"איך את מסתדרת לבד בקור, ספונה לבדך בקן האוהבים שלנו". המסרון הזה, שנשלח מהטלפון של ראש חטיבת המודיעין במשטרה, תנ"צ גיא ניר, היה מיועד לכאורה לעוזרת האישית שלו, רפ"ק צ'. בטעות הגיע המסר לקבוצת הוואטסאפ של סגל הפיקוד בחטיבה, וממנו למכתב אנונימי אשר נשלח למח"ש ובו מידע נוסף על הקשר בין שני הקצינים.

במח"ש לא מצאו עניין בתלונה האנונימית נגד ניר והקצינה, מה שאילץ את מפכ"ל המשטרה למנות קצין בודק, ניצב דוד ביתן. בסיום התחקיר נחשפו ממצאים מטלטלים המתפרסמים כאן לראשונה ומצביעים על מערכת יחסים בלתי אפשרית באחת היחידות הסודיות והרגישות של המשטרה.

בעקבות ממצאי התחקיר הושעו השניים מהמשטרה, אבל עוד לפני כן הספיק ניר להביא למח"ש מידע על כך שקודמו בתפקיד ראש חטיבת המודיעין, ניצב רוני ריטמן - שמונה למפקד להב 433 ומבחינתו היה חלק מהקליקה של יוזמי המכתב האנונימי נגדו - הטריד מינית לכאורה את אותה פקודה של שניהם חמש שנים לפני כן.

המידע הזה עניין את חוקרי מח"ש, שזימנו את צ'. היא סיפרה כיצד ערב אחד ב־2011 היא וריטמן יצאו יחד מאירוע של המשטרה בהר חוצבים. לדבריה, ריטמן, אז ראש חטיבת המודיעין, נצמד אליה, אחז בידה וניסה לנשק אותה, אולם היא סירבה לו.

ניר. מערכת יחסים בלתי אפשרית. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

חקירת מח"ש כללה עדות ראייה של שוטרת שטענה כי הבחינה בריטמן אוחז בידה של צ' באותו הערב, ועדויות שמיעה של עוד שלוש חברות שניזונו מהמידע של אותה עדה נרגשת. המפכ"ל דאז יוחנן דנינו סיפר שכעבור זמן מה צ' שיתפה גם אותו באירועי הערב, אבל סירבה להתלונן.

בסיום החקירה המליצה מח"ש להעמיד לדין את ריטמן על הטרדה מינית, אבל בלשכת היועץ המשפטי לממשלה החליטו לבטל את ההמלצה. ההחלטה התקבלה בצומת זמנים בלתי אפשרי כמעט בשלהי 2015, ערב המינוי של ריטמן למפקד להב 433, וחילופי יועמ"שים ומפכ"לים. וכך, היועץ המשפטי לממשלה לשעבר יהודה וינשטיין והמפכ"ל היוצא דנינו, סיכמו על מינוי קצין בודק לחקור את התנהלות הצמד חמד מחטיבת המודיעין, במקביל למיצוי הליך מינהלי נגד ריטמן.

את תפוח האדמה הלוהט הכפול הזה גלגלו שני הלשעברים לפתחו של המפכ"ל הנכנס רוני אלשיך. בינואר 2016 הוא היה עדיין איש שב"כ במהותו וחסר ניסיון מינהלי פוליטי משטרתי, להבדיל מדנינו שנחשב למפכ"ל אשף בתחומים אלה. החלטת אלשיך לאשר את המינוי של ריטמן לתפקיד הבכיר במקביל להשעיית שני הקצינים עד לסיום ההליכים המשמעתיים נגדם, עוררה סערה ציבורית גדולה.

הדברים הגיעו עד לפתחו של בג"ץ, אשר שופטיו (עוזי פוגלמן, יצחק עמית וג'ורג' קרא) רמזו כי על המפכ"ל להניע הליך מינהלי כלשהו, משמע להעביר את ריטמן מתפקידו הרם גם אם לא נמצאו ראיות פליליות נגדו. השופט פוגלמן, שעמד על ההבחנה בין הדרישות בהליך הפלילי לבין אלה שבהליך המינהלי, נאחז בחובה שרבצה על אלשיך למצות את בדיקת פרטי התלונה של צ', גם אם לא נמצאו לה חיזוקים ברמה הפלילית. זאת בנפרד מהממצאים החמורים על המתלוננת, שהמפכ"ל נחשף אליהם בדוח הקצין הבודק ונאחז בהם בהחלטה להותיר את ריטמן בתפקידו.

