הכעבה, האבן השחורה שבמכה, הוא המבנה הקדוש ביותר לאסלאם. כל מוסלמי מצווה לעלות אליו לרגל לפחות פעם בחייו. המסורות המוסלמיות קושרות את הקמת המבנה לאברהם אבינו ולבנו ישמעאל.
מכה, העיר הקדושה שבסעודיה, והכעבה במרכזה, קדושות לכל פלגי האסלאם, גם לסונים מסעודיה וגם לשיעים מאיראן. מלחמת הדמים הניטשת בין הפלגים הללו, שהגיעה לשיא בעשור האחרון, גבתה כבר מיליוני קורבנות במהלך ההיסטוריה. בעקבות המלחמות בסוריה, בעיראק ובתימן נמצאות סעודיה ואיראן גם משני צדי המתרס המדיני.
הזיקה בין אברהם אבינו לכעבה, המעוגנת היטב במסורות המוסלמיות, מאפשרת לישראל לנצל את הזכויות ההיסטוריות שיש לעם היהודי - צאצאיו הישירים של אברהם אבינו - ולהאציל חלק מזכויות היסטוריות אלו לאיראן, כמייצגת את הפלג השיעי החשוב. במסגרת הסדר מוצע זה, איראן תרד מאיתנו, תפסיק לחמש את חיזבאללה וחמאס, לא תייצר נשק גרעיני להשמידנו, ובתמורה תעניק לה ישראל זכויות ואחריות על הכעבה במכה.
# # #
לא הייתי טורח להעלות אוסף פטפוטים אווילי זה על הכתב לולא קראתי השבוע את תרגום הראיון שהעניק יו"ר האופוזיציה ח"כ יצחק הרצוג לאתר העיתון הסעודי "אל־אילאף". את תשומת לבי משכו דבריו על ירושלים.
המראיין: "האם אתה רואה את ירושלים כמו שהליכוד רואה אותה? מאוחדת ובירת ישראל הנצחית?".
הרצוג: "אני לא מדבר על ירושלים יותר מדי. ירושלים מאוחדת ולא תחולק, אבל אנחנו יכולים להיות יצירתיים בסוגיה. הנוכחות והריבונות (הדגשה שלי - א"א) הפלסטינית בשכונות ערביות בירושלים צריכות להיות בלי חלוקה. יש עוד הרבה פתרונות יצירתיים, ואני לא חושב שצריך להתחיל בסוגיית ירושלים... אני חושב שלסעודים יש תפקיד גדול בנושא. אנחנו מגיעים לדבר על ירושלים והמקומות הקדושים כמו אל־אקצא, ואני חושב שלסעודים יש אחריות ותפקיד גדול (במקומות) קדושים לאסלאם, כפי שלקחה אחריות על מכה ומדינה. אני חושב שצריך להעניק לסעודים תפקיד מרכזי בנושא הזה". כשראיינתי השבוע את הרצוג (עם עמיתי בן כספית ברדיו 103), הוא אישר את הדברים הללו והגן על הרעיון.
אבל היהדות היא צירוף שאינו ניתן להפרדה של דת ולאום. הר הבית הוא המקום הקדוש ביותר בעולם לעם היהודי. גם בג"ץ אישר עובדה זו. הר הבית הוא חלק ריבוני של מדינת ישראל. אינני מכיר דוגמה אחת בעולם של מנהיג אופוזיציה שיעז להציע למדינה אחרת תפקיד ואחריות במקום החשוב ביותר לדתו ולעמו. למה מה? זה של סבא שלו?
