1
סתימת חורים

תקציב 2019 יובא לאישור הממשלה ביום חמישי הבא, 11 בינואר, בהנחה שאינה מובנת מאליה ששום אירוע חריג לא יקרה עד אז. לתקציב יצורף חוק ההסדרים, הכולל שינויים מבניים המכונים "רפורמות" לקיצור הליכי החקיקה. החוק על עשרות סעיפיו, שבמקורו נועד לקידום מהלכי חירום כלכליים, עוקף את הכנסת. אין קשר בין ההצעות המכונות "רפורמות" שנדחסו לחוק בחסות פקידי האוצר למילה "חירום". לפנינו שנה שלמה לדון בנחת בחוקים, אלא שמאילוצים פוליטיים כחלון בחר בקיצור דרך, ובצדק מבחינתו. זאת ההזדמנות האחרונה שלו לרושם אחרון כשר אוצר. 
 
חוק ההסדרים עוד נחשב לאחד הנאורים בהשוואה לחוק התקציב. תקציב 2019 היה גירעוני עוד לפני חלוקת השלל. מעיין ההכנסה ממסים חד־פעמיים יתייבש, ובאוצר חיפשו בנרות כל מקור הכנסה אפשרי. הכתובת הייתה גופי סמך ציבוריים שעליהם הופעלו לחצים הגובלים בסחיטה באיומים. הכנסת אישרה השבוע חוק המכפיף את קק"ל לראשונה לחוקי מס בישראל. הפטור ממס בשנים 2018 עד 2020 מותנה בהתחייבות הנהלת הקרן להעביר לאוצר, עד 10 בינואר, 65% מהכנסותיה (כ־1.2 מיליארד שקל).
 
גברת קאופמן או האדון ליברמן מניו יורק שחשבו עד היום שתרומתם לגאולת קרקעות ולפיתוח מדינת היהודים פטורה ממס, יצטרכו לחשוב פעם נוספת. האם זה מעניין מישהו באוצר? המהלך רשום על שם ממשלת הליכוד, המכונה "לאומית", שחברה לאינטרס של אנשי הרשימה המשותפת כמו ח"כ ג'מאל זחאלקה. את זחאלקה אפשר להבין. אחרי הכל מדובר ב"קרן ציונית" הגואלת את אדמות העם היהודי. אבל מה עובר על ממשלת נתניהו? בתסריט הפוך שבו מפלגת העבודה הייתה יוזמת את המהלך, היא הייתה כבר מואשמת בביזיון הערכים הציוניים. בליכוד מתמחים בהטחת האשמות על בגידה, עד שהדבר מגיע לחצרם.
 
האוצר גם דרש מרשות שדות התעופה 1.2 מיליארד שקל מ"כספי העודפים". הרשות הפכה בשנים האחרונות לקופה קטנה, בעצם גדולה, של האוצר. לא פחות מ־4 מיליארד שקל נשאבו או בדרך להישאב מקופת הרשות. ב־2016 דרש האוצר וקיבל 550 מיליון שקל. עבור השנים 2017־2018 הם דרשו (ועדיין לא קיבלו) 2.4 מיליארד שקל. עבור 2019 הם דורשים 1.2 מיליארד שקל. אסור להתבלבל: ביזת כספי רשות שדות התעופה נעשית בפועל על חשבון הטסים לחו"ל. כספי האגרות וההיטלים האחרים נועדו לממן את פעילותה השוטפת ותקציב ההשקעות. אם יש "עודפים", הם נוצרים ממסי הנמל המנופחים, קפה במחיר אסטרונומי, עמלות המטבע המוגזמות והדיוטי פרי היקר. אם באמת יש "עודפים", צריך להפחית את המחירים המוגזמים בנמל התעופה דרך האגרות, ולא להחזיר לאוצר אפילו אגורה.
 
בהתנהלותו גובה האוצר מס סמוי ומחזיר בפועל, בדלת האחורית, בלי לקרוא לילד בשמו, את מס הנסיעות שבוטל ב־1993. איך ייתכן שעובדי הרשות לא מתרעמים על השערורייה? כי מפתים אותם בבונוסים. 4,000 עובדי הרשות נהנו בשנה האחרונה מ־80 מיליון שקל (הבונוס יקוזז, אגב, מהמקדמות שיועברו לאוצר). אם זה לא מספיק, כעת לוטשים את העיניים בכספי הטוטו. אפשר להתווכח על השאלה אם הטוטו מקדם את הספורט בישראל, אבל בטוח שהפקדתו בידיו פוליטיקאים היא כמו לתת לחתול לשמור על השמנת.
 