השופטים לא ניתחו לעומק את ממצאי דוח הקצין הבודק כפי שעשו עם העדויות נגד ריטמן, אלא מנו בארבע שורות בלבד כמה פריטים זניחים בו. הדוח מלמד בבירור על המניפולטיביות וחוסר האמינות של ניר ו־צ', אבל השופט פוגלמן הדגיש כי מדובר בהליך נפרד ודרש מאלשיך להתעלם ממנו, משימה שהמפכ"ל אינו יכול להשלים איתה עד היום הזה.

מעבר לאירוע האחיזה טענה הקצינה צ' כי ריטמן פיזר לעברה אמירות פוגעניות. "תרקדי שנראה אותך מנענעת", טענה שאמר לה פעם אחת, ו"אם לא היית פקודה שלי, מה הייתי עושה לך", אמר לה פעם אחרת במשרדו. לא נעים, אבל גם לא נורא. בדיוק התזה שהעלו לדיון ציבורי השחקנית קתרין דנב ואחרות על אמירות ונגיעות שניתן להכיל אותן. בטח כאשר מדובר בקצינת משטרה קשוחה שמלקטת מידע על ארגוני פשיעה, ובאה ויוצאת מלשכות של קצינים בכירים ביותר.

מנימוקי השופט פוגלמן נראה כי שופטי בג"צ לא הגיעו עדיין לתובנות של קתרין דנב וחברותיה מפריז, אבל החיים עצמם עוד יביאו אותם לשם יום אחד, כי כמה מסלולי חיים עוד ניתן להרוס בגלל נגיעה אחת קלה. הוויכוח הזה הסתיים לעת עתה, וריטמן פרש מיוזמתו לכאורה. אבל על סדר היום נותר כתב האישום שהוגש נגד ניר והקצינה צ' לבית הדין למשמעת, על בסיס הדוח שעיקריו מופיעים פה.

צ' הרח"טית

"המכתב הראשון הגיע למח"ש ב־2 נובמבר 2014 ונפתח בהודעה שנשלחה בטעות על ידי ראש החטיבה גיא ניר בוואטסאפ של ספ"כ החטיבה", נכתב בפתיח של דוח הקצין הבודק. "במכתב צוין החשד שההודעה מוענה ל־צ', צוינה מערכת יחסים בין מפקד לפקודה, ויחסים אסורים מבחינה משמעתית ופלילית. גיבוי חסר תקדים לעוזרת כאילו היא מנהלת החטיבה. טיב היחסים ביניהם כנראה גרם לראש החטיבה לא לאפשר בדיקת פוליגרף לעוזרת שלו, למרות תפקידה הרגיש.

"בין היתר נרשם שהיא חברה טובה של המפכ"ל (דנינו - א"ז) ופירוט על סגירת חשבונות. 'כל אדם שלא אהבה או לא הסתדרה פשוט חטף, ממש דיני נפשות... ידיו של ראש האגף (אח"ם, ניצב מני יצחקי - א"ז) כבולות... יחס משפיל לאנשי החטיבה... נסיעה משותפת יומית מהבית לעבודה... הליכה משותפת בפארק הירקון... כולם יודעים ושותקים'.

להב 433. צילום: יוסי זליגר, פלאש 90

"המכתב השני הגיע למח"ש ביום 1 פברואר 2015, ובו מסופר על תקופה קשה ועצובה בחטיבה. על הקשר בין ראש החטיבה לבין העוזרת שלו, שהוא יותר מסתם קשר רגיל, המשפיע ישירות על כל החלטה בחטיבה. על אנשים שנפגעים בקידום במשך זמן לעומת קידום של מקורבים. נכתב שהם מחליטים לבד, בלי לשאול את ראשי המחלקות בחטיבה. שהיא המחליטה ולא סתם היא מכונה הרח"טית. הכל עובר דרכה. "ראשי המחלקות קיבלו הנחיה לדבר רק איתה ומרגישים מושפלים... נכתב שהעוזרת יושבת בחדר של הבוס לידו באופן קבוע... ראש החטיבה והעוזרת משמשים כקציני משאבי אנוש לכל דבר".

