ארגון טרור. בלחץ שהם מפעילים ובביטויים שהם משתמשים ("ליברמן פחדן") הם אינם שונים ממרים גרוף, אמו של יוסף גרוף מעסקת ג'יבריל ומשפחות טננבאום ושליט.