1. מזימות בינלאומית: פרסום דבר החלטת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לפתוח בחקירה פלילית בפרשת העלמות המס של לקוחות בנק לאומי בארה"ב הפתיעה. ליועצי היועץ לקח יומיים להגיב על הפרסום בתאגיד השידור כאן (על ידי מוטי גילת). כדי לצמצם את התפשטות הספין, שלפיו נועדה החקירה להסיט את תשומת הלב מהעיכובים בחקירות בנימין נתניהו, הודגש בהודעה שההחלטה התקבלה לפני מספר חודשים. זה הופך את העניין לעוד יותר מוזר, שהרי שום גורם רלוונטי לא ידע שיש חקירה. בבנק ישראל (הפיקוח על הבנקים) הופתעו, בבנק לאומי (ההנהלה) לא שמעו, והנחקרים הפוטנציאליים נדהמו. לראשי הבנק לשעבר לא היה שמץ של מושג על שום התפתחות. אף אחד לא התקשר לעדכן ובוודאי לא לתשאל.
החקירה כשלעצמה והשאלות אם בכלל יש את מה ואת מי לחקור מעוררות תמיהה. החשדות להעלמת המס ללקוחות לאומי בארה"ב החלו להיחקר לאחר שבעל הבית האמריקאי השתגע. הם החליטו להפוך לשוטר המקוף העולמי ויצאו למסע נקמה באלה שלפי עניות דעתם סרחו. החקירה התרחשה ביבשת אמריקה, באירופה ובמידה מוגבלת באסיה. בזכות מדיניות האכיפה הצליח האוצר האמריקאי לסחוט מ־80 מוסדות פיננסיים ברחבי העולם 150 מיליארד דולר ולהעשיר את קופתו. אחד הבנקים השווייצריים, "וגליין", החליט להתמרד וסירב לשתף פעולה. העונש לא איחר להגיע - הבנק נאלץ לסגור את שעריו 400 שנה אחרי שנוסד, רק כי האמריקאים החרימו.
הנהלת לאומי בראשות רקפת רוסק־עמינח הייתה הראשונה לזהות שהממזרים שינוי את כללי המשחק. עמינח, שאוהבת לחתוך, החליטה שמוטב לסגור עסקה ולא לצאת למלחמת חפירות. זה עלה לבנק בקנס עתק של 400 מיליון דולר ובהודאה בעבירות פליליות של סיוע להעלמת מס. גליה מאור, איתן רף וצבי איצקוביץ לא נשאלו לטיב העסקה. הם נאלצו לבלוע את הצפרדע שהבנק גידל, ושאותו הם יצטרכו עכשיו להקיא. האמריקאים לא סימנו את מאור, רף או איצקוביץ כחשודים. כל שדרשו היה להשעות מספר פקידי בנק שהשתתפו בחגיגות. אלה הוחזרו בשקט ארצה ונאלצו לפרוש.
החקירה האמריקאית התנהלה בידיעת נגיד בנק ישראל לשעבר סטנלי פישר. ההערכה הרווחת הייתה שהפרשה תיסגר בקנס כלכלי ללא היבט פלילי. זה הדבר שאליו שאף גם היועץ המשפטי לשעבר יהודה וינשטיין. כך נהגו מדינות כמו שווייץ, צרפת, גרמניה, בריטניה או לוקסמבורג. אף מדינה לא העמידה את הבנקאים לדין. זה מדיף ריח לא טוב, והבנקאות חשובה מדי מכדי ליפול. ההיבט הכלכלי של הפרשה לבש צבעי כחול־לבן לאחר שלאומי הגיע להסדר משפטי עם מגישי תביעות ייצוגיות בישראל.
במקביל, ובעקבות לחץ ציבורי, פרסם המפקח על הבנקים לשעבר דוח שבו קבע לראשונה שבנק לאומי ביצע עבירות הלבנת הון. ההמלצה המעשית הייתה להחזיר חלק מהבונוסים שקיבלו המנהלים לשעבר. מאור, רף ואיצקוביץ נאלצו להיפרד מ־5.1 מיליון שקל בלי להודות באשמה ובתקווה לקבל שלוות נצח, אבל לא כך היה. השבוע התברר שהם המטרה העיקרית לחקירה. מאור (73) מחלטרת מאז פרישתה כדירקטורית בטבע הכושלת, בשטראוס המשגשגת ובחברת הנדל"ן הבינלאומית גזית גלוב. רף שכבר חצה את רף ה־75 עובד אצל אלפרד אקירוב וכיועץ לבנק ההשקעות מריל לינץ'. בריאותו אינה טובה.