מכתב שלישי נשלח לראש אגף משאבי אנוש ניצב ירון בארי בפברואר 2015, ובו פירוט האירועים עד אז. עכשיו מונים מחברי הדוח שמות של 41 בעלי תפקידים רגישים ביותר במערך המודיעין של המשטרה, אשר תושאלו על הנעשה בחטיבה, ועוד 12 פעולות חקירה שבוצעו וסוכמו בשלושה פרקים על האווירה בחטיבה ועל מערכת היחסים בין המפקד לעוזרת שלו.

מתמצית האמירות של עשרות הנחקרים, ניצב ביתן מסכם כך את פרק האווירה: "הקצינה צ' מרעילה את גיא על האנשים, היא נקמנית וזה גורר אותו... יש פגיעה בחופש הפעולה והאמון. האווירה לא נעימה בכלל. ניהול החטיבה פוגע בהחלטות מקצועיות... התנהגות פוגענית ודורסנית... הקשר ביניהם פתולוגי... התרשמתי כי הסגל הבכיר (אח"ם) מסר את דבריו באופן מאופק, יש תחושה שחלק מהסגל הבכיר מפוחד... גם הקצינים שהקפידו על כבודו של גיא לא יכלו להתעלם מהדומיננטיות של צ' בחיי היום יום... אחד הקצינים הבכירים העיד כי חשב להתפטר.

"מהטענות עולה אווירה עכורה בחטיבה, תחושת מרמור... תחושה שהרח"ט והעוזרת שלו 'מחפשים' אנשים, צעקות וקללות... עלו טענות שהעוזרת נוזפת בקצינים בכירים... תחושה שמי שמנהל את החטיבה זה 'הם'... הרח"ט לא מתערב ומאפשר לה לפעול כ'בחצר שלה'... ראשי מחלקות נתבקשו להעביר שמות של מצטיינים, אך בפועל הוחלט על שמות אחרים... שוטרים וקצינים שובצו לקורסים בלי לשמוע את דעת ראשי המדורים והמחלקות... גיא אמר, 'כל מה שצ' אומרת כאילו אני אמרתי'... צ' מתערבת בניהול החטיבה באופן בלתי מידתי... בישיבות היא מעירה לשוטרים וקצינים... אף נזפה בקצינים בכירים ממנה בדרגה".

במקרה אחד, נטען, היא הענישה קצינה שהעירה לאחת מחברותיה לחטיבה, דאגה למנוע ממנה יציאה לכנס בנושא סמים בארצות הברית, ובהמשך העבירה אותה מחוליית הסמים. בדוח מפורטות עוד דוגמאות לסגירת חשבונות של צ'. אחת השוטרות סיפרה כי הועברה מתפקידה רק משום שלא השיבה על שיחת טלפון מצ'. "אפילו אם הייתי מרביצה לך, את תעני לי", גערה בה לטענתה. מהודעות שוטרים שמצוטטות בתחקיר עולה כי צ' "נוהגת להתבטא במילים לא ראויות ולא מכבדות... ישנם מקרים שבהם בתום שיחת טלפון היא מביעה את דעתה ביחס לאדם שאיתו שוחחה בביטויים כגון 'סתום', 'סתומה', 'זונה', ועוד מילים מביכות".

במקרה שנחשף בדוח, גיא ניר מינה את כורש ברנור, אז קצין בדרגת נצ"מ והיום מפקד יאח"ה, לעמוד בראש ועדת איתור למינוי קצין חילוט במשטרת ירושלים. הוועדה המליצה על שלושה מועמדים סופיים, אולם ניר בחר בקצין המקורב לעוזרת האישית שלו. "אני הסמכתי את כורש לקיים את הוועדה ואני פסלתי אותו", אמר ניר בתגובה לשאלת החוקרים שהסיקו מכך כי, "אמרתו זו מדליקה נורה אדומה.. אפילו המפכ"ל מעולם לא פסל ממצאי ועדת איתור למרות סמכותו".

