אחת המילים השנואות עלי בעברית היא "מציצה". לא בהקשרה המיני בלבד אלא בכלל, גם כאשר מדובר בספגטיני. זו מילה עצלה, נטולת דמיון, רפת שכל ומעירה מתים מרבצם בעיקר בשל העובדה שהיא מתארת גם צליל ולא רק פעולה פיזית. הייתי מצפה מהאקדמיה ללשון העברית - המגלה לאחרונה פרץ בלתי נשלט של פעלתנות שהרס עד עתה לא מעט מילים שנחשבו תקניות לחלוטין והפך אותן למשהו שש"י עגנון היה מקבל מהן אקזמה - לעמול שעות נוספות למציאת שם חדש לטובת עם ישראל לדורותיו. נדמה לי שמציצה מתארת גם את הפעולה שנעשית על ידי מוהלים כשרים שנוטלים מדמו של הרך הנולד, אבל משום שאני כבר חצי נוצרי, אפשר שאני טועה.

לעתים מעטות בלבד משובצת מציצה במשפט כתוב או מדובר באורח חיובי המחמיא לתיאור הטעון תרתי־משמע. נדמה לי שהייתה זו מרילין מונרו שעליה נאמר ש"הייתה מסוגלת למצוץ כדור טניס דרך צינור גינה". מונרו, שהייתה אייקון, התאבדה בגיל צעיר (אלא אם אתם חתומים על התזה שלפיה נרצחה על ידי האחים קנדי, בניסיון לטיוח הרומן שלהם איתה), ונכון שהיא שכבה (ומצצה) את דרכה לצמרת במשרדי מפיקים יהודיים בדרך כלל, כולל על פי עדותה שלה ועל הרבב שדבק בברכיה באופן שאינו מתיישר עם התנועה העממית הראויה לכל שבח MeToo#. אבל היא הייתה שחקנית שבגלל יופיה לא זכתה להערכה מספקת על כישרון המשחק שלה, אף ששרפה את המסך בכמה סרטים והייתה פייבוריטית אישית שלי.

קמפיין metoo/ צלם : ברטרנד גואב, AFP קמפיין metoo/ צלם : ברטרנד גואב, AFP





באחד מניסיונות הרהביליטציה הרבים שלה, נתנה מוניקה לוינסקי את הסכמתה להיות מתועדת בסרט תיעודי ל־HBO. הימים ימי שלטון הדוקו רודנות של שילה נווינס, שרק לאחרונה ואחרי יותר מ־30 שנה בגיל 78, פרשה מהנהלת מחלקת התעודה של ערוץ הכבלים והצעידה אותו להישגים רבים, ולוינסקי כמו אחרים, ציפתה שנווינס תשמור עליה. נווינס שמרה בעיקר על אחוזי הצפייה ב–HBO, זה היה תפקידה. באחד הקטעים שצולם לסרט נאמה לוינסקי ב"קופר יוניון" בניו יורק בפני קהל של מאות.

בעוד היא שוטחת בפני הנוכחים את התיאוריה שפיתחה בדבר בושה והישרדות, נשמעה מהאולם שאלה בקול גברי: "איך זה להיות מלכת ה־Blow–Job של אמריקה?". עבור מי שלא היו בקולנוע ולא צפו בטלוויזיה ב־20 השנים האחרונות, Blow–Job או BJ הוא מציצה באנגלית. לא מונח בעל יתרון בלשני או איכותי רב על פני מציצה, אבל מונח שהשימוש בו השתרש בשפה ומתגלגל ללא מאמץ מפיהם של עמך, פוליטיקאים, בוהמה, סופרים ותקשורת באורח טבעי למדי. לא מושא הערצה או עילה למחיאות כפיים, אבל בשימוש תכוף.





לקהל הרב שרמת הקשב שלו נקטעה באחת ונותר דומם כשלסתו התחתונה שמוטה, בחרה לוינסקי לא לתת את הסיפוק והתעלמה מקריאת הביניים. היא הייתה כבר בת 42 ועברו כמעט 20 שנה מאז חשיפת הרומן המוזר שניהלה עם ביל קלינטון בן ה־49, ולכן קשה היה לערער את שיווי המשקל שאותו השיגה במאמץ רב ובעבודה קשה.

