כדי להבין איך מצליחים הממשלה וראש הממשלה בנימין נתניהו לשרוד שקר אחרי שקר, צריך לעקוב בצורה שיטתית אחרי מסלול השקר, מניעיו, חשיפתם, והחשוב ביותר: להיאבק על כך שציבור שטוף מוח יכיר בהם כשקרים בני עונשין.
הטכניקה היא פשוטה: מפריחים בלון של איום שקרי או הצהרה אופטימית חסרת בסיס ואוספים מיד את התשואות שמשאירות במשקע התודעתי סימני “הצלחה”. בהמשך מנהלים קרב על העובדות האמיתיות באמצעות עובדות נגדיות, האחת מופרכת מחברתה. למשל השקרים שנועדו להאדיר את מצבה המזהיר של מדינת ישראל בין אומות העולם, כמו הברית האזורית כביכול עם מדינות ערביות מתונות, כמו נהירה של מדינות ידידותיות, כמו הכרזות שקריות על ירושלים המאוחדת. בימים אלה אנחנו עדיין סופגים את מכות הנגד של ההתקוממות הפלסטינית והערבית על התעלול הירושלמי של טראמפ ונתניהו. מי שחש אצלנו את המכות על בשרו הם תושבי אזורי החיכוך בעזה ובגדה ויהודים בכל העולם, שבו ריכוזי ערבים מנהלים מתקפות שנאה. אבל מה? אנחנו מכים חזק יותר, ותעשיית השקרים של ממשלת ישראל מציגה את התקריות הללו כאנטישמיות.
למען ירושלים מותר לשחד
ההצבעה באו”ם הוצגה כ(סוג של) הצלחה במאבק הרואי מול 128 מדינות צוררות יחד עם ארצות הברית, שאחריה הזדנבו גואטמלה, הונדורס, איי מרשל, מיקרונזיה, נאורו, טוגו ופלאו. או בלשונו של משה ארנס (“הארץ”): “למיעוט שהתנגד להצעה היה היתרון המוסרי”. היתרון המוסרי הזה גובה בחשבונית. נאורו, למשל, הוא אי, יותר נכון איון, ששטחו 21 קילומטרים רבועים ואוכלוסייתו כ־10,000 איש ואישה, זקן ונער. שבועיים לפני ההצבעה אישרה, לפי הפרסומים, ועדת המכרזים של משרד החוץ לרכוש עבור נאורו בהליך של פטור ממכרז ובעלות של 250,191 שקלים מערכת טיהור שפכים.
מעניין כמה עלתה מיקרונזיה למשלם המסים בישראל. ופלאו, הו פלאי פלאים פלאו. לקראת ההצבעות הבאות והגדלת היתרון המוסרי, הכריז נתניהו על הקצאת 50 מיליון דולר לצורכי טיפול במדינות נוספות, או בשפת בני אדם מה שנראה כמו שיחוד מנהיגים. לא צריך להיבהל. אם למען ארץ ישראל מותר לשקר, כמו שאמר יצחק שמיר, למען ירושלים מותר לשחד. ויש לנתניהו אישור מדרבנן. גם לשחד לכאורה וגם להיחשד בקבלת שוחד, כפי שמנבאים כתבי המשפט והמשטרה לגבי תוכן ההמלצות.
במקביל, לפי פרסומים, ועדת המכרזים של משרד החוץ אישרה באחרונה רכישת מתקן התפלה נייד בעלות של כ־400 אלף שקלים שיינתן במתנה לנרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו. בעוד שבועיים אמור נתניהו לטוס להודו כדי למצות עד הפירור האחרון את מנעמי השלטון, שהם הטרחנות הממלכתית וקבלות הפנים הצבועות ברחבי הגלובוס. הבעיה שוב היא השקר. נתניהו יצר את הרושם השקרי שהודו, ידידתנו האמיצה, תעמוד לצדנו. כלומר לצד קואליציית הימין במאבקה על ארץ ישראל שלה. הודו, אבוי לאותו ביזיון, נמנעה מלתמוך בהכרזת ירושלים. ואם היו שואלים את מודי, הוא כנראה היה מסביר מה דעתו על ההחלטה האחרונה של מרכז הליכוד.