הממשלה נכנעה. אין דרך אחרת לתאר את ההחלטה שקיבלו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הפנים אריה דרעי בעניין הפליטים-מהגרי עבודה מאפריקה. הם לא יגורשו. זו השורה התחתונה. הם לא יכלאו במתקני כליאה במדבר. הם לא יגורשו בכפיה ולא "מרצון" בעזרת פיתויים כספיים. זו כניעה מבורכת לארגוני זכויות אדם ולחוק הבינלאומי. היא מרופדת בהסכם עם נציבות הפליטים של האו"ם.
כן, זה אותו ארגון שישראל מזלזלת בו, חדשות לבקרים, כשנוח לה וממהרת להיעזר בו כדי שיוריד אותה מהעץ הפוליטי-המסית-הגזעני שטיפסה עליו בשש השנים האחרונות.
לפי הסיכום שהושג, 16,250 פליטים יועברו באמצעות האו"ם ובפיקוחו, במרוצת שלוש עד חמש שנים, למדינות מערביות. האמת ניתנת להיאמר שבשל היחס המחפיר, הרדיפות, ההצקה של ממשלת ישראל וההסתה נגדם על ידי שרים כמו מירי רגב, שקראה להם "סרטן" וארגוני ימין קיצוני, רובם של הפליטים, רוצים זה שנים לעבור למדינות מערביות באירופה או לקנדה. אז עכשיו הם זכו שחלומם יתגשם.
ההישג המרכזי של המתנגדים לגירוש הוא שההסכמים הסודיים והמבישים שחתמה ממשלת ישראל במחשכים לגירושם לרואנדה (ומשם לאוגנדה), בטלים. אלה הסכמים שמהם עלה חשד לכאורה לעסקה בזויה של בני אדם תמורת סיוע ביטחוני. לפי רשות האוכלוסין ההגירה יש בישראל 38 אלף מסתננים רשומים ועוד כארבעת אלפים ילדים שנולדו להם בישראל. 99% מהם אזרחי אפריקה, מתוכם 72% אריתריאים ו-20% סודנים. השאר הגיעו משאר מדינות היבשת.
אם כך, לפי הסיכום שהושג, כ-22 אלף מהם, וילדיהם כמובן, יישארו בארץ במעמד ארעי, אך מיוחד. הם יפוזרו ברחבי המדינה, כדי להקל על הריכוז הגדול שלהם בדרום תל-אביב. סוף כל סוף הממשלה תכבד את החוק הבינלאומי ותבדוק באמת מי מהם זכאי למעמד של פליט בשל הסכנה שאורבת לו בארץ מוצאו. הם יוכנסו למעגל העבודה, המעסיקים יתקשו לנצלם, ישלמו מס בריאות ומס הכנסה. בקיצור יחיו כבני חורין ולא כחיות נרדפות שנמלטות מחשש לכליאה או גרוש.
בסופו של דבר נשאלת השאלה האם לא ניתן היה להגיע להסדר זה לפני ארבע או חמש שנים. כמובן שכן. הרי זה מה שבקשו כל העת הארגונים לזכויות אדם ומפלגות השמאל: פזרו אותם ברחבי הארץ, בדקו את מעמדם, בטלו את ההסכם עם רואנדה, שבה לאחר גירושם נשללים מהם זכויותיהם ופוגעים בהם. לזכותו של נתניהו יש לומר כי הוא ראוי לקרדיט על שהחליט ב-2010 על בניית הגדר בגבול מצרים שמונעת חדירת טרוריסטים ומסתננים. אך כמו בהסכם הגרעין שהכניע את איראן, הוא לא הסתפק בהישג וניסה לחצות עוד גשר, גשר אחד רחוק מדי.
נתניהו וחלק שריו המשיכו להסית ולשסות ולהבטיח את גירושם של האפריקניים, כדי לקדם את האג'נדה הפוליטית שלהם ולקושש קולות של תושבי דרום תל-אביב. עתה גם הבינו שיש גבול לציניות ושהגיע הזמן להתקפל.
אפשר בהחלט להתעודד מהסיכום החדש. הוא מוכיח שבכל זאת לדעת הקהל יש השפעה וגם ממשלת הימין קשובה למאבק צודק ומוסרי, מכבדת את החוק הבינלאומי ועדיין חותרת להיות חלק מהעולם הנאור הליברלי שחרת על דגלו ערכים הומניים של צדק אוניברסלי ובמקרה שלפנינו, בעצם גם מוסר יהודי מבית המדרש של נביאי ישראל.