על פי החוק בישראל, מועמד לרשות כל חבר כנסת תקציב של כמה עשרות אלפי שקלים בשנה המיועד ל"קשר עם הציבור". מדי שנה בודק מבקר המדינה את השימוש שעושים חברי הכנסת בתקציב הזה. מפעם לפעם מתפרסמות בתקשורת ידיעות מרעישות על חבר כנסת פלוני שרכש מתקציב זה מכונת אספרסו או מצלמה, והציבור מצקצק: אלה מושחתיך, ישראל.



לפני שנים אחדות, בהיותי חבר כנסת, קיבלתי לידי את טיוטת דוח המבקר בענייני והופתעתי לגלות שהמבקר ציין לרעה כי בחלק מהסכום השתמשתי להדפסת חוברות בעברית, באנגלית וברוסית של התוכנית המדינית שניסיתי לקדם אז: "ירדן היא פלסטין". אנשי מבקר המדינה שאלו כמה דוברי אנגלית הצביעו בעד הרשימה שבראשה עמדתי, כי לדעתם רק הם ראויים לקבל ממני חוברת באנגלית שהודפסה מתקציב "קשר עם הציבור".
 
דרשתי שימוע לפני פרסום הדוח. בחדר ישבו 15 איש, ובראשם מבקר המדינה. טענתי שאיש מהם אינו מבין כנראה מה תפקידו של חבר כנסת ומהי שליחותו הציבורית. ציטטתי את חוק המפלגות. את הגדרת "מפלגה" בחוק, הוכחתי להם כי אחד מתפקידיו של חבר כנסת הוא להפיץ את דעותיו ולהגיע לציבור גדול ככל האפשר כדי שהאידיאולוגיה שבשמה נבחר - תשפיע. טענתי כי כתיבת מסמך מדיני והפצתו בקרב מצביעים וקובעי מדיניות הן דוגמה מובהקת לשימוש נאות בתקציב העומד לרשותו של חבר כנסת. סיימתי בהבעת תקווה כי רק אווילות ולא רשעות או הטיה פוליטית עמדו מאחורי הניסיון לקבוע כי לא פעלתי על פי החוק. 
 

אף שבאותו מעמד לא הודו מבקר המדינה או מי מאנשיו בטעותם - ההערה המטומטמת הזאת על הפצת חוברת עם תוכנית מדינית לא הופיעה בדוח הסופי שלהם.
 
נזכרתי בדברים הללו השבוע, כשקראתי חלקים מדוח מבקר המדינה ובו הערות קשות למועצה האזורית מטה בנימין, על שהעבירו תקציבים לעמותות (ששמן לא נזכר בדוח אך הכוונה היא לרגבים ולאופק להתיישבות) שלא בהתאם לקריטריונים ול"תבחינים" של משרד הפנים, ובאופן המעלה חשד כי מדובר ב"מכרז תפור".
 
במה טועה מבקר המדינה? בכך שהוא מתעלם מהמהות של מועצה אזורית ביהודה ובשומרון, השונה ממהותה של כל מועצה אחרת. הטכנוקרטים היושבים במשרד מבקר המדינה דומים למי שמבין כל מילה בשירו של נפתלי הרץ אימבר "התקווה" אך אינו מבין את משמעותו כהמנון לאומי, או כמי שמותח ביקורת על שירותי כיבוי אש המחלצים גור חתולים מצמרת עץ באומרם כי הצלת חתולים אינה נמנית עם תפקידי הכבאים. מנהל חשבונות, מה שנקרא פעם "פנקסן", צריך לערוך ביקורת חשבונאית של המאזן. כלכלן צריך לבחון את הפעולות של הארגון לאור מטרותיו. מבקר המדינה עוסק בהנהלת הפנקסים ומתעלם מהעיקר. מהמהות.
 
# # #

מטה בנימין היא המועצה האזורית הגדולה בארץ. היא חולשת על מיליון דונם. כ־50 יישובים, כ־70 אלף תושבים. גילוי נאות: אני אחד מנתיניה. גם כפר אדומים כלול במועצה. בכל השנים שבהן חולק פרס משרד הפנים לניהול תקין, זכתה בו המועצה. אבל כמועצה השוכנת בלב יהודה ושומרון - לב אזור ההתנחלות בארץ - עצם קיומה, הטעם לקיומה, ולכן גם תפקידיה חורגים מדאגה לביוב, תחבורה וחינוך.

היישובים שהיא מאגדת לא הוקמו כפתרון לבעיות דיור. להפך. הדיור והמגורים באו לפתור בעיה לאומית־מדינית. הם הוקמו בידי ממשלות ישראל, כדי שעם ישראל ייאחז בלב המולדת. המתיישבים ונציגיהם גם פועלים לקביעת עובדות בלתי הפיכות של התיישבות יהודית בשטח ולמניעת אפשרות של ויתורים, נסיגות והקמת מדינה ערבית בלבה של ארץ ישראל. 
 
