ממשלת נתניהו־בנט שואפת באופן כמעט גלוי לממש את חזון הימין של ארץ ישראל השלמה. נפתלי בנט מודה בכך פה מלא. הוא דוגל בסיפוח בשלב ראשון של כל אזורי C בגדה המערבית (60% מהשטח), וידו עוד נטויה. אחר כך יבואו חברון, קבר יוסף בשכם, קבר רחל בבית לחם וכל אזור ירושלים עד נהר הירדן.



נתניהו מדבר גם על זכות אבות וגם על צורכי ביטחון, אך כוונתו לאותו חזון בלהות שהתוו לפנינו זאב ז'בוטינסקי ומנחם בגין. זהו מרשם בטוח להרס החזון הציוני של בית לאומי לעם היהודי בארץ. בית לאומי שמחצית - ובקרוב יותר - מתושביו הם ערבים (ברובם מוסלמים) - הוא לא בית; לא לאומי ולא יהודי. מעל לכל, הוא לא דמוקרטי, כי כדי לשלוט על כל השטח צריך להפעיל שלטון אפרטהייד ולסווג את האוכלוסייה הפלסטינית כאזרחים סוג ב' ללא זכות בחירה - אחרת גם אחמד טיבי יוכל להיבחר לראשות הממשלה. זאת כאלטרנטיבה לפתרון שתי המדינות.



כיום צצו לפתע בעלי ברית חדשים לנתניהו ובנט מעבר לקו הירוק. בביקורי בימים האחרונים ברמאללה שמעתי קולות חדשים בהנהגה הפלסטינית. אמרו לי כי הנשיא מחמוד עבאס חזר מיואש מעצרת האו"ם מפגישתו עם דונלד טראמפ ונאום טראמפ בעצרת הכללית. לדעת הפלסטינים, אין עוד סיכוי בטווח הנראה לעין ליוזמה בינלאומית למען פתרון שתי מדינות. בקרב הפלסטינים גוברים הקולות הדורשים בעצמם מדינה דו־לאומית עם שוויון זכויות לכל האוכלוסיות, דבר שלדעתם כל העולם יתמוך בו. הם מאיימים לבטל את הרשות הפלסטינית, להעביר את המפתחות לניהול כל התשתיות והאוכלוסייה הפלסטינית לידי ישראל, כולל העול התקציבי העצום שייפול על ממשלת ישראל ככוח כובש.



עבור חלק מההנהגה זהו צעד טקטי מתוחכם שנועד לאלץ את העולם לפעול למען הקמת מדינה פלסטינית, אחרת ייווצר מצב הדומה ליוגוסלביה לשעבר, שבו אוכלוסיות עם דת ולאום שונים ייגררו להתנגשות אלימה. העולם ירצה למנוע את שפיכות הדמים הזו. עבור אחרים ברשות הפלסטינית שבעבר הכרתי כמתונים, זהו מהלך אסטרטגי אמיתי. תמיכה במדינה דו־לאומית מצריכה לדעתם רק דבר אחד כדי להביס את הציונות: סבלנות. זה עלול לקחת עשור, שניים או שלושה, אך הפלסטינים יהפכו לרוב במדינת אפרטהייד דו־לאומית עם תמיכה עולמית כמעט מקיר לקיר, בעוד שישראל תהיה מבודדת ומוחרמת.



צריך להזהיר את נתניהו, בנט וחבריהם; יש מנהיגים פלסטינים לא מעטים וגורמים חשובים בדעת הקהל הפלסטינית שמוכנים להצטרף לחזון המדינה מהים לירדן, רק שבעיניהם זוהי פלסטין השלמה.



וגם את השמאל חובה להזהיר: אלה שרוצים פתרון שתי מדינות, אך נתלים בכל תירוץ לא לקדם אותו, כגון “עבאס הוא לא פרטנר”, יתעוררו בקרוב למציאות ללא פרטנר לשתי מדינות, ועם שותפות בין מנהיגים ישראלים התומכים במדינה דו־לאומית.



הכותב הוא מייסד שותף של מרכז פרס לשלום ומייסד תנועת “יאללה - מנהיגים צעירים"