ב-28 ביולי 2008 נרצחה מרגריטה לאוטין בחוף טובאגו בבת ים. היא נרצחה בטעות, במהלך ניסיון חיסול של איש השוק האפור רמי עמירה על ידי עבריין המזוהה עם ארגון הפשע של יצחק אברג'ל. הרצח של העובדת הסוציאלית היפהפייה שבילתה עם ילדיה ובעלה בחוף נצרב בתודעה הציבורית, והפך מאז לקו פרשת המים מבחינת המאבק של משטרת ישראל בארגון אברג'ל. מבחינת יצחק אברג'ל עצמו, מאז הוא חווה צרות בצרורות.

היורה והאיש שמילט אותו מהזירה נעצרו סמוך למקום הרצח באותו יום (והורשעו בהמשך), אבל שבוע לאחר מכן יצחק אברג'ל עצמו נעצר בחשד שנתן את ההוראה לחסל את עמירה. חוקרי יאחב"ל ידעו שאין ראיות נגדו, אבל הם ידעו גם שבארה"ב יש ל־DEA עד מדינה ישראלי שמסר נגד אברג'ל עדות הקושרת אותו לתיק רצח אחד בלוס אנג'לס ולעשרות עסקאות יבוא סמים לארה"ב, שהעד ואחיו משה מלול ביצעו במסגרת קרטל האקסטזי הישראלי של אברג'ל.

מרגריטה לאוטין ז"ל. צילום: באדיבות פוסטהמרגריטה לאוטין ז"ל. צילום: באדיבות פוסטה

עכשיו החל ברשויות האכיפה של ישראל וארה"ב מרוץ נגד השעון כדי להגיש במהירות האפשרית ביותר כתב אישום המבוסס על עדות עד המדינה, ועוד הקלטות שמשטרות ישראל, ארה"ב, ספרד ובלגיה אספו במהלך חמש שנים של מעקב אחר אברג'ל ואנשיו. בכל דיוני הארכות המעצר פיזר אברג'ל חיוכים לכל עבר, כהרגלו, עד ליום השחרור ב־24 באוגוסט. בבוקרו של אותו יום הודיעו לו כי הוא משוחרר אומנם מתיק רצח לאוטין, אבל הוא נעצר מחדש יחד עם אחיו מאיר ועוד חמישה עבריינים ישראלים לפי בקשת הסגרה שהגישו שלטונות ארה"ב ברגע האחרון. חבר מושבעים של בית משפט פדרלי בלוס אנג'לס אישר כנדרש שם הגשת כתב אישום נגדו בעבירות חמורות של רצח, סחר בסמים וסחיטה, כולן במסגרת החוק האמריקאי למאבק בארגוני פשיעה (RICO).

בקשת ההסגרה התבססה על עדות עד המדינה בפני חוקרי הדסק הישראלי ב־DEA. הקשר שלהם עם העד החל בשנת 2007 ביוזמתו, כאשר הוא עוד היה מנוע מכניסה לארה"ב והתגורר בקנדה. גביית העדויות נמשכה חודשים ארוכים לאחר שהותרה כניסתו לארה"ב ועד להגשת כתב האישום. המאבק המשפטי נגד ההסגרה נמשך שלוש וחצי שנים, עד שב־6 בדצמבר 2010 אישר בית המשפט העליון את ההסגרה, ובתוך שבועיים עשו הנאשמים דרכם לארה"ב.

בשבוע שעבר פרסמנו ב"מעריב" את חשיפת עורכי הדין דניאל כפיר ומורן לוי, שבמהלך החקירה הנגדית של עד המדינה הטיחו בו פרטים חדשים על התנהלותו הפלילית לאחר גיוסו כעד מדינה, וסחטו ממנו הודאה על כך שהיה מעורב בעוקץ נדל"ן ברומניה, בשיתוף עם אביה של אשתו, וכי לנוכח ממצאי החקירה הוא אף נפסל למעשה מעדות בארה"ב ביוני 2010. מהחקירה הנגדית עלה עוד כי הפרקליטות נמנעה מדיווח על ההתפתחות הזו לנאשמים ולבתי המשפט שדנו אז בהסגרה. גם ה־DEA לא דיווחו לבית המשפט הפדרלי בארה"ב על ההתפתחות הדרמטית, ושכנעו את הנאשמים למהר לחתום על הסדרי טיעון מקלים מאוד יחסית.

