למרות המחאה הפומבית והכעס הרוסי המופגן על התקיפה המיוחסת לישראל בסוריה, בירושלים מעריכים כי אין בדברים בכדי “כרטיס צהוב” למדיניות חופש הפעולה של צה”ל לפעול נגד יעדים ומטרות המוגדרים כקווים אדומים מבחינת ישראל, בהם בעיקר המשך ההתבססות הצבאית של איראן בסוריה. גם עכשיו, ניתוח המצב של הצמרת המדינית־ביטחונית בישראל הוא שלמרות הקו התקיף של הרוסים לאחר התקיפה, ההודעות החריפות שיצאו ממוסקבה והנזיפות כלפי נציגים ישראלים רשמיים, אין שינוי בהבנה הרוסית של האינטרסים הישראלים ואין פגיעה במנגנון התיאום. הרוסים בשום שלב לא דרשו מישראל ולא אמרו בהודעות שיצאו שלא לשוב ולתקוף בסוריה כאשר הקווים האדומים שהציבה הממשלה נחצים.

על פי הניתוח הזה, המשבר בפועל עם הרוסים הוא קטן יותר ממה שבא לידי ביטוי באופן פומבי. הפרסומים השונים בעולם ובישראל מייחסים את המחאה הרוסית בעיקר לכך שבזמן התקיפה המיוחסת לחיל האוויר הישראלי בשדה התעופה והבסיס T4 בסוריה היו באותה עת, על־פי פרסומים שונים, קצינים ויועצים רוסים, ולא בגלל שהותקף יעד איראני. כזכור, טענו הרוסים כי ישראל לא עדכנה אותם בדבר התקיפה. גם בהודעות הרשמיות, וסביר להניח גם בשיח שהתנהל בין גורמים ישראלים לרוסים, סוגיית העדכון וביטחון הכוחות הרוסיים עמדה במרכז הטענות ולא עצם זכותה של ישראל לפעול בסוריה כאשר מדובר באינטרס ביטחוני מובהק של ישראל, כפי שהתרחש מאות פעמים בשנים האחרונות.

למרות שיתוף הפעולה בין איראן ורוסיה במלחמה בסוריה, הרוסים על פי ההערכה הזו מבינים את הצרכים של ישראל באותה מידה גם לאחר התקיפה המיוחסת. ככל שמלחמת האזרחים מתקרבת לסיומה בהכרעה ברורה לטובתו של אסד, האינטרסים המנוגדים בין רוסיה ואיראן הולכים וגוברים, ואין לרוסים כל כוונה לשכב על הגדר בשביל האיראנים. האינטרס הבסיסי של רוסיה הוא לשמר את יחסי העבודה ואת מנגנון התיאום הצבאי עם ישראל, בכדי לשמור ככל הניתן על יציבות ושקט ביטחוני, שמשרתים את האינטרסים של הרוסים במזרח התיכון.

על רקע הצהרות איראן כי הנקמה בישראל עוד תגיע, והאפשרות הסבירה שנשיא ארה”ב דונלד טראמפ יממש את איומו ויתקוף בסוריה בשל השימוש של משטר אסד בנשק כימי, רמת הכוננות במערכת הביטחון תישמר כגבוהה מאוד גם בימים הקרובים. האפשרות שאיראן תגיב בפעולה נגד ישראל באופן ישיר או עקיף, מתוך רצון לסגור איתה חשבון, היא אפשרות שנערכים אליה ברצינות רבה במערכת הביטחון - וזה האיום המרכזי כרגע.

אבל גם עכשיו, ההערכות הסבירות הן שאם האיראנים ינסו לנקום, הם עדיין יעשו זאת בפעולה מוגבלת על מנת לא להוביל להסלמה כוללת. מצד שני, הצלחה שלהם בביצוע פעולה צבאית או פיגוע עשויה להוביל לתגובה חריפה מאוד של ישראל - ומכאן הדרך קצרה להידרדרות מהירה. המסר של ישראל, שעובר בדרכים שונות, הוא שאם איראן תתקוף התגובה הישראלית לא תהיה מידתית.

מצב המתיחות בצפון מזכיר את הכוננות הגבוהה בינואר 2015. אז, צה”ל תקף בגולן הסורי והרג עשרה פעילי חיזבאללה וקצינים במשמרות המהפכה האיראניים, בהם גם בכירים. עשרה ימים לאחר מכן נקם חיזבאללה ותקף שיירת רכבים של צה”ל בירי נ”ט, שממנו נהרגו רב־סרן יוחאי קלנגל, מפקד פלוגה בגבעתי, וסמל ראשון דור ניני. צה”ל בחר אז שלא להגיב פעם נוספת על מנת לא לדרדר את המצב למלחמה. עם זאת, ההבדל הגדול בין אז להיום הוא שהפעם המתיחות היא בעיקר מול איראן וזה מצב חדש לחלוטין.

לפני כחודש, בהצגת תמונת המצב הביטחונית לקבינט, העריכו בכירי צה”ל בפני השרים כי הסיכוי למלחמה יזומה מצד הגורמים השונים באזור נמוך מאוד, אבל עקב העימות בין ישראל ואיראן על התבססותם בסוריה - הסיכוי להסלמה ולחיכוך צבאי בעלייה משמעותית וגבוה יותר מאשר בשנים האחרונות. אבל גם בהערכות אלה יש עדיין מרחק ממלחמה רחבת היקף באזור, כך שתקיפה אמריקאית בסוריה - שסביר שתתרחש לאור ההצהרות של טראמפ - אינה מחייבת בתרחיש הסביר להכניס את ישראל לתוך עימות חריף יותר עם הרוסים.