תושבי כורדיסטן בעיראק יערכו בֽ־25 בספטמבר משאל עם בנושא ריבונות החבל. לצד קולות מעטים בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו, שתומכים באופן נלהב במהלך, ישנם קולות רבים המתנגדים לו ומזהירים מפני השלכות שליליות על יציבות האזור. האמריקאים והאירופים, למשל, טוענים כי משאל העם עלול לפגוע בחזית המאוחדת של כלל המעצמות באזור נגד דאע"ש בעיראק ובסוריה.



במקביל עולה הטענה כי הכורדים לא מוכנים לעצמאות. ה"ניו יורק טיימס" טען כך במאמר מערכת, כשקבע בין היתר כי השלטון בארביל נגוע בשחיתות ושהמשטר הדמוקרטי אינו מתפקד כראוי. אין ספק כי לטענות הללו יש בסיס, אולם השאלה היא: ביחס למה שופטים את הכורדים? ביחס לפלסטינים, למשל, המצב בכורדיסטן מדהים. הדבר נכון גם ביחס לכל שכנותיה של כורדיסטן, החל במשטר העיראקי וכלה במשטרים של איראן, סוריה ואפילו ערב הסעודית וירדן.
 

אדרבה, מבחינה מוסרית קשה לקנות את הטענות שלפיהן הכורדים לא מוכנים לעצמאות. הכורדים מושלים בעצמם מאז סוף מלחמת המפרץ ב־1991, ועל אף השחיתות הם עושים זאת באופן סביר בהחלט. מאז הפלישה האמריקאית לעיראק ב־2003 הכורדים מתפקדים כמדינה עצמאית לכל דבר, זולת השם. ובעוד שב־14 השנים שחלפו מאז הפלת משטרו של סדאם חוסיין עיראק נמצאת במלחמה עקובה מדם, השטח הכורדי נשאר שליו ושקט יחסית.

חיילים כורדים ונער פצוע, הלחימה בדאעש. צילום: רויטרס
 



על אף התנאים הקשים, הכורדים מצליחים למשול בעצמם באופן טוב יחסית. הם שולטים בטריטוריה מוגדרת, וכוחות הביטחון שלהם שומרים על הזירות ומשמשים בני ברית חיוניים למעצמות הגדולות, לרבות האמריקאים והרוסים, בכל הקשור למלחמה בדאע"ש.


בעוד צבא עיראק קרס ב־2014 ואפשר לדאע"ש להשתלט על מוסול, תלעפר וערים אחרות כמעט ללא התנגדות, הכוחות הכורדיים פעלו במהירות כדי למנוע השתלטות כוחות דאע"ש על העיר כירכוכ. העובדה שפליטים שברחו מאימת דאע"ש זרמו לכורדיסטן, מצביעה על כך שיהיו אשר יהיו הכישלונות של הכורדים בנושא זכויות האדם, הם כנראה טובים יותר מהמשטרים האחרים בשכונה.



מחליפים צד

וזה מביא אותנו לשיקולים האסטרטגיים בעד תמיכה מהותית בעצמאות הכורדים בעיראק. בעקבות השגת הסכם הפסקת האש בסוריה בין ארה"ב לרוסיה בחודש יוני, ישראל מתריעה ללא הפסקה על השלכותיו החמורות מבחינת ישראל, מדינות ערב והאמריקאים. כפי שמסביר נתניהו, החלל שנוצר בעקבות תבוסת דאע"ש מתמלא בידי איראן, שהיא הזוכה הגדולה מהמלחמה בסוריה.
 

ולא רק קרנה העולה של איראן מסכנת את מדינות האזור, גם טורקיה מהווה איום לא קטן, במיוחד לטווח הארוך. שנה לאחר ההפיכה הכושלת נגד משטרו של הנשיא ארדואן, טורקיה נמצאת בעיצומו של מה שנראה כשינוי מעמדה האסטרטגי. אם עד הקיץ שעבר טורקיה הפגינה העדפה ברורה לשימור מעמדה כחברה בברית נאט"ו וכבעלת ברית של ארה"ב על חשבון רוסיה ואיראן - יריבותיה מקדמת דנא - כיום המצב אינו ברור. אדרבה, יש סימנים רבים לכך שהטורקים מחליפים צד.
 

בשבוע שעבר שלטונות החוק בטורקיה הגישו כתב אישום חמור נגד כומר נוצרי אמריקאי בשם אנדרו ברונסון, שעבד כמיסיונר בטורקיה ב־23 השנים שקדמו למעצרו. הוא מואשם בחברות בארגון טרור, בריגול ובהשתתפות במזימה לפרק את השלטון הטורקי. כמו כן, בשבוע שעבר חברי מיליציה בצפון סוריה הנתמכים בידי טורקיה פתחו באש נגד כוחות אמריקאיים. גנרלים אמריקאים מעידים כי מאז ההפיכה אין להם בני שיח טורקים - או שבני שיחם נמצאים בכלא או שהם מפחדים לדבר עמם. 
 

בכל הקשור לנטייה האסטרטגית של טורקיה, המשטר, לרבות כלי התקשורת הנשלטים בידיו ותומכיו, מציג קו הנע בין ניאו־עותמאני לניאו־קולוניאליסטי. למשל, ראש תנועת הנוער של מפלגת ה־AKP של ארדואן, גנסליק בסקני, כינה את ארדואן, "נשיא כל המוסלמים שבעולם". יוסוף אל־קרדאווי, מנהיג רוחני של האחים המוסלמים ונאמנו של האמיר הקטארי, אמר כי ארדואן הוא "התקווה של המוסלמים ושל האסלאם". 
 

