מאז הסכם מתווה הגז, מקפידים ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האנרגיה יובל שטייניץ, להלל ולשבח את העסקה, שלדבריהם, תיטיב עם הציבור. המציאות היא אחרת ומדי פעם אנחנו מתבשרים ששוב נפלנו קורבן לעוד אחת מהעסקאות השנויות במחלוקת של ממשל נתניהו – ורק אנחנו כמובן, נשלם את המחיר.

אתמול התברר שאבטחת אסדות הגז מתבטאת בעלות צנועה של 3.7 מיליארד דולר בחמש שנים. אין ספק שהאסדות הן ברמת סיכון גבוהה מאוד, ומשמשות כמטרה אסטרטגית לארגוני טרור, וכמובן לאיראן שמפעילה את חלקם.

השר שטייניץ התראיין ברדיו לפני שבוע, וטען שעל אף שמחירה של יחידת חום הוא 6 דולר (כפול מהמחיר באירופה) הציבור ירוויח ממצבורי הגז מיליארדי שקלים. נכון לעכשיו עוד לא ראינו שקל, אבל העלויות נערמות בקצב עצום.

שום גורם בממשל עוד לא הודיע לציבור מדוע המדינה מממנת את עלויות האבטחה העצומות. שום גורם גם לא מסביר לציבור מי נושא בעלויות האבטחה של מתקנים אחרים בתעשייה, שהינם בסיכון גבוה, אבל נמצאים בבעלות יזמים אחרים, שאין להם קשרים אישיים הדוקים עם בכירי השלטון.

שום גורם שלטוני גם לא מסביר לציבור האם עלויות האבטחה הן חלק מהסיכום על יחידת חום, או שמדובר בהוצאה שהמדינה התחייבה לממן ליזמים, ביניהם נובל אנרג'י האמריקאית, בתנאי שיהיה כאן שקט תקשורתי. הגורם הצבאי הבכיר שמסר את הנתונים לתקשורת אולי לא היה מודע למידע הנפיץ שהוא מוסר בשוויון נפש, כאילו מדובר רק בהוצאה שגרתית פעוטה.

נתניהו. נפלנו קורבן לאחת מהעסקאות השנויות במחלוקת של ממשלו. צילום: רויטרסנתניהו. נפלנו קורבן לאחת מהעסקאות השנויות במחלוקת של ממשלו. צילום: רויטרס

יו"ר המחנה הציוני, אבי גבאי, שהתפטר מתפקידו כשר האנרגיה (מונה ע"י משה כחלון יו"ר "כולנו"), בגלל שלא תמך במתווה הגז, אומר כמעט בכל ראיון שהמחיר הריאלי של יחידת חום הוא 3 דולר, ועל ההפרש בעלויות הוא רומז: "תבינו לבד".

האמת היא שקשה להבין, כי המידע שנמסר לציבור הוא במקרה הטוב חלקי, שלא לומר מכובס. ההחלטות על אישור המתווה, ובעיקר על המעורבים באישורו, מרחפות כענן רדיואקטיבי מעל הפרשיות האחרונות, בהן נחקרת מעורבות נתניהו ואנשיו. הסיפור של מתווה הגז, המעורבים בו, ההשפעות האמריקאיות על אישורו בעטיה של נובל אנרג'י, מחייבות חקירה ממצה.

יעברו עוד שנים, אולי הרבה שנים, והשחיתות והסיאוב של סיפור הגז, תתגלה לציבור, ככל הנראה רק בחלקה, כי לעולם לא יאפשרו לנו לדעת הכול, השלטון ידרוש איפול. כי לדעת, זו זכותם של המקורבים בלבד. האזרחים שנאלצים לממן את השיגיונות, האינטרסים הגלויים והחבויים, לא מודעים אפילו לאחוזים בודדים של המידע הרלוונטי.

צריך רק לקוות שעד פרסום המידע האמיתי בסיפור הגז, לא יתברר שעלויות האבטחה של האסדות קפצו למיליארד דולר וחצי בשנה, כי התגלה למערכת שהאיראנים המציאו טיל בליסטי חדש, שיכול לפגוע בדיוק מפתיע בבורג של הצינור בדרך מהאסדה לחוף.