לפיכך חייבים כל יישוב וכל מועצה מקומית או אזורית ביהודה ובשומרון לעסוק לא רק בתברואה, בתרבות או בתחבורה, אלא גם בשמירה על קרקעות הלאום שהופקדו בתחומי שיפוטם. אילו לא היו נלחמים בפלישות של ערבים לשטח ובבנייה בלתי חוקית בו - היו מועלים במהות שליחותם. הרשויות הללו גם מצוות - כדי למלא את ייעודן, את סיבת הקמתן - לנסות לרכוש עוד קרקעות מבעלי אדמה ערבים ולהכשירן להתיישבות יהודית. פעם זה היה ייעודה של קק"ל, אבל היא חדלה זה מכבר לעסוק ב"גאולת אדמה". מישהו שהציונות המעשית עדיין חשובה לו, חייב להמשיך לעסוק בכך. 

יהודה ושומרון. צילום: פלאש 90

 
הלוואי שגם המועצות האזוריות והמקומיות בנגב ובגליל היו עוסקות בכך, ומצליחות לבלום את התפשטות הבדואים והשתלטות הערבים על קרקעות לאום באמצעות בנייה בלתי חוקית של רבבות מבנים. "התקינות הפוליטית" הממארת מונעת מקק"ל "לגאול אדמות". חולשת הרצון הציוני ונרפות שלטונית כללית מונעות מממשלות ישראל בעשורים האחרונים לאכוף את החוק ולהמשיך ולעסוק ב"ייהוד הגליל" וב"ייהוד הנגב". התקינות הפוליטית החליפה את הציונות.

ועתה קם מבקר המדינה, ובמקום לשבח את המועצה על כך שהיא עוסקת במהות תפקידה, הוא מותח עליה ביקורת. במקום לבקר את משרד הפנים על כך שלא הגדיר קריטריונים ותבחינים המתאימים לייעוד הייחודי של המועצות ביו"ש - הוא מבקר את המועצות העושות את שליחותן גם בלא תבחינים.
 
למועצות ביהודה בשומרון ובגולן יש גם תפקיד המובנה בעצם היותן שוכנות באזורים "שנויים במחלוקת". הערבים, חלק מאומות העולם והשמאל הישראלי רואים בשטחי המולדת שלנו "שטחים כבושים", ובהתיישבות היהודית - מעשה בלתי חוקי. רוב העם בישראל וכל ממשלותיו לדורותיהן, מימי לוי אשכול ועד לבנימין נתניהו, קבעו שההתיישבות חוקית, והקימו יישובים ומועצות המאגדות אותם.

המועצות הללו חייבות להשתתף במאבק הקיומי נגד המגמות הפוליטיות להרוס את היישובים ולגרש את המתיישבים. בכך הן משתתפות אומנם במהלך "פוליטי"  ולא "מוניציפלי" אך גם מקיימות את חובתן כלפי תושביהן. הן נלחמות על עצם הקיום. לכן התיר גם בג"ץ למועצות להקצות למשל תקציבים למאבק נגד נסיגה מהגולן במסע ההסברה שנקרא "העם עם הגולן". בכך הכיר בג"ץ בייחוד של המועצות ביו"ש ובגולן, בהתאם לאתגר המונח לפתחן. 

# # #

ובכל זאת סבר מבקר המדינה כי המועצה שהקצתה תקציבים לגופים הנאבקים על שמירת אדמות המדינה ונלחמים בבנייה הערבית הבלתי חוקית - חרגה מסמכותה. ואדם חייב לתמוה אם רק אי־הבנה בסיסית כאן, טיפשות, או שמא רשעות שמאלנית. 

המבקר גם מניח כי אם רק עמותה אחת מתמודדת בכל מכרז - אות הוא וסימן כי "המכרז תפור". לימין אין עמותות רבות הממומנות בידי מדינות זרות. וכי מה רצה המבקר? שעדאלה, מוסאווה או שלום עכשיו יריבו ביניהן על שמירת אדמות הלאום בידי העם היהודי? על "גאולת אדמה"?

מבקר המדינה היה חייב להבין את מהות ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון ואת ייעודיה, לא רק בעיני אבות גוש אמונים אלא גם על פי השליחות שהוטלה עליהם בידי כל ממשלות ישראל. אילו לא היה עוסק רק בנהלים - לא היה נכשל בקביעות מעוותות, כפי שנכשל בדוח האחרון שלו.