סבא שלו, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, היה רב ראשי בארץ ישראל משנת 1936, ולאחר קום המדינה - הרב הראשי האשכנזי הראשון, עד מותו בשנת 1959. הוא היה ידוע כמתון בדעותיו. אבל בארכיון המדינה שמור גם הארכיון הפרטי שלו. תיק פ־4243/9 נושא את הכותרת "בית המקדש", ובו מצורפים מאמרים על בניין בית המקדש, תוכניות המבנה, הצעה למשחק הרכבה לילדים של חלקי המקדש השונים, ודיון בשאלה אם כדאי לחדש באותה עת (1950) את טקס התפילה להקמת בית המקדש (הרב הרצוג חשש כי באותה עת, כשהר הבית כבוש בידי ממלכת ירדן, טקס כזה עלול להזיק). יכול אדם לתמוה מה היה חושב הרב הראשי לישראל, סבא יצחק הרצוג, על כוונת נכדו להעניק לסעודיה סמכות ואחריות בהר הבית. מקום בית המקדש.
# # #
אבל העניין הוא לאומי ולא משפחתי. היום שולט למעשה בהר הבית הווקף המוסלמי. בבכייה לדורות הזאת אשם משה דיין, שמסר לידיהם את המפתחות לאחר שחרור העיר העתיקה במלחמת ששת הימים. אבל הווקף, אף שראשיו נבחרים בידי ירדן או הרשות הפלסטינית, הוא גוף דתי המורכב מערבים נושאי תעודת זהות ישראלית, הוא איננו גוף מדינתי ואינו מייצג מדינה זרה. מנחם בגין, אחרי שוויתר בקמפ דיוויד על כל חצי אי הסיני, והסכים גם לעקירת היישובים, ואחרי שהסכים להכיר "בזכויות הלגיטימיות של הפלסטינים" (הוא התעקש שבעברית יהיה כתוב "ערביי ארץ ישראל") ולהעניק להם "אוטונומיה מינהלית", כלומר: אחרי שקרס לחלוטין וויתר על האידיאולוגיה שבשמה נבחר, עדיין הצליח להזדעזע מהרעיון שדגל זר, סעודי למשל, יונף בהר הבית.
הכנסיות הנוצריות השונות נהנות מחופש פולחן מלא במקומות הקדושים להן בירושלים, בנצרת ובמקומות אחרים בארץ ישראל. הוותיקן ודאי היה שמח לו הציעה לו ישראל גם "תפקיד מיוחד ואחריות" במקומות הקדושים לנצרות. אבל ישראל יודעת היטב מה ההבדל בין מעמד דתי לכנסייה למעמד מנהלי, סמכות ואחריות למדינת הוותיקן. הרעיון למסור למדינה זרה אחריות בשטח ריבוני של מדינת ישראל הוא רעיון מעוות לא פחות מהרעיון שישראל תאציל לאיראן אחריות במכה. מכה נמצאת בתחומה הריבוני של ערב הסעודית. ולכן, ובאופן טבעי לחלוטין, היא אחראית גם על הערים הקדושות בתחומה. היא לעולם לא תסכים להעניק למדינה אחרת סמכויות ואחריות או "תפקיד חשוב" במקום הקדוש ביותר למוסלמים, בתחומיה הריבוניים. וכי נטרפה דעתם? אין הם מבינים מהי ריבונות? מהי קדושה? אצלם לא קם אחד, שר חוץ לעת מצוא (שמאז כבר ירד מהארץ וחי בספרד), פרופסור "יצירתי" מאוד, ממש כמו ח"כ הרצוג, שהציע לחלק את הר הבית בין היהודים ובין הפלסטינים באופן כזה שהפלסטינים ישלטו בהר הבית וליהודים תהיה בעלות על... מעבה האדמה.
בימים אלו אני קורא בספרו של אבי שילון, "תוגת השמאל - יוסי ביילין וקריסת מחנה השמאל". צודק שילון כשהוא כותב "הבעיה המרכזית של השמאל נובעת בעיקרה מכך שהוא אינו מזוהה עם המימד היהודי". בדיוק מה שלחש נתניהו על אוזנו של הרב כדורי: "השמאל שכח מה זה להיות יהודים". יו"ר העבודה, אבי גבאי, כשהדהד את הדברים הללו, דווקא הבין את בעיית השמאל. הצעתו של ח"כ הרצוג לסעודים, "להעניק להם תפקיד ואחריות גדולים" בהר הבית בירושלים, מעידה כי השמאל עדיין לא מצא מחדש את השורשים שאבדו לו.