יש בינינו כאלה שחושבים שהמאבק על הציונות נגמר. מבחינתם ברגע שקמה מדינת ישראל, הציונות כבר עשתה שלה. נגמרו שיעורי מולדת, ואפשר להסתפק בשיעורי אזרחות. תוכלו למצוא ביניהם אנשי תקשורת ופקידי אוצר, שמבקשים לאחרונה להלאים את הקרן הקימת לישראל ובעצם להכניס את תקציב קק"ל לחלק מהתקציב הכללי של המדינה. המשמעות היא שההשקעה של העם היהודי כולו הופכת להיות של המדינה, כלומר של שיקולי תקציבים מפלגתיים. וכן, שההשקעה של העם היהודי תהיה שייכת גם לאזרחים המוסלמים והנוצרים. 
ראיתי כבר מי שכתב שצריך לסגור את קק"ל, מפני שזה גוף בסגנון "אפרטהייד" שמפלה בין האזרחים. ובכן, לצורך הדיון, אם רוצים להפוך את כל אדמות קק"ל לאדמות מדינה, יש גם לקחת את אדמות הווקף המוסלמי והאדמות שנרכשו על ידי כנסיות של קהילות נוצריות שונות ברחבי העולם ולהפוך אותן לאדמות של המדינה כחלק ממהלך רחב של חלוקת קרקעות. אבל לקחת רק את אדמות היהודים ולהפוך אותן לאדמות של כל אזרחי המדינה זו בגידה במי ששלשלו מטבעות לקופסה הכחולה במשך כל חייהם, מתוך אמונה שברכישת עוד דונם ועוד דונם מקימים מדינה לעם היהודי. 

מי שחושב שהרעיון הזה הוא פאסה מוזמן לבקר בקיבוץ שבו אני גרה, כפר עציון. הקיבוץ מוקף באדמות שנרכשו וניטעו בידי הקרן הקימת לישראל עוד בשנות ה־40 של המאה הקודמת. מאז ועד היום ערביי הסביבה מנסים לנגוס באדמות האלה, לעתים בתמיכת ממשלות זרות שאף מרהיבות עוז ומציבות שלטים בנוסח "דרך זו נסללה בתמיכתנו". מטעי הדובדבנים והאפרסקים של הקיבוץ נשדדים בעונת הפרי מדי יום, וחברי הקיבוץ, נוער ומבוגרים כאחד, נאלצים לערוך מארבים כמו בימי הפלמ"ח כדי לשמור על היבול. 
אבל זה לא קורה רק בגוש עציון. רק השבוע חוותה חקלאית מבנימינה סיפור זהה כאשר אלמונים (לא קשה לנחש מאיפה) גנבו את כל יבול החורף ממטע האנונה שלה וכל עמלה ירד לטמיון. ובנגב, על כל דונם שאין בו פיתוח מאסיבי של קרקעות ותשתיות משתלטים בדואים. לכן אם צריך לתקן את ההתנהלות הכלכלית של קק"ל, אפשר וצריך לעשות זאת, אבל לא על ידי עיוות בחקיקה שתכבול את ידיהם. 
את רווחי קק"ל צריך לנצל לרכישת עוד קרקעות ולשמירה על אדמות החקלאים. תמיד יהיה מי שהביטוי "גאולת קרקעות" יגרום לו לעקצוץ בכל הגוף בשל חוסר הפוליטיקלי קורקט. תמיד יהיו מי שאינם מסוגלים לשמוע את צמד המילים "עם ישראל" והם יהפכו אותן בציניות ואפילו בדחייה למילה אחת: עמישראל. הם לא האנשים שצריכים לקבוע אם הסתיימה מלחמת הקרקעות של עם ישראל בארצו. 
זה עולם קטן 
בשבוע שעבר נפגשתי עם נציגי הקהילה היהודית בברצלונה ועם כמה ממובילי המאבק הקטלוני לעצמאות. כאן בארץ מדובר בחדשות חוץ רחוקות, אבל בשבילם, באופן מפתיע, ישראל משחקת תפקיד במאבק. 
רבים ממובילי תנועת העצמאות שואבים השראה ממדינת ישראל. בעיניהם מאבקם לעצמאות הוא כמו מאבק היהודים לקבל מדינה חרף התנגדות אומות רבות. זו ככל הנראה הסיבה לכך שכאשר נפגשנו הם קיבלו הודעות וואטסאפ שהתבררו מאוחר יותר כשמועות על כך שהנשיא ראובן ריבלין עומד להצהיר על תמיכתה של ישראל בעצמאות קטלוניה. 
