ארץ הקודש משופעת ברמאים, נוכלים ושאר מרעין בישין, שכל תפקידם בעולם הזה לעקוץ אנשים תמימים וגם שאינם תמימים, ולגזול את כספם בתרגילי נוכלות ורמייה - לפעמים פשוטים ולפעמים מתוחכמים.

אחד מגדולי הנוכלים, טיפוס הידוע בכינוי "הרשל 777", פעל בגוש דאנס בשנות ה–60–70 ויום אחד נעלם כלא היה, בהשאירו אחריו ערימה של בעלי חוב ואנשים מרומים שבטוחים עד היום שגם השמועה על מותו היא תרגיל רמייה, והרשל 777 עשה ניתוח פלסטי והוא חי בינינו ואיש אינו יודע. נזכרתי בהרשל ביום כיפור בגלל התרגיל שעשה ליעקב צלקת, שהגיע לחג מדנמרק, שאליה עבר להתגורר בשנות ה־60 ועסק בתחילה בעסקי אקספורט–אימפורט של חשיש, ומאוחר יותר, כשהפך למיליונר, הקים אימפריה של צ'יינג'ים (סוכנויות להחלפת כספים) ברחבי סקנדינביה. על פי החשד, הוא היה מלבין כספים למאפיונרים מקומיים ומימן עסקאות בסחורה גנובה בקנה מידה כזה שהפך להיות יעד של האינטרפול - ברמת חשיבות עליונה.

יעקב צלקת הגיע לדנמרק בגלל הבלונדיניות. השמועה על חיבתן לבני העדה התימנית שחומי העור עשתה לה כנפיים בעיקר בתקופה שבה מתנדבות בלונדיניות מארצות סקנדינביה הגיעו כמתנדבות לישראל בעקבות מלחמת ששת הימים. יעקב צלקת, שהיה סוחר סמים קטן מפינת רחוב פדויים בכרם התימנים, הצליח להבריח לדנמרק בתרגיל מתוחכם ארבע אוקות חשיש לבנוני משובח (אוקה = 220 גרם), ובעזרת שני חברים מהשכונה ששהו בקופנהגן העיף את הסחורה מחולקת לאצבעות במחירים שסנוורו לו את העיניים.

באותם ימים היה יעקב מכונה יעקב היפה, אבל אחרי כמה חודשים בקופנהגן הוא נקלע לקטטה בבר מקומי שבמהלכה הצליח מישהו לחתוך את פניו וליצור בהם כוסה גדולה, שהפכה אחרי התפירה לריצ'רץ' שהשאיר צלקת לאורך פניו - מהעין השמאלית עד הסנטר, ומיעקוּב היפה הוא הפך ליעקוּב צלקת.

גאולה, אשתו של יעקוּב, נשארה בישראל עם שלושת ילדיו הקטנים, שהיו רואים את אביהם בחגים שבהם הקפיד להגיע לביקור וללכת לבית הכנסת בשכונה, שם היה משאיר בוכטה של מזומנים לגבאי, שעשה לו כבוד גדול ובירך אותו באלף ברכות לבריאות, אושר, עושר ואריכות ימים. יעקוּב צלקת היה פוזאי לא קטן וכשהיה מגיע לביקורים היה עושה סיבוב בין ברים ובתי קפה שבהם נהג לשבת כשהיה תפרן, מוציא בתנועות אטיות בוכטה של אלפי דולרים בשטרות של 100, משחרר שטר ומבקש מהברמן או מהמלצר לתת לכולם "מה הם רוצים". השמועה על זה שיעקוּב צלקת, סוחר האצבעות הקטן מהכרם, הפך בדנמרק לאיש עסקים גדול, גרמה להרבה עיניים לחמוד את הבוכטות של אלפי הדולרים בכיסו.

פסל בת הים הקטנה בקופנהגן. צילום: רויטרס

באחד מימי כיפור של תחילת שנות ה־70 הגיע יעקוּב כהרגלו לחג. מבחור דק גזרה הוא הפך לחבית מהלכת, וזאת בשל כמויות הבירה שנהג לשתות כשעשה את הפוזה הקבועה של שליפת המזומנים והזמנת כל הנוכחים. בבר של מילוש ההונגרי נדלק על הבוכטה שלו הרשל 777, שכונה כך כי היה נוהג לשתות קוניאק זול שסימנו המסחרי היה 777.

