1

בתחילת השבוע ישבה רבקה פ' ב"קפה הנרייטה", הנמצא בקרן הרחובות ארלוזורוב והנרייטה סאלד, וכהרגלה הזמינה ארוחת בוקר נורווגית וקראה את העיתונים שאותם שלפה מהסלסילה הגדושה, העומדת לרשות האורחים. רבקה פ' היא פנסיונרית של המוסד. אחרי 20 שנות שירות כלוחמת פעילה תשו כוחותיה, והיא ביקשה לאפשר לה לפרוש לגמלאות לפני שתאבד את שפיות דעתה. ראש המוסד ניסה לשכנע אותה להישאר עוד כמה שנים, ובלשון חלקלקה וחנפנית הסביר לה בשפה הדיפלומטית שהייתה שגורה בפיו ש"מעולם לא הייתה ולא תהיה אישה כה אקטיבית, בעלת יכולות כה מופלאות כמו שלה".

רבקה פ', שהייתה ידועה בקור רוחה ובנימוסיה האירופיים, הכתה בשולחן המשרדי המפואר של הבוס וצרחה עליו: "אתה בחיים שלך לא ישבת צמוד למשקפת בדירה מסריחה בציריך... אתה בחיים שלך לא התמזמזת עם כל מיני מניאקים מהמפרץ הפרסי בשם ביטחון המדינה... אתה אף פעם לא הרחת את החרא של הצרפתים המסריחים במשך יומיים כשהתחבאת בצינור ביוב ברובע ה־16... אז תאשר לי את הבקשה, תאשר את כל ההטבות שמגיעות לי ותמשיך לשבת במשרד, לטוס במחלקה הראשונה, להיפגש עם גדולי עולם במסעדות פאר ולשחק אותה ג'יימס בונד".

הבוס כסוף השיער ניסה להרגיע את הסוכנת הזועמת, אך זו יצאה מהמשרד בטריקת דלת. הוא נטל לידיו את התיק שעליו היה כתוב "גלדיולה" וצירף אליו נייר שעליו כתב בקצרה: "מסיימת את תפקידה ויוצאת לגמלאות". 

רבקה פ' מתגוררת בדירת גג צנועה ברחוב בארי. שני חדרים, סלון, גג מרוצף, 24 מ"ר, המון עציצים מסודרים בקפידה, חלקם הגדול עשבי תיבול, חצילים זעירים, גזר ננסי, עגבניות שרי, פלפלים חריפים וצנוניות. היא מחזיקה בדירה חתולה פרסית שחורה וכלב לברדור לבן. הריהוט בביתה עתיק, יש לה אוסף של פסלונים אפריקאיים, שאותם אספה במשך השנים הרבות שבהן שירתה בארצות אפריקה. 

מאז שפרשה היא יורדת מדי בוקר לטיול עם החתול והכלב המיודדים בצורה מופלאה. בשמונה בבוקר היא מתייצבת באופן קבוע ב"קפה הנרייטה", יושבת ליד שולחן פינתי בגבה אל מחיצת הזכוכית המפרידה בין פנים הקפה ולמה שמחוצה לו. רבקה פ' היא אישה נאה, שערה הסמיך מאפיר, יש לה גוף חטוב וספורטיבי, היא לא עונדת שרשרות, עגילים, שעון או טבעות. לבושה, הצנוע בדרך כלל בשעת הבוקר, הוא ג'ינס וחולצת טריקו שחורה. 

בתחילת השבוע, כשישבה כהרגלה ליד השולחן, שתתה את מיץ התפוזים הסחוט לפני ארוחת הבוקר ועברה על עמודי החדשות, הבחין המלצר בכך שידיה רועדות ושפתיה רוטטות. "קרה משהו, גברת רבקה?", שאל המלצר בדאגה אמיתית. רבקה פ' סימנה לו שילך ומלמלה: "הכל בסדר, עזוב אותי". המלצר הספיק לראות שעיניה של הלקוחה הקבועה היו נעוצות בעמוד העיתון שכותרתו: "המדריך התורני לסוכנות מוסד שצריכות לפתות מחבלים". 

