במטבח שלנו יש מדף מסתורי ועליו קופסאות ובקבוקים שאיני מכיר. אחרי שבועות מספר שבמהלכם לטשתי עיניים אליהם שוב ושוב, שאלתי את זוגתי מה פשר הדבר. היא השיבה שזו עמדת הוויטמינים שלי. נמאס לה מהעובדה שברחבי הבית פזורים כדורים וצנצנות של תוספי תזונה מוזרים ולכן החליטה לרכז הכול בסלסילת פלסטיק מפוארת.

אומנם זכרתי שרכשתי בהזדמנויות שונות במהלך השנים תוספי תזונה כאלה ואחרים, אבל מעולם לא חלמתי שזה יצמח לממדי ענק. כדי לעמוד על טיב דבריה אזרתי אומץ ובתושייה רבה החלטתי לבדוק את הסחורה. התחלתי בבקבוקון החום שניצב הפוך במרכז הסלסילה. לפי הנתונים הרשומים עליו, בתוכו גלולות ויטמין C בגודל 500, שאין לי מושג מה זה אומר. עוד צוין שצורפה אליהן תוספת של פקעת ורדים, שפועלת בשחרור אטי. אף פעם לא הייתי אדוק בעניין השחרור האטי ובחשיבותו, ולכן טוב לדעת שזכיתי בדבר בלי שום מאמץ נוסף.

למרבה הצער, פג התוקף של האסופה הזו כבר בשנת 2016, והקפליות שרדו מתוך הזנחה. כשהוצאתי אותן לעבר היעד הסופי, הפח, צער רב מילא את לבי. תג המחיר שהוטבע על הבקבוקון ציין שהעברתי בזמנו יותר מ־100 שקלים לטובת משפחת קופלר, אף על פי שאיני זוכר שנוספה לי ולו טיפת בריאות אחת הודות לוויטמין C.

ארוזות בצנצנת לבנה הצטרפו יחידות ויטמין C נוספות לאחיותיהן המושלכות. הגליק שלהן היה שהן צופו בממתיק סכריני בטעם תפוז. כל אלו נקנו כמדומני ברגע של שפעת קשה או צננת נוטפת, בעקבות עצה שנתן חבר שנראה אז בריא ושזוף אך בינתיים נפטר מסרטן ריאות אחרי שעישן שלוש חפיסות ביום במשך למעלה מ־20 שנה.

קופסת הבריאות הבאה באוסף הייתה גדולה וירוקה ועליה נרשם: "תה ירוק". קניתי אותה בארצות הברית, או שאולי גנבתיה ממאמן כושר נדיב במיוחד. איני זוכר. מה שאני כן יודע הוא שמדובר בתוסף מעורר, שאמור לתת מכה של אנרגיה ברגעי עייפות ושעמום כרוניים. אבל עם כל הכבוד, מדובר בתוסף חלש שמתגמד מול קופסה קטנה יותר שבה ממתינות 60 קפסולות של קפאין מרוכז. כל גלולה שוות ערך ל־40 כוסות קפה.

תרופות, אילוסטרציה. צילום: אינג אימג'

הטבליות הללו מקפיצות ומטריפות, ואם אני בולע אותן במינון גבוה מדי, הן גורמות לי לטיקים, הזעה ועצבים. ארוסתי אוסרת עלי לקחתן. לעתים, כשהיא לא באזור, אני מניח שתיים על הלשון לפני אימון אגרוף, ואז יש לי יכולת לתת מכות רצח למתאגרפים אחרים, בעיקר אם הם חסרי מיומנות או בעלי מום כלשהו.

בגאון, מעל כולם עומד כלי פלסטיק גדול שעליו מצויר דג חייכן, כחול ופסטורלי. בכל טבלייה, כך מובטח, יש מנת שמן דגים שהגיעה היישר מהים הסקנדינבי. כשאני מכניס אחת כזו לגוף, נדמה לי לרגעים שהפיורדים למרגלותי ושלימיני צעירה נאה בשם הלגה, שעיניה תכולות ועמוקות. הובטח שבשמן יש אומגה שמסייעת לשמור על המוח, עוזרת במניעת דלקות ולפעילות המעיים.

עם כל הכבוד לדגיגונים, לבורי וללוקוס הנורווגיים, לאחרונה התחלתי להרגיש מבויש בתחום התזונה, אחרי שכולם החלו לדבר על שייקים ותוספים ירוקים. כיום בלי חסה, תרד ניו זילנדי, קייל ומכה של אשלגן ופלנקטון על הבוקר אתה יכול לשכוח מאנטי־אוקסידנטים. עד עכשיו לא הבנתי מדוע אנו זקוקים לנוגדי חמצון, הרי אבותינו הסתדרו היטב בלעדיהם. ולמרות זאת אני לוקח כל בוקר כדור שנושא את השם "מולטי גרין אנטי־אוקסידנט", שיש בו יסודות שיכולים בכמות הנכונה להעשיר אורניום עד לרמה מבצעית. הקפסולה המדוברת כל כך ירוקה שאחרי שאני נוטל אותה, סלחו לי על הצרפתית, הפיפי שלי הופך לקילוח ירוק זרחני.

השבוע חוויתי תקלה מצערת: מכר שרירי במיוחד דרש שאשיג גלולות כורכום. ההסבר היה שמדובר בחומר אנטי־דלקתי טבעי שיהפוך אותי מקשיש חורק לסופרמן בעל מפרקים גמישים ונטול כאבי גב. יצאתי לחפש כורכום בבית המרקחת. לקח לי זמן עד שמצאתי את המוצר המבוקש. כמות התחלואים ובהתאם האפשרויות למניעתן הולכות ומתרחבות מדי דקה. כשסקרתי את המדפים על אלפי התוספים, נצבט לבי על כך שישנם כאבים שטרם פקדוני, מה שמונע ממני לקחת עוד תרופות וויטמינים מסקרנים.

לבסוף נמצא הכורכום. רצתי עם האוצר החדש לקופה ושילמתי. פעם ביום, בהתאם להוראה, בלעתי טבלייה אחת. לאכזבתי, הכאבים וייסורי הדלקות לא חלפו, אבל האון והחשק המיני גברו פלאים ואפילו הוכפלו ושולשו. לא הבנתי את פשר התופעה, ורק עכשיו בעת כתיבת הטור כשאני מביט באריזה של המוצר אני נוכח לדעת שלא מדובר בכורכום ולא בטיח. קניתי בטעות תמצית "שורש אשווגנדה". חומר שמעולם לא הכרתי ומתברר שהוא עוזר, על פי הכתוב בגוגל, להתמודד עם לחץ, לאזן הפרעות נפשיות, מסייע בבעיות פוריות ופועל כאפרודיזיאק.

בקיצור, דחסתי לגופי ויאגרה טבעית באופן סדיר, ועכשיו אני מחפש תוסף תזונה שיוריד את החשק ויהפוך אותי שוב לאדם נורמלי. ואם לא, איאלץ להשתמש בתוסף תזונה ייחודי ובהתאם למסורת הצה"לית העתיקה להיעזר בסודה לשתייה.