אילו הפתעות נוספות מסתתרות בתקציב 2019? מוצע להכפיל את מס הבלו על פחם (בתירוץ של דאגה לאיכות הסביבה). כשזה יקרה, הפחתת תעריפי החשמל ב־2.3% שהובטחה ל־2018 תידחה. כבר שנים שמנסים להעלות את המס ולא מצליחים. חבל שדווקא במשמרת של כחלון, שהתחייב לא להעלות מסים, זה קורה. ברשות החשמל מבטיחים שהתעריף יופחת כמתוכנן והעלאת המס תתבטא רק בתעריף ל־2019. נחיה ונראה. 
 
וישנה גם ההסתדרות המתגייסת לעזרת האוצר ופורסת למענו זו הפעם השלישית את תוספת השכר בסקטור הציבורי בשל "האחריות הציבורית". וכן, זו לא רק "אחריות ציבורית". האוצר שזקוק לכסף מזכיר לקוח מוגבל בבנק הנדרש לשלם לחברת כרטיסי האשראי על פריסת התשלומים ריבית מופקעת. תוספת השכר המקורית עמדה ב־2011 על 7.25%. היא נפרסה ועודכנה ל־7.5%, וב־2015 עודכנה ל־7.75% בתמורה לפריסה נוספת.
 
בגלל הגירעונות בתקציב 2019 והרצון לחסוך הוצאה של 2 מיליארד שקל התבקשה ההסתדרות והסכימה לפרוס מחדש, תמורת הגדלת תוספת השכר ל־7.9%. במונחי העולם הפיננסי מדובר בריבית נשך עבור חריגה מהאוברדרפט. לו סיטואציה כזאת הייתה מתרחשת במציאות באחת מחברות כרטיסי האשראי, מנהליה היו מוקפצים לדיון בוועדת הכספים, הכלכלה או הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת, ונדרשים לתת הסברים.

משה כחלון, אלי כהן ושי באב"ד. צילום: אבשלום ששונימשה כחלון, אלי כהן ושי באב"ד. צילום: אבשלום ששוני



2
הימור מסוכן (1)

במרוץ לסגירת תקציב 2017 הסתתרה בין מיליארדי השקלים שהתרוצצו בין סעיף לסעיף העברה תקציבית לא גדולה (יחסית) של 26 מיליון שקל. למה בדיוק נועד הכסף? לפיצוי החברה הבריטית שהעניקה את הזיכיון להפעלת מרוצי הסוסים ("רייסר") של הטוטו. ח"כ פולקמן, יו"ר סיעת כולנו, התנדב להסביר מטעם כחלון את ההיגיון למהלך שזכה על ידו משום מה לכינוי "רפורמה". אגב, בזמן האחרון יש אינפלציה בשימוש במונח זה. עוד מעט יתחילו לכנות גם את השינוי בזמני הנסיעה של האוטובוסים "רפורמה". 
 
פולקמן טוען שמדובר "בעוד צעד באג'נדה לצמצום הפגיעה באזרחים בשל מוצרי הימורים שלוחי רסן. יש בעיות קשות בהליך שבו המדינה מאשרת לפיס ולטוטו משחקים חדשים, וכתוצאה מכך אושרו הימורים ממכרים". הוא מסביר ש"גורמים בעלי אינטרס הפחידו אותנו שזה יעלה מאות מיליונים והם טעו. מנכ"ל משרד האוצר השיג הסכם מצוין". 
 
כדאי לבדוק את ההסברים של יו"ר סיעת כולנו, ואתחיל ב"הסכם המצוין" שמנכ"ל האוצר שי באב"ד השיג לכאורה עם הזכיינית הבריטית. אז 26 מיליון שקל הם הרבה מאוד כסף. 26 מיליון שקל שווים למשל מחצית מתקציב האחזקה של לשכת נשיא המדינה ל־2018. 26 מיליון הם כ־5% מתקציב סל התרופות. ההסכם בין הטוטו לחברת מרוצי הסוסים הבריטית אמור היה לפקוע ממילא בעוד כחצי שנה. ללא ביטולו המוקדם הבריטים אמורים לקבל דמי זיכיון של 4% ממכירות "רייסר". המכירות למחצית 2018 נאמדו ב־200 מיליון שקל (בגלל העונה החלשה של החורף). עד תום תקופת הזיכיון התשלום לבריטים אמור היה להסתכם ב־8 מיליון שקל בלבד.
 