המלצר הביא לרבקה את החביתה, הסלט המתובל, כמה סוגי גבינה, סלמון מעושן ולחם מלא שלצדו שתי קוביות חמאה. הוא המתין דקה ארוכה ליד הלקוחה, שכאילו לא הבחינה בכך שארוחת הבוקר שלה הגיעה, ושאל שוב בלחש: "הכל בסדר?". "הכל לא בסדר", ענתה לו הלקוחה שלפתע נראתה זועמת. היא קמה ממקומה, השאירה שטר של 100 שקל ואמרה למלצר הנדהם: "זה כולל את העיתון". לאחר מכן פלטה לעצמה "מאד'רס פאקרס" וצעדה בצעדים נמרצים לכיוון ביתה.

2

רבקה פ' למדה שנה שנייה היסטוריה באוניברסיטה ברמת אביב כשהכירה במסיבת יום הולדת של חברה את גידי מור, גבר צעיר ונאה שהקסים אותה בסיפוריו על אפריקה, שם שירת כעובד בשגרירות ישראל בקניה. רבקה פ', צופה מכורה של נשיונל ג'אוגרפיק, סיפרה לו על החלומות שלה להיות בג'ונגלים, להגיע לשבטים פראיים, לפגוש פנים אל פנים גורילות, לחיות תקופה ארוכה באחד השבטים הנידחים ולבצע מחקר אנתרופולוגי עליהם. 

גידי הרגיע אותה. תוך ששתו יין אדום באיכות ירודה הם שקעו בשיחה ארוכה ושכחו מהסובבים אותם, עד שהרגישו שהמסיבה נגמרה והם נשארו עם בעלת המסיבה ובן זוגה שחיכו בנימוס שהזוג יסיים את שיחתו ויתחפף. 

גידי מור ורבקה פ' הפכו לזוג. לרבקה האינטליגנטית נדרש זמן קצר מאוד כדי להבין שחברה המקסים הוא איש המוסד. היא גילתה לו שמאז שסיימה את שירותה הצבאי ביחידת מודיעין סודית בשארם א־שייח' היא חלמה להיות בארגון, אך לא עשתה כל מאמץ להגיע למבחני הקבלה. שבועיים מאוחר יותר היא קיבלה זימון לפגישה במשרד למשאבי אנוש בבית משרדים גדול, ומרמז שנתן לה גידי היא הבינה במה מדובר.  

שנה וחצי היא עברה קורסים מפרכים: החל בשיטות מעקב, חדירה לבתים, תצפיות בתנאים נוראיים ועד שהייה במרתפי עינויים וחקירות תחת לחץ פיזי לא תמיד מתון. רבקה פ' עברה את כל המבחנים בהצטיינות, יכולת ההסתגלות שלה במצבי לחץ הייתה מעולה, יכולת השכנוע שלה הייתה מדהימה.  

יום אחד במסגרת תרגיל היא נכנסה לווילה של מיליונר ידוע בתואנות שווא ויצאה משם עם רישום של מודיליאני בשווי של מיליוני שקלים בלי שבעל הבית הרגיש. בתרגיל חטיפת אדם מבית קפה סואן במרכז תל אביב היא הצליחה לגרום לכל הנוכחים לשכב על הרצפה בעת ששני השותפים שלה לתרגיל גררו מהמקום את "החטוף" אל מכונית שהגיעה לפתח הקפה בחריקת בלמים. המתרגלים שלה נתנו לה את הציונים הגבוהים ביותר. היא קיבלה חופשה קצרה ולאחריה הפכה להיות חלק מהמערך הלוחם.

3

רבקה פ' עלתה לדירתה נסערת, התיישבה על הכורסה והחלה לקרוא את הכתבה בעיתון שעסקה במחקר שכותרתו "גילוי עריות למען ביטחון המדינה", שפורסם בכרך החדש של "תחומין", שמתפרסם אחת לשנה וכולל מחקרים הלכתיים.  

הרב ארי שבט מפרסם ב"תחומין" מעין מדריך לסוכנת מוסד המשמשת נערת פיתוי ונאלצת לשכב עם מחבלים מסוכנים כדי לדלות מהם מידע חיוני או להביא ללכידתם. "ברור שיש להעדיף סוכנת רווקה", כותב הרב, "אך אם יש הכרח להפעיל אשת איש (נשואה), ראוי שבעלה יגרשנה בגט ולאחר מעשה יהיה רשאי להחזירה".

