תקלה מסתורית שיבשה בשבוע שעבר את דפי הפייסבוק של אלדד יניב ופעילי שמאל אחרים, וכך ממש אירע גם בדף הפייסבוק של עיתונאי “הארץ” ניר גונטז’. כיוון שמארק צוקרברג טען שאין ידו במעל, הסיק אלדד יניב שזרוע סייבר ארוכה ואפלה הושטה מרחוב בלפור בירושלים לסתום את פיו ופיות משטינים ומקטרגים אחרים נגד ראש ממשלתנו היקר. הוא גם אמר שזה מה שצפוי לנו במערכת הבחירות הבאה: מתקפות סייבר ופייק ניוז.

שימוש בנשק אינטרנטי נעשה בשנה האחרונה בכמה מערכות בחירות במערב: בארצות הברית, בצרפת, בגרמניה, אולי גם במשאל העם על הברקזיט באנגליה. אין סיבה להניח שזה יפסח עלינו. אך יש עדיין הבדל מהותי בין שימוש מסיבי ומכוון היטב ברשתות חברתיות, ואפילו מלחמה על התודעה באמצעות הפצת ידיעות שקריות באינטרנט, לבין הפעלת נשק סייבר.

בנשק כזה אפשר לזייף תוצאות בחירות בלחיצת מקש. מדינות שבהן מערכת ההצבעה היא אלקטרונית, חשופות כמובן הרבה יותר מאיתנו. אצלנו, בסוף היום, אוספים קלפיות ויומני ועדות קלפי, פותחים מעטפות, נועצים פתקים על דוקרנים ומונים את הקולות. אך גם בישראל מי שיגייס פצחנים ויפעיל נשק סייבר יוכל לשבש את מטות הבחירות של יריביו. ובהחלט ייתכן כי נראה מתקפה כזו גם במקומותינו. אבל עוד טרם היה אינטרנט בעולם, כבר ראינו עבריינים מנתקים מיקרופונים, שורפים ארונות סעף טלפוניים או מחבלים בכלי רכב של מפלגות אחרות. תמיד היו כאלו שהיו מוכנים לגייס בעלי אגרוף או עבריינים כדי להטות בחירות.

מי שחושב כי הפצת שקרים באמצעות האינטרנט שינתה באורח מהפכני את אופי מערכות הבחירות, שוכח כנראה כי כבר היו דברים מעולם. פגיעה במערכות ההסברה והתעמולה של היריב לא באה לעולם עם טוויטר, והטיית בחירות מוכרת בהיסטוריה האנושית הרבה לפני פייסבוק. אך מערכות משוכללות שפותחו לצורכי מודיעין יכולות לחקור היום כל פיסת מידע שאדם מסר על עצמו ברשת, או שפרסמו חבריו, ולהפוך את המידע הזה לכלי עזר מדויק במערכות בחירות.

צוקרברג. ידו לא במעל. צילום: Getti Imagesצוקרברג. ידו לא במעל. צילום: Getti Images

ועוד לא הזכרתי סקרים אינטרנטיים: הם זולים, קלים להטיה ופגיעתם רעה, כמו גם הצפת הרשת במאות אלפי מסרים המתחזים להיות מטעם בני אדם המשתמשים ברשת, אך נוצרו בידי מחוללי יישומים רובוטיים.

הטכנולוגיה הביאה לעולם את היכולת להפוך מטומטמ/ת עילג/ת למושא הערצה של מיליונים. פעם זה היה קשה הרבה יותר, אם כי לא בלתי אפשרי. כדי לחבל במערכת התעמולה של היריב היה צריך פעם לשלוח שכירי חרב לקרוע שלטי פרסום ולהשחית מודעות של מפלגות אחרות, להוציא מתיבות הדואר את כל עלוני המפלגות היריבות ולהחליפם בעלונים הנכונים. כדי להטות תוצאות בחירות היה צורך להחליף פתקים בקלפיות.

שלטון מפא”י התמחה בשיטות אלו בשנות המדינה הראשונות, כאשר אחד מראשי הפשע המאורגן בארץ, הוא וחברת ההובלה שלו, היו קבלני ההובלות של הקלפיות מכל רחבי הארץ ועצרו לחניית ביניים בנמל תל אביב, שם נפרקו הקלפיות בשעה שהמובילים סעדו את לבם, ושבו והועמסו לאחר שעתיים. כך הצביעו במשך שנים גם מתים גמורים וקשישים בני 140, בעיקר ביישובים ערביים ובשכונות חרדיות. כך גייסו קבלני קולות חמולות וכפרים שלמים להצביע לכל המרבה במחיר או בהבטחות. באותם ימים היה צורך להתאמץ ולארגן הסעות של קשישים מבתי אבות סיעודיים אל הקלפיות, כשבדרך עוסק קבלן הקולות בחלוקת הפתקים הנכונים ללקוחותיו הדמנטיים. עדויות על שריפת קלפיות שלמות נרשמו גם בבחירות האחרונות לאחד האיגודים המקצועיים בארץ. למה מישהו חושב שכל אלו היו טובים מהפצת ידיעה כוזבת באינטרנט?

שיבוש דפי הפייסבוק של פעילי השמאל מדאיג ומחייב חקירה נמרצת, מציאת הנאשמים והעמדתם לדין. אך מי שטוען כבר היום כי את תוצאות הבחירות הבאות בישראל יטו או יזייפו בעזרת נשק הסייבר - נשמע כמי שכבר מכין את התירוץ לכישלון הבא.