התנהלות נוספת של צ' ממניעים אישיים נחשפה בפעילות הקהילתית של שוטרי החטיבה. בתיאום עם ניר היא הפנתה שלושה קצינים לעבודה התנדבותית במועדונית באזור תל אביב. היא רק לא סיפרה להם שאחותה היא המדריכה. הפרט ה"שולי" התברר רק במקום והביך לפחות אחד מהקצינים, שמסר על כך עדות וטען כי מלכתחילה ההתנדבות היתה צריכה להיעשות בירושלים ולא במקום מרוחק שבו אחות של צ' עובדת בשכר.

"על פניו, מהתנהגות צ' והרח"ט עולה חשש לפעולה בניגוד עניינים", קבע ניצב ביתן והפנה לתגובות של שני נחקריו. ניר טען בנונשלנט כי הוא אינו רואה בכך ניגוד עניינים, ואילו צ' הגיבה בזלזול הגובל בלשון הרע: "לא ידעתי שצריך אישור, ולא גיליתי לקצין על אחותי, כי הוא רודף שמלות פתולוגי. לא רצית כל קשר בינו לבין אחותי".


התחקיר הרומנטי

ההודעה לאהובה הספונה לבד בקור העז נשלחה בדצמבר 2013, בשיאה של אחת מסופות השלגים, ועורר סערת רגשות בחטיבה. "לחלק מאנשי החטיבה היה ברור שההודעה מוענה לעוזרת הרח"ט", נכתב בדוח של ביתן. "ההודעה יצרה אווירה של קשר רומנטי בין השניים, מה שהוביל לחרושת שמועות... ועד מהרה היא הגיעה גם לכלי התקשורת".

עקב סערת הרגשות קיים ניר דיון מיוחד בספ"כ החטיבה ודרש לדעת מתי נודעה להם השמועה על הרומן, איך כל אחד הגיב עליה, ומה דעתו על השמועה. בנוסף הוא כינס את אנשי החטיבה במכללה הלאומית לשוטרים בבית שמש להרצאה של תובעת משטרתית על דיני לשון הרע. המהלכים הללו רק הגבירו את הסקרנות המקצועית של הקצין הבודק, שהעמיק בחקירה.

"מעדויות רבות עולה כי בישיבות ודיונים צ' יושבת ליד הרח"ט ולעתים לוחשת באוזנו לעיני הנוכחים... ישיבתה בצמוד גורמת אי־נוחות לסובבים... לדברי העוזרת, 'זה המקום היחידי שבאופן טכני ניתן לשבת בו', אך בניגוד לדבריה התברר כי העוזר הקודם ישב במקום אחר... בנוסף נטען כי הרח"ט והעוזרת שלו נוהגים להסתגר במשרדו כשהדלת סגורה, שעות רבות ואף ימים".

העניינים התחממו כאשר החוקרים יצאו למעקב אחרי ההתנהלות של ראש החטיבה והעוזרת שלו גם מחוץ למשרד ומעבר לשעות העבודה. "לצ' הוצמד רכב משטרתי לאור תפקידה כעוזרת הרח"ט, וזאת על אף שלא פורסמה שורת תקן רכב לתפקידה האמור. אבל חרף העובדה שהוצמד לה רכב, קיימות עדויות רבות על כך שהמפקד והעוזרת מגיעים לחטיבה ברכב של הרח"ט, דבר המוסיף לחרושת השמועות על היחסים ביניהם... מבדיקה של נתוני המערכת עולה כי הרכב שהוצמד לקצינה עומד ללא שימוש ליד ביתה רוב ימות השנה".

כדי לבחון את העובדות בסוגיית השימוש ברכב של כל אחד מהם, ביחד ולחוד, והזמן שאותו הם מבלים יחד מחוץ לשעות העבודה, יצרו החוקרים מודל עיקוב שמזכיר משטרים אפלים. ראש מדור תכנון כלכלי באגף התכנון הלוגיסטי במשטרה (את"ל), באישור היועץ המשפטי של המשטרה, סייע לחוקרים לקבל נתונים ממערכת "הקופסה הירוקה", סוג של נווטן פנים־משטרתי, המאפשר לקבל נתונים בנוגע לזמני נסיעה ומיקום של כל רכב משטרתי. בנוסף אספו החוקרים נתונים ממערכת שעון הנוכחות בחטיבת המודיעין, והצליבו אותם עם השעות שבהן בילו השניים יחד ב־2015.