מגוחך לחזור ולספר את עיקריו של אירוע מכונן שגרם בעקיפין להדחתו של הנשיא קלינטון ואחר לדחיית הביצוע או החנינה. רוב הקוראים יודעים מי היא מוניקה לוינסקי, המתלמדת בת ה־24 בבית הלבן שמשיכתה לנשיא המצודד גברה על שיקול דעתם המשותף והדיחה אותם לעיסוקים אוראליים במיני גומחות ופינות נסתרות במשרד הסגלגל. מאז סיגר כבר אינו רק סיגר, שמלה כחולה עם כתם מהדנ"א הנשיאותי אינה יותר רק שמלה כחולה, ולוינסקי הפכה לפועל בנוסף לשם. היא לא הייתה גרועה יותר מאלפי המזדנבות (Groupies באנגלית) שהנעימו את זמנם של החבר'ה הטובים מהביטלס, הרולינג סטונס, לד זפלין, המי ולהקות רוק אחרות ונותרו לאנחות בחדרי מלון הרוסים כשהן מתעוררות מתרדמת סמים ובכחנליה אחרת. כמה מהן אפילו כתבו ספרים חושפניים שעניינם מידות ואינצ'ים השוואתיים. אלה היו הימים.

האופן שבו השליך קלינטון את לוינסקי מתחת לגלגלי האוטובוס היה אכזרי ונורא למדי. כמו גם הדרך שבה הצהיר בטלוויזיה, קבל אומה ועולם: "לא קיימתי יחסים עם האישה הזאת, מיז לוינסקי", שקר גס שנשמע משכנע למדי אפילו באוזני רעייתו שבעת המרורים, בעיקר בשל השימוש באצבעו רבת ההבעה. מה שקלינטון לא ידע היה שלוינסקי, בעצת הסוונגלית הבוגדנית לינדה טריפ, שאיתה קיימה שיחות נפש טלפוניות במשך 20 שעות מוקלטות ללא ידיעתה, שמרה את השמלה הכחולה שעליה טפטף הפין הנשיאותי וגם שפכה את לבה, התייפחה ובכתה על אהבתה הנכזבת לאיש בבית הלבן.

 דונלד טראמפ. רויטרס דונלד טראמפ. רויטרס





הקלטות הללו הגיעו לידיו של החוקר המיוחד קנת סטאר - איש מר נפש ופטפטן, המצדיק את כל התיאוריות בדבר הניסיון לחסל את שושלת קלינטון בידי אויביהם הפוליטיים, שלעומתו רוברט מולר החוקר את הקשר בין טראמפ לרוסיה במהלך הבחירות, הוא צדיק גמור ומלאך. עדותה של לוינסקי הגיעה לידיה של פולה ג'ונס מארקנסו, שתבעה את קלינטון ושימנה את גלגלי תביעתה שנגמרה בפשרה. הדוח בן ה־445 העמודים שחיבר סטאר הוא גרסת התנקשות פוליטית ל"פאני היל" הזכור לטוב וכולל את כל השאלות המיותרות והמביכות שנשאלו קלינטון ולוינסקי בידי צוות המושבעים המיוחד. כך העבירה מוניקה לוינסקי את חייה תחת השם B. J. Queen שאין לו קשר לבית המלוכה הבריטי.




****

אי אפשר בלי המתמחה ואנחנו, האצילות מחייבת. ב–1998 ניהלנו אמנון דנקנר ואנוכי מדור משותף ב"מעריב" ויחד צפינו בחדשות שמהן למדנו על לוינסקי ועל חיוכה תחת הברט השחור. היינו במצב רוח קרבי למדי אחרי אינסוף שיטוטים בעקבות פוליטיקאים ישראלים ואוכל רע במזנון הכנסת. אני הוותיק, אמרתי "הולכים לארז" (יעקב ארז, עורך "מעריב" דאז), ודנקנר הביא את המפתחות לרנו מגאן 2000 שהפצרתי בנמרודי לתת לו אחרי שהמו"ל נעץ את עקביו במנוע 1,600. כהרגלנו התפרצנו ללשכת העורך בלי לדפוק בדלת ותוך התעלמות בוטה מהמיגרנה היומית. ארז חייך למראה שני הג'מוסים הכבדים שפסעו בלשכתו כפילים פצועים. "אנחנו טסים הלילה לוושינגטון!", הודענו, "שרחל תכין לנו כרטיסים ומזומן". פרץ הוויכוח הרגיל. קודם הסברנו מדוע, אחר כך למה ובסוף מה ייצא לארז מזה. עד היום אינני יודע למה, אבל אחרי שיחה קצרה, אמר ארז "תגיעו לשדה". וכך היה.

עשרה ימים שכבנו בבית מלון יוקרתי בוושינגטון וצפינו בחדשות מקומיות. היה קור אימים, ומכיוון שדנקנר היה שליח "דבר" בוושינגטון, היה לו קילומטרז' של ותיק. קודם כל, הוא קנה לי ב־100 דולר מגבעת פדורה, הנחשבת כיסוי ראש של עיתונאים והכריח אותי לחבוש אותה. זה דנקנר האמיתי; שלא אצטנן. עשינו עבודת רגליים מרהיבה, אכלנו בכל המסעדות הראויות, דיווחנו בדבקות לעיתון היומי, העמדנו לעורכים ביי–ליין מהשטח, בעיקר כשהיה ברור שכל המתחרים יגיעו, כתבנו שני מדורים למוסף הפוליטי של בטלהיים וחזרנו הביתה מרוצים אחרי שצפינו ב"גרון עמוק" בטלוויזיה במלון.

