מזה כשבוע ימים מאז חלפה לה מהעולם, כמעט בשקט, המדינה האסלאמית (ובשמה הקודם: "המדינה האסלאמית בעיראק ובסוריה" או דאעש). היא הוקמה ב־29 ביוני 2014, בעיר מוסול בעיראק, שם הוכרז מנהיגה, אל־בגדאדי, כחליף המאמינים המוסלמים באשר הם. הטריטוריה של המדינה הזאת השתרעה על פני שטחים נרחבים במזרח סוריה ובצפון־מערב עיראק, ובכך ביטלה למעשה את הגבול הבינלאומי בין סוריה ועיראק. השטחים האלו אבדו לה, ואין לה יותר שום שליטה על הגבול הסורי־עיראקי. האכזריות יוצאת הדופן שלה, שביטויה המרכזי היה עריפת ראשים טקסית מול עיני העולם, הפכה אותה לאויב מספר אחת של ארצות הברית ומרבית העולם ומקור משיכה לאלפי "דפוקים" ברחבי תבל.

בפועל, המדינה האסלאמית לא היוותה איום על ארה"ב והמערב, וגם לא על ישראל. אבל היא שימשה שעיר לעזאזל עבור כולם. הוקמה נגדה קואליציה עולמית בראשות ארצות הברית (של אובמה וטראמפ כממשיכו). בשעה שאלפי טונות של פצצות הוטלו על מטרות של המדינה האסלאמית, נרצחו בסוריה (ולא בידי המדינה האסלאמית) למעלה מחצי מיליון איש, מחצית מהאוכלוסייה הסורית הפכו לפליטים, ומרבית עיירותיה ועריה הפכו לעיי חורבות.

בסופו של דבר, המדינה האסלאמית הוכרעה על ידי שלושה גורמים מרכזיים: העובדה שנלחמה נגד כולם, וכולם נלחמו נגדה, חילות האוויר של ארצות הברית ורוסיה, שוויתרו על "שטויות" כמו התחשבות בחפים מפשע, ה"מגפיים על הקרקע", בדמות כוח צבאי כורדי בסוריה, וצבא עיראקי (למעשה שיעי) ומיליציות שיעיות חסרות רחמים.




מה הלאה?




אז מה הלאה? מה ההשלכות? ראשית, אין אומנם כבר מדינה, אבל יש ארגון, שנשאר קיצוני. אנחנו נכנסים עכשיו לשלב השלישי בהיסטוריה שלו: בשלב הראשון הוא היה ארגון גרילה וטרור, שצמח ב־2006 בעיראק ומשם התפשט לסוריה. בשלב השני הוא ניסה להקים מדינה (הדואגת לתושביה ולהגנת שטחה) ונכשל. עכשיו הוא חוזר להיות ארגון גרילה וטרור, כשהמרחב שלו הוא המדבר הסורי, והוא משוחרר מדאגה להגנת שטח או אספקת מזון וחינוך לאוכלוסייה האזרחית.

שנית, יש לו נכסים. הנכס החשוב ביותר הוא היכולות המבצעיות שלו הקיימות במקומות שונים בעיראק ובסוריה. הוא מפגין זאת מזה חודש בעיראק, בפיגועי טרור בלתי פוסקים, ולפני כמה ימים הפגין זאת בסוריה כשפשט על שדה התעופה בדיר א־זור, השמיד מטוסים והרג כ־15 חיילים סורים. ומה באשר ליכולתו המבצעית להכוונת פיגועים במערב? לכאורה היא תפחת, אבל בו־בזמן יחזרו למערב, למדינות האם, אלפי לוחמים שלו. זהו כאב ראש בטוח לשירותי המודיעין, אך האם לוחמים אילו יחזרו עם מוטיבציה רדיקלית דתית חזקה או ישובו מאוכזבים ו"יצאו בשאלה"? שלישית, יש לארגון עדיין "איים" טריטוריאליים קטנים בשליטה שלו בדרום רמת הגולן הסורית ובמחנה הפליטים ירמוכ שליד דמשק. וכמובן שיש לו מחוזות טריטוריאליים במדינות שונות, כמו המחוז בסיני. בסך הכל, נחמת עניים.

רביעית, בהשוואה לדחליל האיום של דאעש, יש עכשיו בסהר הפורה איום אסטרטגי אמיתי, שקיבל רישיון אמריקאי לנשק גרעיני בעוד פחות מעשר שנים, לייצור טילים ארוכי טווח "מאתמול" ולמרחב השפעה מדינית וצבאית מהים הכספי ועד לים התיכון - איראן של האייתוללות. מה הפלא שרועדים בריאד?