רבקה פ' הרגישה שהיא רועדת מעצבים, בעיקר למקרא המשך הדברים שהתפרסמו. "אם בני הזוג לא הספיקו להתגרש בטרם יצאה האישה לבצע את המשימה, מחויב בעלה להתגרש ממנה לאחר מעשה, שכן לפי ההלכה היא בגדה בו, גם אם למען משימה לאומית חשובה". כעבור שניות אחדות היא התפוצצה. במאמר היה כתוב כך: "מטבע הדברים, תפקיד כזה עלול להיות מוטל על אישה שבין כה וכה כבר היא פרוצה במעשיה".

רבקה פ' עצמה את העיניים ונזכרה בטלפון שקיבלה בדירת המוסד בברלין. "פרופ' שפריצהופר יגיע ל'הילטון' בעוד שעתיים. הניירת בתיק שלו, אין ברירה, אס־אם". הניירת המדוברת הייתה מיועדת לפרופסור איראני שעמו עמד הפרופסור להיפגש. בתדרוכים שקיבלה היא ידעה שהפרופסור חולה סאדו־מאזו ונוהג בכל פעם שהוא מגיע לברלין להזמין למלון נערה שתספק את תאוותיו החולניות. 

אנשי החוליה היו מחוברים לטלפון שלו וידעו שזה עניין של דקות או שעות עד שיצלצל למשרד המספק נערות סאדו־מאזו ללקוחות פרטיים לחדריהם, כולל האביזרים הדרושים. רבקה פ' נכנסה לסטנד־ביי עם מזוודה שבה כל מיני מכשירים שונים ומשונים לעינויים ולתרגילי מין מוטרפים. הכינו לה תלבושות, היא צפתה שעות בסרטי סאדו־מאזו ועשתה אימונים על אחד מחברי החוליה שלה.

היא נזכרה איך קיבלה את ההוראה לצאת לדרך, איך נכנסה לחדר, את הקטע שבו החלה להשפיל את הפרופסור, איך הוא ליקק את רגליה, איך חיבק אותה וצעק "מאמאמאמא". היא הרגישה את הזיעה המגעילה שפגשה את עורה, את ידיו הנוגעות בגופה, איך הפילה אותו וקשרה אותו, הפכה אותו על הבטן, קשרה את עיניו ודרשה ממנו עשר דקות להתחנן על חייו תוך שהיא מצליפה בו בשוט וצועקת עליו בגרמנית: "ילד רע, ילד רע".  

השותפים לחוליה נכנסו לחדר, צילמו את המסמכים, החזירו אותם למקומם ונעלמו. היא המשיכה עם הפרופסור עוד חצי שעה בסדרת עינויים והשפלות והתישה אותו עד שנרדם, לא לפני שלקחה ממנו 1,000 דולר ועוד 100 טיפ.  

רבקה פ' עשתה טלפון. כעבור כמה שניות קיבלה מספר, חייגה ואז צעקה בהיסטריה: "אדוני הרב, תשלח את אשתך הרבנית להזדיין למען ביטחון המדינה, יא חתיכת מניאק בן זונה. איך קוראים לי? אתה שואל, איך קוראים לי? קוראים לי הסוכנת גלדיולה אס־אם, שמעת? גלדיולה אס־אם".

הלברדור ניגש אליה וליקק את רגליה כמו מנסה להרגיע אותה. "תודה, מותק", אמרה לו וליטפה את ראשו, "עוד מעט אני חוזרת. אני הולכת לאכול ארוחת בוקר ב'הנרייטה'".

נ"ב
כמה מזקני המוסד שאיתם שוחחתי פשפשו בזיכרונם, ולא מצאו מקרה אחד שבו נאלצה סוכנת מוסד לשכב עם מחבל במסגרת מילוי תפקידה כדי להציל את עם ישראל. אין הם מבינים מדוע רבנים דוחפים את אפם לעבודת המוסד ומבלבלים את המוח.