משפט, אם ייפתח, יימשך לפחות עד שהשניים יגיעו לגיל 80. באי כוחם יגררו לבית המשפט נגידים לשעבר כמו פישר, ראשי אוצר לשעבר כמו בנימין נתניהו או רוני בר־און, יושבי ראש ועדת כספים לשעבר וכל הרלוונטיים האחרים. הבנקאים יוודאו שהם לא יישארו השעירים לעזאזל היחידים. במקרה של חקירה קיים סיכוי סביר שגם בנק לאומי עצמו יורשע ויוטל עליו קנס מנהלי. הכסף ייגזל מכיסם של בעלי המניות, שהם אנחנו הציבור.
פעילות עבירות מס של בנקאים ישראלים בחו"ל לא התחילה אתמול ולא נעשתה בחלל ריק. היו זמנים שבהם המדינה הייתה זקוקה לפיקדונות תושבי חוץ המכונים פת"חים, והבנקים היוו את הזרוע הארוכה שלהם. בימי השפע, יהודים טובים מחו"ל הפקידו כ־40 מיליארד דולר. סידור העבודה היה טוב לצדדים: היהודים מדרום אמריקה התייחסו לישראל כאל ארץ מקלט לעת צרה. השיירות הגיעו ארצה עם מזוודות מלאות במאות אלפי דולרים במזומן. המדינה לא יצאה חסרה והבטיחה את ביטחונה הכלכלי לכל צרה שלא תגיע. הצרה כמעט הגיעה בשנים 2002־2003, כשהמדינה עמדה על סף משבר פיננסי ויתרות המטבע אזלו במהירות.
גם הבונדס, מפעל גיוס ההמונים הראשון, מבוסס על יהודי התפוצות. פעילותו בסטנדרטים של היום נחשבת לבלתי חוקית בעליל. במשך שנים פעל הבונדס כמכבסת מסים גדולה בידיעת האוצר ובנק ישראל. היו תקופות שבהן הונפק מכשיר פיננסי ששמו איגרות חוב למוכ"ז (למוסר כתב זה). מי שניגש לבנק עם איגרת כזאת, יכול היה לפדות את הריבית ללא תשלום מס וללא צורך להזדהות. ככה זה עבד במשך שנים.
ההחלטה על פתיחת חקירה תכניס גם את בנק הפועלים ואת מזרחי טפחות לסחרור משפטי. הפועלים על סף הסדר עם הרשויות האמריקאיות וכבר הפריש במאזן 188 מיליון דולר. הודאה במעשים פליליים אינה באה בחשבון, וסביר להניח שבעקבות ההתפתחות האחרונה ה"דיל" לא ייחתם. החלופה היא ניהול מאבק משפטי נגד הרשויות האמריקאיות, וזה בדיוק מה שבנקאים שכבר פעילים בניו יורק לא צריכים.
מסע הכומתה נגד הבנקאים נעשה באדיבותם של חלק מהפוליטיקאים. זהבה גלאון, הצד ההופכי של שרת המשפטים איילת שקד, רואה בנקמה את תמצית התגלות החטא ועונשו. זה אינו המקרה היחיד שבו רשויות האכיפה והפוליטיקה פועלות כארכיאולוגים פיננסיים. זו תמצית פעילותה של הוועדה הפרלמנטרית לחקירת האשראי לטייקונים שהוקמה בעקבות נפילת אליעזר פישמן. ספק אם איש העסקים הססגוני הזה עוד מעניין מישהו. בעצם הוא אולי מעניין מספר ח"כים תאבי כותרות או קומץ עיתונאים שעדיין לא נרגעו מסיפור פישמן.
לא פלא שבנקאים שנכוו ברותחין נזהרים כיום בצוננין והפסיקו לקנות את הבטחות ה"יהיה בסדר". בנק הפועלים חושש מהמשך שיתוף הפעולה הבנקאי עם הרשות הפלסטינית ואף איים לעצור את הזרמת הכספים. עו"ד פיני רובין הודיע בשם הבנק שהוא חושש מהגשת תביעה על סיוע למימון פעילות טרור. הוא אינו מוכן לקבל הבטחות בעל פה ודורש לקבל התחייבויות בכתב.