החלטת טורקיה מהחודש שעבר לשגר כוחות לבסיס בדוחא כדי להגן על המשטר מפני הסעודים והנסיכויות שמאסו במדיניות הפרו־איראנית ופרו־האחים מוסלמים של האמיר, הייתה מהלך אסטרטגי. אין ספק כי המהלך תקע מקלות בגלגל המערכה בהובלת ערב הסעודית נגד קטאר. אם המשטר הקטארי ישרוד, ובמידה ומחיר הנפט ימשיך לרדת וכוחם של המשטרים הערביים ימשיך להצטמצם - וכל אלה תסריטים מציאותיים מאוד - המהלך של טורקיה עלול להביא לתחילת מימושן של השאיפות הניאו־עותמאניות של משטר ארדואן.
 

לצד כל המהלכים הללו, ישנם גם  המהלכים האינטנסיביים של ארדואן לרקום ברית עם רוסיה ואיראן. לפני שבוע וחצי רמטכ"ל צבא איראן, מוחמד חוסיין באקרי, ביקר בטורקיה בביקור רשמי בפעם הראשונה מאז המהפכה האיראנית של שנת 1979. על פי האיראנים והטורקים, היו שלוש סוגיות עיקריות על סדר היום: הכורדים בעיראק, הכורדים בסוריה והכורדים בטורקיה ואיראן.
 

ארדואן, שנפגש עם באקרי בארמונו, אמר כי שתי המדינות פועלות להידוק שיתוף הפעולה שלהן נגד מחבלים. לדברי באקרי, שני הצדדים הסכימו כי אם משאל העם יתקיים, הוא יהווה בסיס לסכסוכים בעיראק ובאזור. "קיום משאל העם יגרור מעורבות לא רק של עיראק אלא גם של איראן וטורקיה, וזאת הסיבה לכך שמנהיגי שתי המדינות מדגישים כי בלתי אפשרי ואסור שמשאל העם יתקיים", אמר. 
 

וזה מביא אותנו לישראל ולארה"ב, ולסיבה לכך שעליהן לתמוך במשאל העם. כל עוד אין שינוי משמעותי באופי המשטרים באיראן ובטורקיה, התחזקותן האזורית תבוא על חשבון ישראל מצד אחד וארה"ב מצד שני. הכורדים, עם הכוחות הצבאיים החזקים והמנוסים שלהם בעיראק ובסוריה, מהווים בלם משמעותי להתחזקות איראן וטורקיה.
 

יש לא מעט פרשנים הטוענים כי הטורקים ימחצו את הכורדים אם כורדיסטן העיראקית תעז להכריז על עצמאות. נכון להיום, אין סיבה שזה יקרה. בעוד הכורדים הם הגורם המועיל ביותר בקרקע בסוריה ובמידה רבה גם בעיראק נגד דאע"ש, הכוחות הטורקיים מפתיעים בחולשתם בקרבות. 
 

הסיבה לכישלון צבא טורקיה היא הטיהורים החוזרים ונשנים שארדואן עורך בשורות הצבא מאז דיכוי ההפיכה בשנה שעברה. מיד לאחר כישלון ההפיכה נעצרו כמעט 40% מהגנרלים בכל זרועות הביטחון. על פי נתונים שפרסם "אל־מוניטור" בספטמבר 2016, חיל האוויר והכוחות המיוחדים של טורקיה נפגעו במיוחד. על פי הערכות המומחים דאז, מלאכת השלמת השורות, לרבות באמצעות הכשרת טייסים חדשים, הייתה צפויה לארוך כשנתיים.

אות למצוקה הממושכת של הטורקים בהקשר זה הגיע השבוע, כאשר האמריקאים פסלו בקשה טורקית לאייש את צי מטוסי ה־F־16 שלהם בטייסים פקיסטנים. ארדואן ממשיך לדלל את שורות המפקדים גם כעת. בתחילת החודש הוא פיטר את מפקד כוחות היבשה ומפקד חיל הים, ולפי הפרשנים משמעות הדבר היא הכנת הקרקע להדחת הרמטכ"ל.
 

בהינתן מצב שהטורקים צריכים לפחות שנה נוספת לשקם את כוחות הצבא שלהם, והכורדים כיום חזקים יותר ביחס לטורקים מאשר אי־פעם, נראה כי כורדיסטן עצמאית, הנתמכת באופן משמעותי בידי ישראל וארה"ב, תוכל להביא לבלימה ניכרת של התוכניות האימפריאליסטיות של ארדואן באזור.

אשר לאיראן, עצם ההתהוות של מדינה פרו־ישראלית ופרו־אמריקאית בלב לבה של עיראק, תפעל יותר מכל דבר אחר לבלימת השאיפות האזוריות של האייתוללות.
 

מתנגדי משאל העם צודקים באומרם כי המהלך יערער את יציבות האזור. אבל אי־היציבות במקרה הזה תפגע בעיקר בטורקיה ובאיראן ותפעל לטובת ישראל וארה"ב. כורדיסטן עצמאית בברית אסטרטגית עם ישראל וארה"ב תשמש שחקנית חיובית ואיתנה בזירה ההולכת ומתערערת, באופן שעד כה שיחק בעיקר לידי איראן ובנות חסותה.