הרשל רחש טינה ליעקוּב, משום שבביקוריו היה נוהג ללכת לבית הקטן של ג'ינה המג'נונה, אחת המארחות ההונגריות שהרשל הקנאי היה מאוהב בה, ולא פעם היה עושה לה פאדיחות על קשריה המיניים עם הלקוחות. מילוש ההונגרי, בעל המקום היה נותן לו מכות ומעיף אותו מהבר. הרשל היה קרצייתי והיה חוזר ונשבע שלא יפריע לג'ינה בעבודה, עד שקנאתו הייתה מעבירה אותו על דעתו ושוב היה חוטף בומבה או שתיים ומועף.

יום לפני יום כיפור יעקוּב נכנס עם ג'ינה אל מאחורי הווילון של התאים שבבר, כדי שתגרום לו הנאה רגעית תמורת שטר ירוק. הרשל המסטול הפתיע אותם כשפתח את הווילון וג'ינה נראתה רכונה אל שיפולי הכרס של יעקוּב, שישב כמו אפנדי וגנח מהנאה. פתיחת הווילון כשבחורה עובדת נמצאת מאחוריו הייתה עבירה קשה ובלתי נסלחת, ויעקוּב, למרות שומניו ומכנסיו המופשלים, אחז בבקבוק השמפניה שהיה על השולחן ודפק אותו בראש של הרשל, שנבקע כמו השבר הסורי–אפריקאי והזיל דם כמו לבה פורצת. הייתה מהומה, הגיע אמבולנס, ואיש לא הזמין ניידת משטרה.

למחרת, ערב יום כיפור, ארב הרשל ליעקוּב ליד ביתו, וכשהלך עם אשתו לבית הכנסת השכונתי בחליפה לבנה, ענוד בשעון יוקרתי וטבעת יהלום על כל זרת, הגיח הרשל מהאפלה כשלסנטרו מודבק זקן ועל ראשו מגבעת של רב, וצלצל בדלת ביתו של יעקוּב. אחת מבנותיו פתחה את הדלת, והרשל הנוכל, בקול ממתיק סוד, אמר שאבא שלח אותו לבוא לקחת את הכסף והארנק, כי אם משאירים כסף ביום כיפור בבית, הבית יכול להישרף כי אלוהים כועס. הילדה המבוהלת רצה למגירת השידה שליד מיטת השינה והוציאה משם את הארנק ואת בוכטת הדולרים, ונתנה לרב המזויף.

הרשל 777 הנוכל היה מאושר. אף שידע שהוא יהיה החשוד העיקרי, הוא לא עשה חשבון ואחרי שהסיר את הזקן המודבק, הלך לבית הכנסת, בירך את הנוכחים והשקיע עצמו בתפילה תוך שהוא מקלל את יעקוּב צלקת ואת אמו, אביו, סבו וסבי סבו של סבו. רק בבוקרו של יום כיפור סיפרו ילדיו של יעקוּב על הרב שבא לביקור ולקח את הכסף והארנק. יעקוּב צלקת השתולל, ומיד עם צאת החג הוציא הודעה באמצעות כמה מחבריו - חוזה חי או מת (רצוי מת) תמורת 10,000 ירוק במזומן.

הרשל, שיכור מחצי בקבוק 777 ששתה לכפרת עוונות ומהעובדה שיש לו בכיס בוכטה של אלפי דולרים, המתין מחוץ לבר של מילוש שנפתח במוצאי החג הקדוש. כשהעובדות הגיעו, נכנס הרשל והיה ללקוח הראשון. הוא הוציא שטר של 100 והצהיר חגיגית, כשהוא מחקה את יעקוּב צלקת, "תן לבנות מה הן רוצות". את ג'ינה המג'נונה הוא תפס ביד והכניס לאחד התאים, הראה לה חבילה של ירוקים והבטיח לה את בוכטת חייה אם תארח אותו בביתה אחרי העבודה. ג'ינה אמרה לו להגיע בשתיים אחרי חצות והבטיחה לו שאיש לא יהיה בבית.

הרשל 777 הגיע לביתה הקטן שבפאתי הכרם וראה שהוא חשוך. הוא נכנס לחצר האחורית, הציץ וראה שאין כלב בבית. הוא פרץ בקלות את החלון ונכנס פנימה, חיטט בארונות ובמגירות עד שמצא בוכטה קטנה של תכשיטים וכמה שטרות ירוקים. "אם אין זיון, לפחות יש פרנסה", מלמל לעצמו וצחק צחוק מתגלגל של שיכורים.