זה היה ינואר 1998. בעיתון ממרץ מצאתי את הטקסט הבא בחתימת שנינו: "לפני חודשיים הסתובבנו בוושינגטון מכורבלים במעילי חורף עבים וחבושי כובעים וניסינו להבין כיצד יכול להיות שנשיא כה צעיר, כה נחמד, כה נאור וכה ידידותי לישראל, מסתבך בפרשה כה אומללה שגיבוריה פרחה קליפורנית חדת לשון, תובע מיוחד נחוש ואכזר, תקשורת מיוחמת וקונספירציה ימנית, ולא הבנו מהחיים שלנו. אנחנו באים מהאסכולה היהודית שלפיה ניכרים דברי אמת, וכאשר נאלצנו לבחור בין המעשיות האוראליות של מוניקה לוינסקי לבין הכחשותיו היפהפיות של הנשיא, חשבנו שיכול להיות שהוא טבל את הבגט אבל ודאי לא שיקר או הדיח לעדות שקר.

מוניקה לוינסקי וביל קלינטון. רויטרס מוניקה לוינסקי וביל קלינטון. רויטרס





"קלינטון איננו הגבר הראשון בעולם המערבי שנאף והמציא אחר כך מיצג שאפשר לו לחזור למיטה הזוגית בלי למצוא נחש קוברה מתחת לשמיכה שלו. השאלה כבדת משקל וגורלית, אבל כבר עתה אפשר לקבוע שהנשיא החביב עלינו הוא אשמאי חסר מעצורים הלוקה בתסמונת של סאטיר שתאוותו אינה יודעת שובע. אנחנו מכירים את האמריקאים ויש גבול לכמה הם מוכנים לקחת. מתישהו, לא רחוק היום, מישהו חכם יעזור להם להביט בפיאסקו המיני המתגלגל, הם יאבדו את הסבלנות, מעמדו של קלינטון בסקרים יצנח וסטאר יתפור את הקייס שלו עד הסוף. אנחנו רואים כבר עתה את הכותרות בישראל: 'שלום, חבר'".

מה שהיה כה סמנטי, גאוני והוציא את הילרי קלינטון משיווי משקלה משום שהאמינה להכחשתו הנחרצת של בעלה, היה הפרשנות היצירתית שנתן הנשיא למין אוראלי (לא בא לי לכתוב מציצה בעיקר משום שלוינסקי טענה להדדיות). מין אוראלי בעיניו לא נחשב ליחסי מין. טוב, לא? צאו וחשבו כמה נישואים אפשר היה להציל עם זה. לכן מבחינתו לא שיקר כאשר נשבע שלא קיים יחסי מין עם "האישה הזאת".

סקר קבע כי 87% מהאמריקאים מתייחסים למין אוראלי כאל יחסי מין מלאים. האם נגיעה באזורים אינטימיים מבעד לבגדים נחשבת יחסי מין? 69% חושבים שכן. האם מזמוז שדיים וישבן מבעד לבגדים נחשב יחסי מין? 59% ענו שכן. נשיקה רומנטית? 53% אמרו שלא. שם חרב עלי עולמי, רק נשיקה באזור המפשעה היא מין. אם זה אינו איור עצוב, נוקב ואמיתי למצב שאליו דרדרה אותנו הפרשה האומללה ההיא, אינני יודע מה כן. ושאלה אחרונה: מה עושה בבית הלבן נשיא שנבחר אף שהודה בחפינת ערוות סדרתית והואשם ישירות בהתנכלות מינית על ידי עשרות נשים? בעיני, המילה "מציצה" מיטיבה לתאר את שקרה לנו ב־20 השנה שחלפו. יחי הנשיא ולונג ליב דה יונייטד סטייטס אוף אמריקה.




מוניקה לוינסקי וביל קלינטוןץ רויטרסמוניקה לוינסקי וביל קלינטוןץ רויטרס

***

בספרה האחרון על תבוסתה בבחירות 2016 לא מזכירה הילרי קלינטון את מוניקה לוינסקי ולו במילה אחת. מעניין אך לא מרעיש. אין ספק שפגיעתו של קלינטון בסיכויי אשתו להיבחר הייתה רעה יותר מאשר טובה. האופרייטור הגדול של שנות ה–90, The Comeback Kid, האיש ששב והחיה את הקריירה הפוליטית שלו, נראה, כבוי, שגוי, נטול חשק ועניין לשוב לבית הלבן כג'נטלמן הראשון. בכל פעם שפתח את פיו, היו מנהלי הקמפיין חייבים להזמין משאית כיבוי אש.

