פעם הייתה ליהודים ממלכה ענקית, בין הים הכספי לים השחור. שמה היה כזריה. היא חידה עד היום. חסדאי אבן שפרוט מספרד כתב מכתב בערך בשנת 950 ליוסף מלך הכוזרים, וביקש לברר פרטים על הממלכה היהודית הזו. בין יתר השאלות הוא שאל גם אם הם נלחמים בשבת. מלך הכוזרים ענה במכתב ארוך, אבל אם תגשו לאוניברסיטת קיימברידג’, שבה שמורים המכתבים, ותעיינו בתשובה של המלך יוסף תגלו שהוא ענה בעברית ברורה בפרוטרוט על כל השאלות, אבל הוא לא ענה על השאלה בדבר שמירת השבת.


זה לא מקרה. המתח בין ניהול מדינה אמיתית לבין שמירת שבת בנוסח הרבני החרדי המחמיר הוא מצב בלתי אפשרי. אומנם המפלגות החרדיות לא מתעלמות לחלוטין מהצרכים של קיום מדינה, ואני לא חושב שמועצת גדולי התורה אוסרת על מלחמה בשבת, אבל היא אוסרת על יותר מדי דברים הנחוצים לקיום מדינה מתפקדת. 


המשבר שהולידו תיקוני הרכבת בשבת האחרונה היה אחד המשברים האחרונים שהמתח הזה הוליד. הוא לא האחרון. משברים דומים יחזרו כל עוד המפלגות החרדיות יהיו כל כך חשובות בתוך הקואליציה. 


עם ישראל בוחר שוב ושוב לחלק את הקולות שלו בצורה שלא מאפשרת לאף מפלגה חילונית או אפילו מסורתית לשלוט בהתאם לערכי רוב העם. צריך היה לסמוך, אם כן, על החוכמה של ראשי המפלגות, ולקוות שקידום המדינה ורווחת התושבים יהיו העיקר בעיניהם כשהם מרכיבים קואליציה. אבל חוכמה היא מהם והלאה, כי האגו חשוב יותר.

לכן, למרבה הצער, הקואליציה הטבעית - המפלגות ליכוד־עבודה־לפיד, וגם ישראל ביתנו של ליברמן, לא מרכיבות קואליציה בשבוע הראשון שלאחר הבחירות. אליהן יכולה להצטרף הבית היהודי, ואז ברוכות הבאות גם המפלגות החרדיות. הם יהודים שראויים להערכה, אבל לא עד כדי לתת להם שליטה בניהול החיים של הרוב.


אפשר היה לבצע תיקונים ברכבת גם ביום חול במחיר של סבל ושיבוש חיים וכלכלה. הרי במדינות שבהן הרכבת נוסעת שבעה ימים בשבוע בכל זאת מתקנים את המסילות. לא זו השאלה העיקרית. הבעיה היא באלפי נקודות קטנות שאנחנו משלמים עליהן לחומרה החרדית במשך כל הזמן. 


המצב הרצוי ידוע לכל ישראלי - שתהיה תחבורה ציבורית מלאה בשבת. רכבת שתיסע בשבת לירושלים ב־28 דקות הייתה צריכה להיות כבר לפני עשרות שנים. למעשה, אם רוצים להגדיר את מצב התחבורה הציבורית בישראל יש לומר ביושר: אין תחבורה ציבורית בישראל. יש חלקית. בימי העבודה בלבד.

המון הצעות משועשעות נשמעו לפתרון הבעיה הזו, כי הפתרונות ההגיוניים כבר איבדו את תוקפם. הציעו למכור את כל המדינה ביום שישי ולקנות אותה בחזרה במוצאי שבת, כמו שמוכרים את החמץ, הוצע (רפי קישון) שפועלי הרכבת יתנצרו ביום שישי ויגוירו מחדש ביום ראשון, ואני הצעתי לחפור רכבת תחתית ממטולה עד אילת, כך שמעל פני האדמה ישמרו שבת ומתחת לאדמה יסעו. 


ברור שהמצב הפוליטי הנוכחי אינו הגיוני ובגלל חוסר היכולת של הפוליטיקאים להצטרף לקואליציה המבטאת את רצון העם יש לנו שלטון שפוגע בכל כך הרבה ישראלים כל כך הרבה זמן. רכבת כל כך קצרה בקילומטרים וכל כך מסובכת במשברים, דומה יותר לרכבת חשמלית של ילדים מאשר לרכבת של מדינה מתפקדת.