בפועל, בחסותו האדיבה של האוצר, קיבלו הבריטים על חשבון משלם המסים הישראלי פי שלושה יותר ממה שהגיע להם. לא ברור מדוע אצה הדרך לחברי ועדת הכספים לאשר הסכם אומלל עם פיצוי שערורייתי כזה. נהגנו כאילו המנדט הבריטי עדיין בתוקף. ניתן להתחבר לדאגתו של כחלון מהתמכרות שכבות המצוקה להימורים. זו מכה בכיס. אבל אני עוד יותר מודאג מהתמכרותן של שכבות המצוקה למוצר ממכר לא פחות, והוא העישון. זו כבר מכה לבריאות.
 
מדיניות מיסוי אפקטיבית הייתה מאפשר לאוצר לצמצם את נזקי העישון. למשל להעלות את המיסוי על טבק לגלגול או לחלופין להתחיל למסות את מוצר העישון "אייקוס", המוצג כתחליף מזיק פחות לעישון. באוצר מתנגדים לכך בתירוץ השחוק שהם נגד העלאת מסים. הסיבה האמיתית היא רצונם להימנע מפגיעה בבסיס האלקטורלי בקרב הצעירים. 


3
הימור מסוכן (2)

יו"ר מטה הדיור אביגדור יצחקי התראיין בתחילת השבוע לגל"צ והימר שמחירי הדיור יירדו סוף־סוף ב־2018. ניתן היה להתייחס להערכה ברצינות אלמלא במהלך 2016 הניח יצחקי את הז'יטונים על האפשרות שמחירי הדיור יירדו עד סוף 2017 ב־15%. הוא הוסיף והתחייב שאם זה לא יקרה, יתפטר. 2017 חלפה עברה לה ובינתיים זה לא קרה, מה שלא מפריע לו להמשיך בתפקידו. 
 
אבל ליצחקי נמאס והוא באמת רוצה לעזוב. הוא מעוניין באחד התפקידים הנחשקים במשק: יו"ר מפעל הפיס. פינוקי מפעל החלומות כוללים שכר של 70 אלף שקל לחודש בתוספת הוצאות נלוות (לכל אורך תקופת הכהונה הנמשכת שבע שנים). עוד מדובר בזכות לשמש כסנטה קלאוס של הישראלי - לחלק, לפנק ולהתפנק. אלא שתפקיד יו"ר הפיס יתפנה רק בעוד קצת יותר מחצי שנה, וליו"ר המכהן עוזי דיין אין חשק להיפרד מכיסאו אפילו יום קודם לכן.
 
ואם בהימורים עסקינן, אני מהמר שיצחקי לא יזכה בתפקיד. הזכות למנות את יו"ר הפיס שמורה לראש הממשלה, ולנתניהו אין שום סיבה שבעולם למנות לתפקיד הנחשק את מי ממקורביו של כחלון. נודע שמאחורי הקלעים מתבשל בשבועות האחרונים דיל שיאפשר ליו"ר הפיס לכהן בתפקיד קדנציה נוספת. החלטה בדירקטוריון הפיס המנציחה את תפקידו של דיין מתאימה הרבה יותר לנתניהו. היא תפתור לו את כל הדילמות, בהנחה שעד אז עדיין יהיה ראש הממשלה. ובאשר ליצחקי? סביר להניח שכחלון ידאג לו בסופו של דבר לסידור עבודה באחד מגופי הסמך הממשלתיים.

4
בנזין למדורה
 
הממונה על ההגבלים העסקיים מיכל הלפרין פרסמה לפני שבועיים דוח על ענף הדלק, שבמרכזו טענות על היעדר תחרות מספיקה בתחנות. לפי הלפרין, "בשוק הבנזין המחיר מפוקח ועולה חשש מקיומו של שיווי משקל מתואם, שמתבטא ביציבות גובה ההנחות שכל חברה מציעה. לעומת זאת, שוק הסולר אינו מפוקח ונראה כבעל דינמיקה תחרותית יותר גם בקרב ארבע הגדולות".
 
מאחורי מכבסת המילים הכלכלית מסתתרת מציאות לא מפתיעה. נהג שנכנס לתדלק יודע שבמרבית המקרים ישלם נכון להיום 6.19 שקלים לליטר. ייתכנו מקרים חריגים של תחנות בפריפריה, או הוזלות בתדלוק במזומן, שבהם המחיר יהיה נמוך מהתקרה. לחברות הדלק הגדולות (פז, דלק, סונול ודור אלון) אין תמריץ למכור במחיר הנמוך מהמחיר המרבי. זה לא כדאי להן בגלל איומים רגולטוריים המרחפים מעל ראשם. תוכנית מינהל הדלק במשרד האנרגיה לקצץ 9.7 אגורות לליטר ממרווח השיווק מאלצת אותם להיצמד למחיר התקרה. הקיצוץ יפגע בעיקר בחברות קטנות כמו TEN, המנסות להגדיל את נתח השוק באמצעות התחרות על המחיר. אם המרווח יקוצץ יותר, המחיר לא יירד, והמאמץ יתמקד בשאלה איך להשקיע בלי לשקוע. במינהל הדלק מבינים שמדובר בסיטואציה לא פשוטה, ולכן לא ממהרים להחליט על הפחתת מרווח השיווק, החלטה שאמורה היה להתבצע בתחילת 2018.
 