כשיצא מהבית הוא חטף מכות אלה בראש, וזה נפתח מחדש והוצף בדם. הרשל איבד את ההכרה, לא לפני ששמע את קולו של יעקוּב צלקת נותן הוראה לאנשים שאיתו: "יאללה, תארזו אותו ותעלימו".

יעקוּב צלקת הלך לבר של מילוש. "תן לכולם מה הם רוצים", שאג בקול רם מהרגיל, סימן לג'ינה להיכנס לתא ונכנס אחריה. כששתו לחיים מבקבוק השמפניה שהכניס להם הברמן חייך הצלקת חיוך מאוזן לאוזן והוציא מהכיס את התכשיטים שלקח מכיסו של הרשל. ג'ינה הייתה המומה. אחרי זה הוציא כמה שטרות ואמר לה: "גם זה שלך", ואז הוציא בוכטה שמנה ונתן לה. "וזה בשביל האינפורמציה", אמר. ג'ינה המג'נונה השמיעה צעקת שמחה היסטרית בזמן שיעקוּב הפשיל את המכנסיים, תפס לה את הראש והורידו לכיוון שיפולי בטנו.

היעלמותו של הרשל 777 נשארה בחזקת תיק פתוח, והפכה לתיק רק אחרי שאמו הקשישה הודיעה על היעדרו. אחד משלושת האנשים שהעלימו את הרשל הפך אחרי כמה שנים לעד מדינה בכמה תיקים כבדים. כשביקשו ממנו לפתוח על היעלמותו של הרשל, הוא אמר שזו תהיה בעיה למצוא את הגופה, כי זרקו אותה לבריכת מלט בבור הענק ברחוב אחד העם, שם עסקו באותם ימים בבניית היסודות של מגדל שלום, שבין השאר גם הפך למצבה של הרשל 777. 

כבוד המשפחה

מה גורם לאנשים לקלל את שני הורי, שבאו ארצה כחלוצים ונפטרו מזמן?

מהלך 20 שנות עבודתי ברדיו אני סופג הרבה לכלוך ברמה הנחותה ביותר. כשזה נוגע אלי אני מעביר את זה, כשזה נגע להורי ז"ל, בעודם בחיים, זה הביא לי לא פעם את סעיף העצבים. היום, כשהרשת מלאה בלכלוכים ברמות הנחותות ביותר מצד אנשי ימין כלפי מי שמוגדרים על ידם כשמאלנים, סמולנים, בוגדים, גיס חמישי, משתפי פעולה וכו', אחד הקטעים הפופולריים ביותר אצל המטנפים הוא היטפלות להורים.

החלאות יודעים לגלות לי שאבי שיתף פעולה עם הנאצים, אמי עובדת כזונה בעזה, הם מאחלים את כל סוגי הסרטן, מתפללים שאריתריאים יאנסו אותי, שערבים יאנסו את אמי ושאבי ימות מחולירע, מלריה, איידס ועוד מיני מחלות.

משפחת זהבי מודל 1947. צילום: ארכיון פרטי

העובדה שאבי עלה לארץ כחלוץ ב–1925 לא משנה דבר. העובדה שאמי גידלה שלושה ילדים ולא הייתה מימיה בעזה או בחבל ארץ כבוש אחר לא משנה את העובדה שהיא זונה בעזה. גם העובדה ששניהם אינם בין החיים לא מונעת מכנופיות הזבל להתמיד ב"דיווחים שלהם", שלפיהם אמי זונה בעזה. יום אחד, כשהייתה בבית האבות והאזינה לתוכנית הרדיו שלי, אחד המאזינים הספיק לפני שהעפתי אותו, לזרוק שאמא שלי עובדת כזונה בשטחים. היא שמעה את זה. כשביקרתי אותה בשבת היא שאלה בפליאה: "הם עד כדי כך מטומטמים שהם חושבים שאישה בת 90 בבית אבות סיעודי עובדת כזונה?".

אז הנה צילום של הזונה והמשת"פ של הנאצים - משפחת זהבי בהרכב מלא: האח הגדול אלכס, האח האמצעי אבינועם והילד הקטן, בן הכמה חודשים, נתן. כולם בניה של "שרה הזונה" ויעקב "המשת"פ של הנאצים". מה שהורס אותי יותר מכל זה ש"הזונה והמשת"פ" באו כחלוצים לארץ ואכלו הרבה חרא כדי להקים מדינה לערימות הזבל האנושי שממלאות אותה.