אין דרך אחרת לתאר זאת: החברה הישראלית בסכנת מלחמת אזרחים. ראש הממשלה, החנוק עד צוואר בחקירות, נאחז בימים אלו נואשות במשרתו. על מנת לשמר את דעת הקהל לצדו, הוא החל במסע שכולל את השמדת מושג הממלכתיות ושיסוי נגד רשויות החוק. מלחכי פנכתו הרואים בו מולך אגדי גודשים את האולפנים ומסיתים נגד המשטרה. אותה משטרה שאת חקירותיה מלווים היועץ המשפטי והפרקליטות שהביעו תמיכה בעבודתה ושאת ראשה מינה ראש הממשלה עצמו. המסר המסוכן שלהם מחלחל עמוק לתודעה הציבורית. העיניים נשואות לשר משה כחלון, אך הוא שותק.



ח”כ מיקי זוהר אמר בשבוע שעבר בוועדת הפנים: “יש שיתוף פעולה מדאיג מאוד בין התקשורת למשטרה. התחושה היא שהתנהלות המשטרה בכל הקשור לחקירות ראש הממשלה אינה מקצועית, אינה אובייקטיבית ואינה תקינה”. ארז תדמור, פובליציסט ב”ישראל היום”, כתב פוסט בעמוד הפייסבוק שלו שבו האשים את המשטרה בפוטש: “מדינת חוק, מדינה דמוקרטית, לא יכולה להתנהל כאשר המשטרה חוקרת ורודפת אדם אחד על זוטות, ומתעלמת מכל פרסום או חשד לדברים דומים או חמורים יותר שמיוחסים ליריביו או למתחריו הפוליטיים. מדינת חוק לא יכולה להרשות לעצמה שמפכ"ל המשטרה וראש היחידה החוקרת ישמיעו תיאוריות קונספירציה הזויות נגד ראש הממשלה שהם חוקרים". הפוסט זכה למאות לייקים ושיתופים. ראש הממשלה עצמו שיתף את תוכן הפוסט, וחלקים ממנו הופצו בקבוצות וואטסאפ רבות.



יהורם גאון, חתן פרס ישראל ומי שהיה פעם סמל הממלכתיות, אימץ את הרטוריקה העבריינית של יו”ר הקואליציה, ח”כ דודי אמסלם, וכינה ביום שישי האחרון בתוכניתו בגלי צה”ל את עד המדינה שלמה פילבר “מלשן”, וקינח באמירה מסיתה: “למלשינים אל תהיי תקווה”; אמירה שבמקורה כוונה ליהודים שהלשינו על אחיהם בפני השלטון הזר, ולא למי שמשתף פעולה עם המשטרה בדרך לחשיפת שחיתות. בנוסף, שמעון ריקלין מערוץ 20 הופיע בערב שישי בתוכניתם של אופירה אסייג ואייל ברקוביץ’, וטען כי המשטרה מושחתת. לנוכח התגובות הנזעמות באולפן, הוא תיקן וטען שהיא “רק” פועלת בחוסר צדק.



לאחר שבוע סוער זה, העלה ביום שישי השר כחלון סרטון בטוויטר שכותרתו: “עכשיו זה בדיוק הזמן להמשיך בכל הכוח”, שכל כולו פיאור מלחמתו במחירי הדירות. מספר התגובות הנזעמות על הסרטון עלה על מספר הלייקים. המגיבים קראו לו לבקש מראש הממשלה להכריז על נבצרות. זעמם מוצדק. כמי שהתחייב במצעו לשמור על שלטון החוק, כותרת הסרטון הייתה צריכה להצהיר כי עכשיו בדיוק הזמן לפרוש; לפני הרמיסה המלאה של האמון הציבורי בשלטון החוק ולפני שהאלימות בין הבייס של נתניהו לבין שאר האזרחים פורצת. אבל כחלון מתעלם. הוא שוכח כי עם לכתו של ביבי, אנחנו האזרחים משמאל ומימין, דתיים וחילונים, ערבים ויהודים, נישאר כאן להתמודד אחד עם השני. גם אם מחירי הדיור ירדו במעט, מצביעיו לא יסלחו לו על הפקרת המדינה.