וחוץ מזה, השבוע התעורר חוק המרכולים ההזוי (ההצבעה בעניין נדחתה). חברות הדלק מפעילות אלף חנויות נוחות, מתוכן 760 על ידי ארבע הגדולות. אם הן ייאלצו לסגור אותן בשבתות, ייגדע אחד ממקורות הרווח החשובים. זו סיבה נוספת להיצמד למחיר המקסימום. מי שבאופן מפתיע מעודד את הסרת הפיקוח הוא שר האנרגיה יובל שטייניץ. הוא סבור שאין סיבה שישראל תהיה המדינה היחידה בעולם המערבי שבה מחיר הבנזין מפוקח, מה גם שלא בטוח שזה מועיל לצרכן. עובדה שעם הסרת הפיקוח בשוק הסולר לפני כמה שנים התחרות גדלה והמחיר ירד. 
 
נכון להיום התחרות אפקטיבית במיוחד במקומות שבהם פועלות תחנות של חברות קטנות בקרבה גיאוגרפית לגדולות. לכן יש להאיץ את מתן האישורים לפתיחת תחנות חדשות. כיום 84% מתחנות הדלק מוחזקות על ידי ארבע החברות הוותיקות. אם הקטנות תקבלנה לבעלותן (על חשבון הוותיקות) תחנות שבהן הסכמי השכירות הסתיימו, התחרות תגדל והמחיר יירד. זהבית כהן, בעלת הבית של TEN, תיתן פייט לוותיקות כשתקבל את הכלים המתאימים. נזכיר, בענפי הקמעונאות והפארמה מתחילים להשתחרר מהסכמי הבלעדיות שנכפו בקניונים. אין סיבה שתהליך דומה לא ישוחזר בענף הדלק.


5
צרות טובות
 
2017 הייתה השנה הטובה ביותר לענף המלונאות בעשור האחרון. השנה נשמע פחות קיטורים על המצב הביטחוני, נטישת תיירים או רגולציה חונקת, ורשת מלונות ישרוטל אינה יוצאת דופן. ישרוטל בניהול ליאור רביב היא חברה בורסאית שדוחותיה לתשעת החודשים חשפו גידול של 5% בהכנסות ל־972 מיליארד שקל ורווח של 80 מיליון. הרבעון האחרון של 2017 היה מצוין, כך שסביר להניח שבסיכום השנה המכירות התקרבו ל־1.5 מיליארד שקל, והרווח יחצה את ה־100 מיליון שקל. הרשת מונה 19 בתי מלון מראש פינה ועד אילת, והייתה הראשונה שיצאה מגטו המלונאות המסורתי בקונספט מלונות הבוטיק והספא, שם היא שולטת ללא עוררין עם "יערות הכרמל", "מצפה הימים", "כרמים" ו"בראשית".
 
"אני בהחלט מסכים ש־2017 הייתה אחת השנים הטובות שלנו. אבל כמו שאתה יודע, גם בשנים פחות טובות אף פעם לא קיטרתי. תמיד הערכתי שבסוף המצב ישתפר", אומר לי רביב בשיחה לסיכום 2017. 

איך אתה מסביר את המהפך בענף לאחר מספר שנים גרועות?
"הסיבה העיקרית היא התחזקות יפה בשוק התיירות הנכנסת, מה שנתן דחיפה למלונות באזור המרכז. אילת נהנתה מאוד מתיירות ה'לואו קוסט' ומדיניות השמיים הפתוחים. אבל גם התיירות המקומית הפגינה יציבות. מתברר שלמרות הקיטורים על המחירים עם ישראל אוהב את המלונות באילת, כולל מלונות היוקרה, ומגיע בהמוניו".