2. לא עושים חשבון
לאחר אין ספור דיונים, ישיבות והתלבטויות החליט השבוע דירקטוריון בנק לאומי להשאיר את מערך הבקרה החשבונאית ללא שינוי. אף על פי שנערך מעין הליך תחרות, ימשיכו משרדי רואי החשבון "סומך חייקין KPMG" ו"קוסט פורר את גבאי E&Y" לשרת את הבנק.
הדירקטוריון עצמו לא התלהב לשנות ונדרש לדון בסוגיה בעקבות המלצות "ועדת גורן", שבחנה בין השאר את כשלי מערך הביקורת בבנק. התקווה הייתה שהבנק יאמץ ולו למראית עין את הביקורת הציבורית וימנה לפחות משרד אחד חדש. משרדי רואי החשבון החדשים שהתמודדו על התיק היוקרתי האמינו שהפעם הבנק באמת מעוניין בשינוי וערכו מצגות מוקפדות. "קסלמן וקסלמן PWC" השקיע כמיליון שקל במצגת בתקווה שמדובר בהתמודדות אמיתית, בנפש חפצה, שתתנהל בשקיפות ובהוגנות. גם שכר הטרחה שהוצע היה נמוך משמעותית מזה של שני המשרדים הנוכחיים של הבנק. כדי למנוע לזות שפתיים, הוחלט לחתוך את שכר הטרחה של המשרדים הקיימים ולו רק שתהיה עילה להשארת התיק אצלם.
בעולם מקביל, תקין ונטול אינטרסים, המועמד ההגיוני לפנות את מקומו היה משרד סומך חייקין. מדובר בטייקון חשבונאות בנקאי המטפל בבנק הפועלים, בנק דיסקונט, הבנק הבינלאומי ובנק איגוד גם יחד. היחיד שמטופל על ידי משרד שונה הוא מזרחי טפחות. סומך חייקין ניצב בעבר על הכוונת של הפיקוח על הבנקים בנימוק של עודף ריכוזיות. אפילו קרן המטבע הבינלאומית הזהירה מעודף הריכוזיות בבקרה החשבונאית והמליצה על רוטציה. נאדה! זה לא הטריד את הפיקוח, בוודאי לא את בנק לאומי. סומך, אגב, הוא גם רואה החשבון של בנק ישראל.
וחוץ מזה, רקפת רוסק־עמינח מחוברת בעבותות לגד סומך. היא ניהלה את משרדו ומונתה לתפקיד המנכ"ל בזכות סיוע ארטילרי שהפעיל סומך מאחורי הקלעים. אז עם כל הכבוד לעמדת יו"ר הדירקטוריון דוד ברודט וחברים נוספים, מנכ"לית הבנק היא הקובעת האמיתית.
אחרי שהוחלט שסומך יישאר, נשארה השאלה, האם משרד E&Y יוחלף כמשרד השני, ומי יחליפו. המועמד הטבעי היה קסלמן וקסלמן, אבל על הפרק עמדה גם מועמדות זיו האפט BDO. וכאן הגיעה הפצצה האמיתית. במשרד סומך חייקין לא התלהבו מקסלמן והטילו וטו על המינוי. בין משרד קסלמן שבניהול יוסי פילוס לסומך חייקין זורם דם רע כבר כמה שנים, עוד מהתקופה שבה קסלמן נוהל על ידי אבי ברגר והפעיל לחץ בבנק ישראל נגד סומך חייקין והדומיננטיות שלו בבנקאות, וסומך לא שכח. בלאומי הבינו שסומך וקסלמן הם כמו שמן ומים ולמרבה התדהמה פסלו את קסלמן.
בתיאוריה, סומך חייקין הוא ספק השירותים של לאומי. מעשית, התברר שלאומי עובד אצל סומך. ואולי ההחלטה התקבלה בעצם לאחר שנודע שקסלמן וקסלמן משמש כרואה החשבון של טבע, ושמאזניה המבוקרים לא שיקפו את עומק הסתבכותה. כל הצדדים המעורבים בסאגה סירבו להגיב.