רבים מהאנשים שאיתם שוחחתי פוחדים להזדהות בשמם. לא מפחד גורמי אכיפת החוק אלא מפני שהסוגיה כבדת המשקל היא אמוציונלית מאוד והשיח פוגעני ומעליב. לא רק ברשתות החברתיות אלא גם בתוך המשפחה ובין חברים. "אם תלחץ חזק מדי, בטוח שכולנו ניפול", כך אומר השיר בקטלונית שניסה ללמד אותי אחד המפגינים שאליהם הצטרפתי. כוונתו הייתה לחבריו שהפסיקו לדבר איתו מאז שהבינו שהוא בעד העצמאות. 
דבר נוסף שמטריד את הקהילה היהודית וגם אחרים בקטלוניה הוא השימוש בסמלים פאשיסטיים ואף נאציים נגד תומכי העצמאות, מה שהביא למשחק האשמות בין הצדדים: מי מהקבוצות יותר "נאצית". בקהילה חוששים מזילות המושגים שואה ונאציזם, ומנסים להילחם בכך גם בכלי התקשורת. אבל הרוחות סוערות, וארגוני עובדים שחוסמים את הכבישים מדי כמה ימים לא בדיוק שואפים למאבק מעודן. מבחינתם לא מדובר בעניין כלכלי ולא בעניין של מיסוי. מבחינתם זהו מאבק על זהות, מנהגים, שפה ואגו לאומי. 
בחודש הבא יוכלו שרי הממשלה היושבים כרגע בכלא להעמיד את עצמם לבחירות. אם בבחירות יהיה רוב לתומכי העצמאות, נראה שלא תהיה דרך אחרת, וקטלוניה תקבל עצמאות כלשהי, ואחריה גם הבאסקים. ואם לאו, לכאורה אמור לחזור השקט לחלק הצפוני של המדינה. זה יהיה מבחן לספרד: איך מחזירים את המצב לקדמותו כשמחצית מהעם מרגיש ששאיפותיו העמוקות מדוכאות.
אנחנו חיים בתקופה שבה הרגשות הלאומיים והשבטיים עולים וצפים אחרי שהצלחנו לחשוב שהעולם הוא כפר גלובלי קטן. כדור השלג שהתחיל בברקזיט עדיין מתגלגל, ואפשר להבין מדוע אירופה כל כך חוששת ממנו. 
חוק ראוי 
מופע התמיכה של חמשת המפכ"לים במפכ"ל המשטרה רוני אלשיך היה מביך. בתרגיל יחצני למתחילים הגיעו המפכ"לים, שחלקם כבר התבטאו בעבר נגד בנימין נתניהו ללשכתו של אלשיך כדי להגיד לו "אנחנו איתך, תהיה חזק ותמשיך לחקור", ולהציע לו דרכי התמודדות עם האויב. 
המפכ"לים פרסמו מכתב תמיכה באלשיך יחד עם "מפקדים למען ביטחון ישראל", בהם גם אהוד ברק. אם זה לא היה כל כך פתטי, זה היה מצחיק: יום אחד אתה במקרה תומך בחקירת ראש הממשלה ומעודד את המפכ"ל להמשיך בחקירות, וביום המוחרת אתה מכריז שאתה רוצה לרשת אותו? בסוף ברק הוא זה שישכנע אותי שהחוק למניעת חקירת ראשי ממשלה מכהנים הוא ראוי. 
# # #
ושתי הערות לסיום על העולם ההפוך שבו אנחנו חיים:
# השבוע גיליתי שישראל מספקת למחבלים כלואים טיפולים פסיכולוגיים. הסיבה: הם סובלים מטראומה בעקבות הפיגועים שעשו וגם מפני שהגעגועים למשפחה קשים להם. בינתיים מערכת החינוך בישראל ומערכת הרווחה סובלות מתת־תקינה של פסיכולוגים. מדובר במחסור מתמשך של שנים. 
# בקרוב ייהרסו 17 בתי תושבים בנתיב האבות. לחלקם יש חריגה של כחצי מטר לתוך שטחים שבג"ץ קבע שהם אינם שלהם. בג"ץ לא אישר להרוס רק את חצי המטר השנוי במחלוקת, אלא הורה להרוס את הבית כולו. בינתיים אותו בג"ץ פוסק שלא להרוס את כל ביתו של המחבל הרוצח מהר אדר, אלא רק את החדר שלו, במבצע כירורגי מדוקדק. אין היגיון בשיגעון.