מביך, אבל כבר אי אפשר להדליק את הרדיו בלי לשמוע שר משולהב פונה לעם היושב בציון ומספר בקולו הערב כמה הוא נפלא. זה הגיע לממדים מגוחכים: אין ברייק פרסומות בלי מירי רגב שבלעדיה לא היינו חוגגים 70, בלי הכרה במזלנו שנפתלי בנט אחראי על החינוך, בלי אופיר אקוניס שבלעדיו לא היה מדע או חלל, בלי הבנה כמה מדהים ארדן, כמה מהמם דרעי, כמה הורסת גמליאל, כמה מפעים אלקין, כמה נטו הוא כחלון וכמה חכמה חוטובלי.

היום אמורה המדינה להשיב לעתירה לבג"ץ נגד הצונאמי הזה, וגם זה מעצבן. לפני כשנה טעה היועץ המשפטי לממשלה כשאישר להחריג את האיסור על שרים להופיע בפרסומות בזמן כהונתם, כדי שאם מדי פעם ירצו להזמין את הציבור לאירוע של משרדם, יוכלו לעשות זאת בקולם. מאז פתאום כולם מתים לארגן לנו אירועים מכוננים, רק לטובתנו, כמובן. הרי העסק פה ברור למדי, אז למה צריך לבזבז על משהו ברור כל כך גם משאבים משפטיים? כל החבר׳ה זיהו את הסדק בסכר והופ, הסתערו כדי לחטוף את חלקם.

אז כמה עולה לנו התענוג הזה, להיות פופולריים בטירוף ולקבל הזמנות לאינספור אירועים, כדי שכל הנחתומים יוכלו להעיד על עיסתם? מאות אלפי שקלים לכל קמפיין. השיאנית היא כמובן רגב, שאחרת פשוט לא שומעים אותה מספיק. מזל שבשנה האחרונה זכינו לשמוע אותה מלהגת גם בפרסומות בשווי שני מיליון שקלים. האם לכך התכוונה כשאמרה שתפעל להגדיל את תקציב התרבות? כן, היה רגע שבו היא טענה שתעשה את זה, כשנחה בין השתלחות להשתלחות.

נבחרי הציבור של ימינו מסוממים מכל לייק, נוהים בעיוורון אחרי כל מיקרופון. היוצרות התהפכו עבור המנהיגות החדשה: לא משנה מה אתה עושה, משנה כמה מדברים על זה ואיך זה נראה. אם הופעת הרבה בתקשורת, עשית. דיברת שטויות? לא נורא. ואם יצא לך במקרה סרטון ויראלי - בכלל שיחקת אותה.

השיאנית. רגב. צילום: פלאש 90

הח"כים שיוצאים נגד התופעה לא טובים יותר בעצמם. סתיו שפיר, לדוגמה, "חשפה" בוועדת השקיפות את צונאמי הפרסומות שלפני כן היה כל כך קשה לזהות, מן הסתם כדי להשיג עוד קצת רייטינג עבור עצמה. בפרובוקציות שיוצרות רייטינג, אין ספק שהיא מבינה, בכך פחות או יותר מתמצות חמש שנות הכנסת שהיא צברה.

מצער, אבל נבחרינו מאמינים שפראייר מי שלא עושה הכל כדי להשיג עוד ועוד ועוד זמן אוויר ומפאר את עצמו. ממש כמו בשיר: עשיתי עשיתי עשיתי עשיתי עשיתי עשיתי עשיתי. פעם הקמפיינים היו רק בזמני בחירות, ובזמן הכהונה היו משקיעים במעשים. היום כולם נמצאים בקמפיין מתמשך - לא משנה אם עץ באמת נפל באיזה יער, העיקר שכולם יידעו מזה.

אז יועץ משפטי יקר, אומנם אתה עסוק בעניינים חשובים של חקירות ראש ממשלה, אבל תתכבד ותכיר בטעות שמלכלכת לכולנו את המרחב הציבורי בעוד תעמולה בלתי פוסקת במקום עשייה. אומנם זה הטרנד, זה הווייב, כך עושים כולם, אבל אין צורך להקל על נבחרינו את נטייתם הטבעית להנעים את זמננו במחרוזת סיפורי נפלאות על מיטב עשייתם, וברצף. אל תחכה להוראה של בג"ץ, פשוט תחזור בך, כי חבל על הזמן ועל הכסף.