קלינטון התמודדה עם חתול אשפתות ניו יורקי, שבערב הוועידה הדמוקרטית שבחרה להשליך אותה לתהום, ניהל מסיבת עיתונאים עם נשים מעברו של קלינטון שהאשימו אותו בהתנכלות מינית. מוניקה לוינסקי לא הייתה שם. על פי עדותה שלה, היו יחסיה עם קלינטון בהסכמה בין שני מבוגרים והיא לא עשתה שום דבר בכפייה. שיקול הדעת של שניהם היה שגוי, וקלינטון, המבוגר האחראי, היה צריך לשחק טוב יותר עם הסיגר. אפילו הילרי קלינטון גרסה לימים שייתכן שלא שמה את צורכי הפין הנשיאותי, כלומר את הקשר הפיזי ביניהם, בראש מעייניה.

קשה להתחבא מהטיית התקשורת השמאלנית שהביעה נכונות למחול לקלינטון על מעידותיו וקרעה לחוקר המיוחד סטאר את הצורה, בעיקר משום שהיה גבר עכברי, נכלולי ותאב סנסציות שאיבד את עולמו לעומת הדיגניטי שמאפיין את התנהגותו של רוברט מולר. לא הייתה מעידה קשה, שוברת עצמות ואפית יותר מזו של גלוריה סטיינם, מאִמות הפמיניזם האמריקאי, שאיבדה את עולמה במאמר דעה שפרסמה ב"ניו יורק טיימס" ב–1998. נאמר על סטיינם שהדעה ההיא "slut–shamed, victim–blamed and age–shamed" את לוינסקי. סטיינם ביקשה לגייס אמפתיה, חמלה והוקרה כלפי הנשיא שנשים רבות ידעו לתת סימנים באיברו ולזהות אותו בחושך בעיניים עצומות.

ביל קלינטון. איור: חגית שדה ביל קלינטון. איור: חגית שדה





סטיינם מעדה בחודש מרץ, בימים שבהם הקייס של פולה ג'ונס נגרר במערכת המשפט ושבוע אחרי שקתלין ווילי מסרה עדות מהימנה לאד בראדלי ב"60 דקות". בעיני סטיינם היה קלינטון מועמד ראוי לטיפול בהתמכרות מינית (מה זה?), ואחרי שהניחה את החרב על הבמה היא נפלה עליה: "גם אם ההאשמות נגדו נכונות", כתבה סטיינם, "הנשיא אינו אשם בהטרדה מינית. הוא אשם בשיקול דעת לקוי ובחיזור בטיפשות, בגועל נפש ובאי־זהירות אחרי תומכת שלו בנקודת שפל בחייה. היא (ווילי - ר"מ) דחתה אותו מעליה וזה לא קרה שוב. במילים אחרות, הנשיא קיבל 'לא' כתשובה". סטיינם לא המתינה לדוח של סטאר שכלל את מיטב הפורנוגרפיה הפוליטית בדורנו. "במבט לאחור", שאל אחד המושבעים, "האם זו הייתה אהבה או תשוקה מינית?", "האם את חושבת שהנשיא היה מאוהב בך?".

***

קשה לענות על השאלה מה לעשות בוושינגטון כאשר אתה מת. עו"ד ורנון ג'ורדן ניסה לסדר ללוינסקי משרה במשרד פרסום. היא עברה ממשרה למשרה אחרי שכל השותפים במשרד גמרו להתבונן בה. כדי לברוח מכל אלה, עברה ללונדון ולמדה לתואר שני בלונדון סקול אוף אקונומיקס. היא מצאה שהבריטים מסוגרים ומנומסים יותר, והם השאירו לה מרחב מחיה. היא הפכה לאקטיביסטית שנלחמה באלימות ברשת אחרי שטיילר קלמנטי, סטודנט בן 20, התאבד בקפיצה מגשר ג'ורג' וושינגטון בעקבות פרסום צילום שלו מנשק גבר.

עובדה אחת עומדת מעל לכל ספק: הכיסוי המסיבי שניתן ברשת פוקס לפרשת לוינסקי בהנהגתו של רוג'ר איילס, מנהל החדשות שהודח בעקבות תלונות על הטרדה מינית, הפך את הרשת למצליחה ביותר, לוינסקי הייתה חלומה הרטוב של כל רשת חדשות. ב–2016 הרוויחה פוקס 2.3 מיליארד דולר. היא הייתה הרשת שלא התביישה לתפוס את צופיה ב־pussy.