3. תעודת סמסטר
בתחילת השבוע פרסמה שופרסל את דוחותיה לרבעון השני ולצדם בשורה צרכנית. הרשת החלה בשיווק המותג "קולה שופרסל" שיתחרה חזיתית בקוקה קולה, המותג המצליח בעולם, ששוויו נאמד ב־80 מיליארד דולר. שופרסל לא תסתפק בהנחת סלב, ותמכור את הקולה שלה במחיר הנמוך ב־40% ממחיר השוק. מנכ"ל שופרסל איציק אברכהן הסביר את פתיחת מלחמת הסחר כחלק מהמאבק להורדת יוקר המחיה.
על טעם ועל ריח אין מה להתווכח, אבל המחיר הנמוך ישחק פקטור חשוב בתחום. דוחות רשתות השיווק ויצרני מזון כמו אסם או שטראוס מצביעים על כך שהכיוון הוא מלחמת הכל בכל והורדת מחירים.
זאת גם הרוח המנשבת ממשרדי האוצר והכלכלה שמעצימה את התחרות. הורדת יוקר המחיה היא הורדת מחירי הדיור, הפחתת עמלות הבנקים, קיצוץ דמי הניהול בביטוח, פתיחת שוק הפארמה לתחרות והורדת עלויות בשוק התקשורת. על הירידה בנתח הרווחים בחברות חיפו פעולות התייעלות, פתיחת מרכזי סחר חדשים ומכירות אונליין שאפשרו לשרוד ולהציג רווחיות סבירה.
שופרסל כאמור היא דוגמה אחת. בדוחות הרבעון השני של 2017 שנסגרו אתמול נחשף עומק התחרות בכל תחום. בביטוח: כלל ביטוח הפחיתה 81 מיליון שקל ממוניטין ההשקעה בקופות הגמל בגלל התחרות על דמי הניהול. בסלולר נמשך חיתוך הגרונות. ההכנסה הממוצעת למינוי בפרטנר, סלקום ופלאפון נשחקה ל־60 שקל לחודש. גולן שנרכשה על ידי אלקטרה ממשיכה לחולל תחרות.
מה שחווה שוק הסלולר לפני חמש שנים עובר היום על שוק הטלוויזיה בריבית דריבית. הוט ויס שפעלו כדואופול נגררות למלחמת הטבות במחיר ובתוכן לטובת מיזמי סלקום TV, פרטנר TV, טריפל C ואחרים. הוט נזקקה לשירותיו של רמי לוי כדי להציע שירות טלוויזיה מוזל. בענף כרטיסי האשראי מדווחים על מגמות דומות. העמלות בישראכרט, לאומי קארד וכאל נשחקות. דיינרס ואמריקן אקספרס נאלצו להורידן בעקבות התערבות האוצר. ישראכרט בשיתוף ארגון העצמאים להב חותכת ורידים.
ענף הביטוח, בחסות המפקחת דורית סלינגר, נקלע להיסטריה. זה קורה בביטוחי רכב מקיף, חובה, ביטוח סיעודי וביטוחי בריאות. האותיות הקטנות שבפוליסה, שפעם היה צריך לגייס מיקרוסקופ כדי לקרוא אותן, הפכו לחגיגיות, כאותיות של קידוש לבנה.
התחום המרכזי ביוקר המחיה, מחירי הדיור, טעון שיפור. התחום המושפע במישרין ממדיניות כחלון האגרסיבית מתחיל להראות סימני שבירה. כל חברות הנדל"ן הבורסאיות דיווחו הרבעון על האטה במכירת דירות חדשות. כך היה עם אזורים, אפריקה מגורים, דימרי, אשדר, חנן מור, משהב ואחרים. סימני הבלימה מעידים על התבגרות משקיעי הדיור והזוגות הצעירים, שאינם מוכנים לקנות בכל מחיר. אבל למרות הירידה בכמות, מחזור המכירות גדל. זה קרה בזכות עליית מחירים של 4.5% בשנה האחרונה. בחודשים הספורים שעד סוף 2017 ניתן יהיה לדעת סופית אם חברות הבנייה ימצמצו ויורידו מחירים, או שאולי הקונים יישברו ויחזרו על ארבע לטירוף הקניות.
4. האיש שראה הכל
בני שיזף, מנהל החיסכון ארוך הטווח בהפניקס ביטוח, ראה הכל במערכת הפיננסית. הוא בתפקיד כבר תשע שנים, התקופה הארוכה ביותר שבה החזיק מעמד במקום אחד. "ככל שמזדקנים, התקופות מתארכות. ככה אמר לי אייל לפידות (מנכ"ל הפניקס - י"ש), והוא צודק", הוא אומר.