אני שומע שעכשיו, יותר מתמיד, יש מחסור בידיים עובדות.
"כיום זאת באמת הבעיה הכי אקוטית של הענף. קיים מחסור קריטי של העובדים, והממשלה חייבת להקצות מכסות של עובדים זרים לענף כמקובל בחקלאות ובבנייה. הישראלים לא רוצים לעבוד בניקיון או בחדרנות. בכל מקום בעולם יש עובדים זרים במלונאות. מכסת 1,500 העובדים מירדן מנוצלת במלואה. הגמישות בעניין כבר מאפשרת לנו להעסיק אותם גם בסופי שבוע ובעבודת לילה".
 
בשנים האחרונות יצרתם את טרנד מלונות הספא והיוקרה. האם זה מתאים לישראלים הרגישים לרמות מחיר גבוהות? 
"אני שמח שחרשנו את התלם הראשון באמצעות מלונות כמו 'בראשית', 'כרמים', 'אוריינט' בירושלים ועוד, ובעקבותינו הולכים גם האחרים. זה מצביע על עוצמת התיירות, וגם הקהל מחפש את זה, למרות המחיר הגבוה. כבר לא מסתפקים בחדר ולינה אלא מחפשים חוויה ותכנים. האופי של בתי המלון משתנה כל הזמן. פתחנו את מלון 'פאבליקה' שמסתמך על פלטפורמה חברתית עם חללי עבודה, מסעדת 'גרקו' היוונית ואולם תצוגה של המכונית בנטלי. אני מבטיח לך שגם כאן ילכו בעקבותינו אחרים. אין רגע דל. כיום אנחנו מפעילי הספא הגדולים בישראל".

הוכחת יכולת ניהולית וחדשנות לגבי המלונות בישראל. מתי תרחיב את הקונספט גם לחו"ל?
"יש לי חדשות בשבילך. אנחנו בוחנים התרחבות לחו"ל ומנהלים שיחות בנושא עם הבעלים. זה יקרה בזמן הקרוב. אנחנו מתלבטים תחת איזה מותג נצא, כי אני רוצה שיהיה לנו יתרון ייחודי בפעילות שם. אני לא רוצה להיות עוד רשת בתי מלון. אני רוצה להביא את הקונספט של ישרוטל. כשנצא לחו"ל, לא נהיה שחקן של מחיר אלא של מוצר ייחודי. אנחנו בונים כעת את המודל העסקי".

אני מבין שאחד ממנועי הצמיחה שלכם הוא שילוב האומנות והספורט בפעילות המלונות.
"זה לא מנוע צמיחה אלא מוצר משלים שמחזק את האיכות והייחודיות שלנו ומלווה אותנו לאורך הרבה שנים. במלונות היוקרה כמו 'פאבליקה', 'אוריינט', 'בראשית' ו'רויאל ביץ'' בתל אביב אנחנו מציגים אוספי אומנות. כל אוסף מותאם לאופי המלון. ב'רויאל ביץ'' מוצג אוסף של צילומים. אוצר האומנות שלנו הוא שרון תובל שעובד גם על האוספים. מדובר באומנות ישראלית עכשווית. האחראי לתחום הצילום הוא זיו קורן. פסטיבל המוזיקה הקלאסית הצליח השנה מעל למשוער, ואני מרוצה משיתוף הפעולה עם סימפונייט של רעננה זו השנה השנייה ברציפות. הכרטיסים לאירוע נמכר מראש, והמתחרים שוב מחקים אותנו, כמו בהרבה מאוד תחומים שבהם ישרוטל היא מודל. זה לא מפריע לי, כי מדובר בתרומה לענף כולו". 

סיימת שנה מצוינת ב־2017. מהי תוכנית העבודה ל־2018?
"מלון 'מצפה הימים' שהצטרף לרשת ייסגר באפריל־מאי לשיפוץ מקיף בהשקעה של 40 מיליון שקל וייפתח בתקופת החגים. נפתח שני מלונות בתל אביב: האחד בבית השקם ביפו, והשני בכניסה לנמל תל אביב. אנחנו במגעים להסכם ניהול של שניים נוספים: האחד בצמוד למלון בצמוד ל'רויאל ביץ'' בת"א, והאחד בדרום תל אביב. מלון נוסף ייפתח בכיכר ציון בירושלים. הרשת משקיעה מדי שנה עשרות מיליוני שקלים בשיפוץ. בשנה האחרונה שופצו שלוש קומות (100 חדרים) ב'ישרוטל ים המלח', 2 קומות ב'רויאל ביץ'' אילת, הספא במלון 'ישרוטל גנים' בים המלח ומלון 'אגמים' באילת, שיהיה סגור עד אמצע מרץ. השיפוץ שנועד לשמור על רמת הרשת הוא חלק מתוכנית העבודה השוטפת".