"מהבדיקה עולה לכאורה כי העוזרת והרח"ט שוהים יחד זמן רב מעבר לשעות העבודה המדווחות... בעוצמות שלא מקובלות בארגון ביחסים שבין מפקד לפקודה... בכלל זה סופי שבוע, שישי ושבת. במספר מקרים הנתונים מצביעים לכאורה על שהייה משותפת משעות הלילה עד למחרת בבוקר".

בשבת 14 בפברואר נרשם איכון משותף של שניהם בדירה של צ' מ־23:41 ועד לשעה 07:00 למחרת, שצוין בדוחות הנוכחות של שניהם כיום חופשי. כעבור שלושה ימים ניר לקח יום חופשה נוסף, ומהשעה 10:42 אוכן בדירתה של צ', אשר עזבה את המשרד וחזרה לביתה ברמת גן ב־11:04. משם הם נסעו יחד ליום כיף בתל אביב: שעתיים ברחוב בוגרשוב, עוד שעה ברחוב החשמונאים, עד שחזרו לדירה של צ' ושהו שם יחד עד 19:21, אז חזר ניר לבית משפחתו.

דנינו. מינה קצין חוקר. צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

הרשימה המציצנית הזו נפרסת בדוח על פני חמישה עמודים. ב־23 באוגוסט 2015, למשל, הם דיווחו על סיום עבודה במשרד ב־18:00 אבל אוכנו בכתובת מסוימת ברחוב ז'בוטינסקי בזכרון יעקב עד השעה 22:34, אז הם חזרו יחד לדירה של צ' ושהו בה עד 06:34 בבוקר. לפי הדוח הם נמצאו בשעות בין הערביים בטיילת תל אביב, באתרי צימרים בשפלה, בשרון ובצפון, עשו קניות יחד באיקאה ושהו יחד בפינות שכוחות אל עם מנוע דולק לפרקי זמן קצרים של עד שעה.

כשנשאל תנ"צ גיא ניר לפשר הנתונים שהוצגו בפניו, הוא התחמק מתשובות ענייניות והסתפק באמירות לקוניות בנוסח "לא יודע מה הכתובת הזו... צריך לבדוק... אני לא זוכר בילוי... אני תמיד עובד... אם אני בתל אביב, הבית של צ' יכול לשמש כמשרד". כאשר נשאל על כך שתת־ניצב שימש כנהג הקבוע של פקודתו בכל יום לעבודה ובחזרה הוא השיב, "לכבוד הוא לי".


הבדיקה הביטחונית

מחברי הדוח ביקשו להדגיש: "נתוני הקופסה הירוקה מצביעים על לפחות 13 אירועים המבטאים חריגה באופן לא מידתי של שהות הרח"ט עם העוזרת שלו מעבר לשעות העבודה בביתה ובמקומות שונים ברחבי הארץ, המחייבים התייחסות ובחינה משמעתית... נאספו גם כ־70 אירועים שמהם עולה שאלה בדבר תקינות הדיווח במערכת הנוכחות... עולה שאלה גם בדבר הביטוי המשמעתי האתי והפלילי העולה מההתנהגויות המתוארות".

"בין השניים יש יחסי מפקד–פקודה", מסכם ביתן, "במשטרה כארגון הייררכי נושא היחסים בין מפקד לפקודה עובר כחוט השני כרעיון מנחה... שמירה על ערכים, כבוד, אמון ויושרה, חשובה להשגת יעדי הארגון. על פי הקוד האתי, מפקדים נדרשים לשמש מצפן ערכי ודוגמה אישית... במקרה שלפנינו, היחסים הקרובים מאוד של הרח"ט עם העוזרת משפיעים על מילוי תפקידו... טיב הקשר ביניהם המקצועי, האישי והכללי אינו סביר... שרשרת הפיקוד נקטעת... השפעתה על גיא מונעת ממנו את האפשרות לפקד עליה... כמובן שלא ניתן לשמור על יחסי מרות במצב הקרבה ביניהם".