עוד לפני הפניקס הוא עבד בבנק הפועלים, בבנק משכן (שמוזג מאוחר יותר עם הפועלים, שם גם הכיר את לפידות) ובכלל ביטוח. היקף הנכסים המנוהלים בהפניקס לפי דוחות החברה מהשבוע מסתכם ב־165 מיליארד שקל, מתוכם 100 מיליארד שקל בפנסיה, גמל וביטוח.
"אנחנו משתפרים בתמהיל המכירות, בחיתום, במרווח הפיננסי, ומתייעלים מבחינה תפעולית. עליית הריבית הפחיתה את הפרשות העבר, וכל זה משתקף בדוחות הטובים שפרסמנו השבוע. הרווחים זה ניהול, איכות, וקצת מזל שלא מזיק", מנתח שיזף את תוצאות הפניקס.
האם האיחוד עם פעילות אקסלנס גמל השיג את מטרותיו?
"בקבוצה ניהלנו שתי מסגרות של קופות גמל במישרין על ידי הפניקס ובחברת הבת אקסלנס. לאיחוד הייתה מטרה ברורה והיא לנצל את יכולת ההשקעות הנרחבת בהפניקס בהשוואה לאקסלנס. את זה כבר רואים בתוצאות. חיברנו את כל המרכיבים ויצרנו גוף גמל עם רמת שירות ואיכות השקעות טובה. כל זה מאפשר לנו לשפר את השירות והתפעול בגמל תוך ניצול מערך ההשקעות הטוב. אבל עדיין אין סיבה למזג לתוכנו את כל אקסלנס".
"אני חייב לציין שדמי הניהול בפנסיה היו במגמת ירידה עוד לפני הפעלת קרנות ברירת מחדל. הענף מאוד תחרותי, אבל אי אפשר לעבוד בהפסד. בתחום רווחי השקעות בפנסיה הפסידה כלל ביטוח ברבעון האחרון 3 מיליון שקל, הראל הרוויחה 8.2 מיליון שקל, מגדל הרוויחה 4.3, ואצלנו בהפניקס הרווחנו 6.1 מיליון שקל בלבד. זה לא הגיוני להרוויח בשוליים על היקף פעילות של מיליארדי שקלים".
ובינתיים בענף הביטוח עצרו את מכירת פוליסת אובדן כושר עבודה. מה קרה?
"זה לא הגיוני להשאיר את המשק ללא מוצר ביטוח חיוני כזה, וחייבים לסיים את המחלוקת כמה שיותר מהר. המוצר תקוע כי האוצר דרש להרחיב משמעותית את הכיסוי, אבל אינו מוכן לקבל שהמוצר המורחב עולה יותר כסף. צריך לפתור את הבעיה כמה שיותר מהר".
זאת אינה נקודת המחלוקת היחידה של הענף מול הפיקוח על הביטוח.
"נכון שענף הביטוח צריך לעבור שינויים ולשנות את ההתנהלות. אין ויכוח שצריך לקדם את הענף, וחלק גדול מהשינויים שנעשו, כמו תקנות תשלומים, שבהתחלה היה קשה לנו איתן, עשו טוב לענף. גם השפעת טיוב הנתונים הייתה חיובית למרות שעלתה מאות מיליונים. באוצר עושים דברים בכיוונים הנכונים, אבל השאלה איך עושים את זה, ועל כך יש לנו חילוקי דעות".
מהם מאפייני המבוטח הישראלי הממוצע?
"שכבת הצעירים מודעים היום הרבה יותר לתחום החיסכון הפנסיוני. הם לא מאמינים לאף אחד ודואגים לעצמם. למרות זאת המעסיק הוא עדיין הגורם המרכזי בתחום, וההדרה שלהם מתחום הפנסיה עושה רע לחוסך ולחיסכון. מעסיק הוא קבוצת כוח שיכולה לשפר את מצב העובדים. נכון שגם הלקוחות יודעים להתמקח, אבל יש להם כוח מיקוח מופחת. העובדים בעלי שכר גבוה נמצאים בפוזיציית התמקחות טובה יותר בהשוואה לבעלי השכר הנמוך. פעם לא היה הבדל ביניהם".