השורה הראשונה בתגובתו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו מספרת את כל הסיפור בקליפת אגוז: "לאחר שיצא האוויר מתיק 1000 ומתיק 2000", לשון התגובה, "כך הוא צפוי לצאת גם מתיק 4000". מבחינתו של נתניהו, העובדה שמשטרת ישראל סיכמה את שני התיקים הללו וקבעה כי התגבשה תשתית ראייתית להעמידו לדין בגין שוחד, פעמיים, היא "יציאת אוויר".

לא רק חלקים ניכרים בציבור מאמינים להזיה הזו, גם נתניהו עצמו משוכנע באמיתותה. העובדה ששלוש משטרות שונות, בשלושה עשורים שונים, ניהלו נגדו חקירות פליליות שונות והגיעו למסקנות זהות (להעמיד לדין), מוגדרת בפיו "מסע ציד" ובפי מקורביו "רצח אופי". ואין בקהל הזה אף ילד קטן שיקרא בקול גדול שהמלך עירום, שאף אחד לא מנהל נגדו מסע ציד ואיש לא רוצח את אופיו. זה האופי שלו שהורג אותו.

האסון הגדול ביותר שקרה לנתניהו הוא הניצחון העצום שלו, כנגד כל הסיכויים, בבחירות 2015. הניצחון הזה הרים לגבהים חדשים את הזחיחות הטבעית של נתניהו, את תפיסת ה"אני ואפסי", את הביטחון העצמי המופרז ואת האמונה שהוא בלתי מנוצח, בן אלמוות. הניצחון הזה, ואחריו הניצחון המדהים לא פחות של דונלד טראמפ, הם שהסירו מעל נתניהו את האיזונים שעוד נותרו, את הבלמים ששרדו, והכניסו אותו לקוראלס של השמדה עצמית.

הגענו לעצם העניין: פיטוריו של אבי ברגר, מנכ"ל משרד התקשורת, בטלפון, ביום הראשון להקמת הממשלה, הם אם כל חטאת. זה לא שברגר מונה לתפקידו על ידי חאלד משעל ועסק במכירות סודות הסלולר הישראלי לוועדות ההתנגדות בעזה. ברגר, איש מקצוע מוערך, מונה לתפקידו על ידי גלעד ארדן. ההוא מהליכוד. ההוא מהתאגיד, שחמק לנתניהו בצוק איתן. אותו ארדן ששתק כשנתניהו התעלל בגופתו של התאגיד שנה שלמה, נעלם גם כשפיטרו את המנכ"ל שמינה וקברו קבורת חמור את הרפורמות שבנה. ביבי הצניח למשרד התקשורת את מקורבו הנאמן, האיש לתפקידים מיוחדים ואזורים אפרפרים, שלמה (מומו) פילבר. עוד קודם החתים את שותפיו הקואליציוניים על "סעיף התקשורת" השערורייתי, חסר התקדים במדינה דמוקרטית, שהעניק לו כוחות של גיבור־על בכל הקשור לשוק התקשורת.

מקורבו של נתניהו הוצנח למשרד התקשורת, פילבר. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90מקורבו של נתניהו הוצנח למשרד התקשורת, פילבר. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90




בניגוד לתיק 2000 - תיק 4000 עמוס מעשים וראיות

יום אחד, הרבה אחרי שתתפוצץ בועת הנדל"ן (או שלא) ומשה כחלון יירגע, הרבה אחרי שיושג היעד במתמטיקה ובפיזיקה במשרד החינוך ונפתלי בנט יירגע, הרבה אחרי שאריה דרעי יידע אם פניו מועדות לכלא בפעם השנייה או לא, ואפילו אחרי שליברמן יירגע, לא יוכלו ארבעת הג'נטלמנים הללו להינקות מהאחריות הקולקטיבית שלהם לתועבה הזו. תועבה שמאיימת עכשיו לשגר חבורה לא קטנה של חשודים, ביניהם טייקונים ואנשי עסקים בולטים, לתקופות מאסר ממושכות בכלא. תועבה שהעבירה ראש ממשלה בישראל על דעתו, וכעת עלולה להעבירו מתפקידו ולשגרו לבית האסורים. ועוד היד נטויה.

העסקה הבאושה הזו, שנחשפה על ידי גידי וייץ בתחקיר מדהים ב"הארץ", הכפיפה לטובת ראש ממשלת ישראל אתר חדשות פופולרי, כשהתמורה היא הטבות בשווי מיליארדים לחברת התקשורת המחזיקה בבעלות על אותו אתר. בניגוד לתיק 2000, שם רב המדובר על הנעשה. תיק 4000 עמוס מעשים וראיות לרוב, עדי מדינה יוטחו זה בזה, הקלטות, תכתובות, תמונות, כתבות וערבובים שונים יככבו בו. המשטרה תצטרך שוטר תנועה מיוחד כדי לווסת את המרוץ למעמד עד מדינה או עד תביעה, שהג'נטלמנים השונים שאינם רגילים בתאי מעצר ישתתפו בו. הדובדבן שבקצפת, בנימין נתניהו, ייחקר בהמשך. הקצפת עצמה, הגברת נתניהו, תיחקר אף היא. צריך לקוות שלפחות הפעם, זה ייעשה במקביל, כמקובל.

טחנות הצדק טוחנות. לאט, אבל בטוח. יכול להיות שמהפוזיציה שבה נמצא נתניהו עוד לא רואים את זה, אבל הרכבת יצאה מהתחנה והמנהרה שאליה היא נכנסת לא מובילה לירושלים, אלא להפך. טוב היה עושה בנימין נתניהו לו הבין את המצב וחתר לעסקה הגדולה האחרונה של הקריירה שלו - פרישה תמורת איחוד תיקים וסגירתם. נדמה לי שהוא כבר איחר את הרכבת.