מעבר לתגובות הציניות של תנ"צ ניר על ממצאי הדוח, נטען נגדו שהוא גם ניסה לשבש את חקירת הקצין הבודק בכך ששוחח עם לפחות שניים מהנחקרים שהם פקודיו. כאשר נשאל מדוע פנה לאחד הנחקרים, השיב ניר: "הוא מכיר את הנפשות הפועלות, שאלתי אותו מה הוא שומע במעטפת".

אחד הסעיפים החמורים נגד ניר מתייחס לטענה שעקב מערכת היחסים המתוארת עם צ' הוא גרע אותה שוב ושוב מהבדיקה הביטחונית שהיא מחויבת בה, עקב החשיפה שלה לחומר רגיש ומסווג ביותר. מחודש ינואר 2014 ועד נובמבר 2015 לא השלימה צ' את העברת המסמכים לבודק המוסמך, ואילו כלפי ניר נטען שכמפקד החטיבה הוא התרשל בכך שלא וידא כי צ' תעבור את הבדיקה הביטחונית, ובכל פעם שהיחידה לביטחון מידע (יחב"ם) הכפופה אליו הכניסה את שמה לרשימות הנבדקים במועד מסוים, ניר הסיר את שמה מהרשימה. רק ב־8 בדצמבר 2015, עם סיום עבודת הקצין הבודק, הואילה הקצינה להעביר את המסמכים ליעדם.

תגובות

תגובת פרקליטו של גיא ניר, עו"ד איציק כהן: "במסגרת חובתו, דיווח תנ"צ ניר לממונים עליו על עבירות של בכירים במשטרת ישראל, כשהוא עושה זאת ללא חשש, ולטובת הארגון כולו. לצערו, דוח הקבו"ד הוא התוצאה המיידית של מעשה זה. דוח זה, המשמש כלי לניגוח והשמצה, אינו אלא דוח פנימי שמוכיח כי הנייר סופג הכל - בעיקר כאשר מסומנת מטרה מראש. 
 

"מחזור דוח הקבו"ד שפרטיו הודלפו לתקשורת כבר לפני כשנתיים, כמו גם הודעות דוברות משטרת ישראל בנוגע לתנ"צ ניר, הם מעשים שמעולם לא נעשו כלפי קצין משטרה והם משום הוצאת דיבה והכפשות סרק, המעידים על כותביהם ועל דרך התנהלותם המבזה. "תנ"צ גיא ניר נאבק על חפותו ועל זכותו להמשיך לשרת במשטרת ישראל כבר למעלה משנתיים, והוא יוכיח את חפותו במסגרת בית הדין למשמעת של המשטרה. תנ"צ ניר ימשיך לשרת במשטרת ישראל עוד שנים רבות במסירות, כפי שעשה במשך 25 שנים".
 

תגובת הקצינה צ' באמצעות עו"ד חי בר אל: "המשטרה עצמה לא עומדת מאחורי דוח הקבו״ד, שהוא ניסיון נואל לתפור לצ׳ תיק. כתב האישום המשמעתי לא משאיר זכר לדוח הקבו״ד המופרך, ובכל זאת המשטרה מדליפה אותו לעיתונאים. הדבר מצביע על נואשות של המפכ״ל ודוברות המשטרה שבדין יסודה, שכן כמו שנכשלו בפרשת ריטמן כך נכשלים בנסיון לתפור תיק לקצינה המצטיינת והאמיצה הזו. צ׳ תשאר במשטרה הרבה אחרי שרנ״צ אלשיך וניצב ריטמן ילכו, ותעזור לנקות את הלכלוך והאדמה החרוכה שהשאירו מאחוריהם בארגון שהיא כל כך אוהבת".
 

תגובת מח"ש: "מח״ש קיבלה מכתב אנונימי שעלתה ממנו טרוניה על התנהגות בלתי הולמת של הקצין והקצינה במישורים שונים. לאחר בדיקה ראשונית שבוצעה במח״ש, הוחלט כי בהיעדר חשד לעבירות פליליות, להבדיל מעבירות משמעתיות, מן הראוי להעביר את הנושא לבדיקת הגורם המוסמך במשטרת ישראל.

רשימות נוספות של אמיר זוהר ב־POSTA.CO.IL