צה"ל גילה אתמול בשטח ישראל מנהרת תקיפה שנחפרה מעזה ופוצץ אותה. בפיצוץ נהרגו, לטענת הפלסטינים שבעה פעילי חמאס וג'יהאד איסלאמי, כולל בכיר בארגון. הג'יהאד האיסלאמי הבטיח תגובה, וחמאס עושה מאמצים להרגיעו כדי לא להפר את הפסקת האש עם ישראל ואת מאמצי הפיוס עם הרשות הפלסטינית. 



זו הפעם הראשונה מאז מבצע צוק איתן לפני כ־40 חודשים שנחשפה מנהרה חדשה שהייתה מצויה בשלבי בנייה. צה"ל סירב למסור לאיזה עומק הגיעה המנהרה ועד כמה היא חדרה לשטח ישראל – מטרים בודדים או עשרות מטרים. אפשר להניח שהמנהרה נחשפה בעזרת שילוב של מידע מודיעיני וטכנולוגיות לגילוי מנהרות שבשימוש הצבא.



הנחה סבירה נוספת היא שצה"ל ידע על המנהרה עוד כשנחפרה בשטח עזה, אך המתין עד שהיא תגיע לישראל כדי לפוצצה. זאת, כדי שלא יואשם בהפרת הריבונות של חמאס בעזה, דבר שהיה מביא למתיחות, לשיגור רקטות, או לירי אחר לאורך הגבול, ולהסלמה.


שר הביטחון אביגדור ליברמן ודובר צה"ל והדגישו לאחר הגילוי כי פניה של ישראל אינם להסלמה וכי היא מבקשת לשמור על השקט בגבול, אף שלא תסבול פגיעה בריבונותה, כפי שקרה אתמול.



צה"ל גם מסרב להתייחס לדיווחים בכלי תקשורת פלסטיניים ולפיהם המנהרה הופצצה מן האוויר. אם אכן זה כך, הרי היא גם הפכה לדגם לתרגול חיל האוויר בטכנולוגיות ובחימוש המיועדים לפיצוץ מנהרות.



אבל החדשה המסעירה על גילוי מנהרת התקפה אינה משנה את המציאות האסטרטגית בגבול ישראל־עזה. היא רק מלמדת אותנו את מה שידענו: חמאס עושה כמיטב יכולתו כדי להתחזק צבאית, להתחמש ולהתכונן לעימות הבא. בדיוק כמו שעושה ישראל. היא גם מדגישה את העובדה שחמאס והג'יהאד האסלאמי (מבחינת ישראל הם היינו הך) לא ויתרו על חפירת המנהרות ככלי בארגז הכלים הצבאי שלהם, למרות בניית המכשול התת־קרקעי שיעטוף בעוד כשנתיים את כל הרצועה.



אולי המנהרה נחפרה דווקא בגלל המכשול ההולך ומוקם כדי לבדוק את יכולותיו לגלות מנהרות ולקטוע אותן. גילוי המנהרה ופיצוצה מנע מחמאס (ומישראל) את המבחן הזה משום שבאזור שבו זה קרה (כשני קילומטרים מכיסופים, מול חאן יונס) יוקם המכשול בעוד כשנה. כך או כך, הערכות המצב האסטרטגיות לא השתנו גם בעקבות התקרית אתמול. שני הצדדים אינם מעוניינים – לפי שעה – בסיבוב מלחמה רביעי. ישראל, משום שהיא מבקשת לשמור על השקט בדרום ולאפשר את המשך שגשוגו הכלכלי ולהימנע ממלחמה ומקורבנות.



חמאס, משום שהוא ממשיך להיות מבודד מבחינה מדינית, מחפש את מצרים ואיראן שיעניקו לו חסות וסיוע, עסוק בפיוס עם הרשות הפלסטינית, משווע לשיקום כלכלי של הרצועה ומוגבל ביכולותיו הצבאיות.