השבוע אנו מפרסמים כאן את חלקו השני של הסיפור, על הראיות למעורבות של העד בעוקץ הנדל"ן, ועל התעלמות הדרגים הגבוהים ביותר בפרקליטות המדינה ובפרקליטות תל אביב מסדרת תלונות שקורבנות העוקץ הגישו למשטרה בישראל שוב ושוב החל משנת 2008. בכל התלונות ניתן ביטוי לחלקו של עד המדינה בעוקץ שביצעו לכאורה מקסים זריהן ואשתו ברומניה וחתנו בארה"ב.

נדל"ן מניב

בחודש מאי 2006 נמלט עד המדינה מיפן לאחר שהסתכסך שם עם חבריו מארגון אברג'ל והגיע לוונקובר. בקנדה הכיר איש עסקים ישראלי בשם יצחק נגיד, בוגר מנהל עסקים באוניברסיטת קליפורניה (UCLA), אז בשנות ה־40 לחייו, שהיה שותף בעבר בעסקי יהלומים עם אחד מאחיו של העד. נגיד סייע לו להביא את אשתו מארה"ב, ותמך בהם כספית כדי שישתלבו בקנדה, שכר להם דירה ורכש להם מכונית. באחד הימים הם הכירו לו את אביה של האישה, מקסים זריהן, איש עסקים ירושלמי שהסתבך בחובות ועזב את ישראל לטובת רומניה, שם נישא לאישה מקומית והחל לעסוק בשיווק קרקעות.

מהשיחה הראשונה באמצעות הסקייפ של עד המדינה ואשתו החל זריהן לעניין את נגיד בהשקעה בנדל"ן מניב ברומניה. "מקסים הבטיח לי שיתגמל אותי על כך שסייעתי לבתו", מתאר נגיד את הקשר. "הוא הציג את עצמו כאיש עסקים מצליח והחל לשכנע אותי שאקנה עמו בשותפות אדמות ברומניה... בסופו של דבר השתכנעתי והעברתי אליו 105 אלף יורו... קיבלתי ממנו מסמכים שאשתו מחזיקה לי בנאמנות 9,000 מ"ר... (לפי החוק הרומני, רק אזרח יכול לרכוש קרקעות במדינה - א"ז) אבל הוא מעולם לא הראה לי את מסמכי הרכישה... התחמק בטענות שונות... סמכתי עליו מאוד לאור הקשר שלי עם בתו ועם חתנו".

נאמנות רומנית
חתנו של זריהן החל אז לנהל מגעים עם ה־DEA כדי לשמש עד מדינה נגד ארגון אברג'ל, ושיתף בכך את נגיד. לאור היחסים הקרובים, נגיד שכנע גם את אחיו אהוד להשקיע 100 אלף יורו בנדל"ן שהציע זריהן. "טסתי במפתיע לרומניה לראות את האדמה שאנחנו שותפים בה", מספר אהוד נגיד, שהיה יותר ספקן מאחיו, "נסענו כעשר שעות ברכב והתחננתי שיראו לי כבר את האדמות... לבסוף לקחו אותי לשכונת וילות מפוארת ואמרו: 'כאן האדמה'... לאחר כחודשיים מקסים שכנע אותי לקנות עוד אדמות באזור יוקרתי ליד בוקרשט, העברתי לו עוד 80 אלף יורו... כאשר לא קיבלתי מסמכים על העסקה השנייה... התחלתי לחשוד, תרגמתי ובדקתי היטב את כל המסמכים שקיבלנו מהעסקה הראשונה והתברר שהקרקע נרכשה ב־8,000 יורו בלבד... הבנתי שנפלנו קורבן לעוקץ".

כאשר האחים נגיד דרשו את כספם בחזרה והודיעו כי בכוונתם להגיש נגדו תלונות במשטרה, הוא מיהר להקדים אותם. ב־10 באוקטובר 2008 הוא הגיש באמצעות עורך דין תלונה למרחב ציון במשטרת ירושלים, שבה נטען כי אין מחלוקת על פרטי העסקאות אבל האחים נגיד דורשים לבטל אותן באיומים כחלק מסחיטה, ובגלל זה הוא מפחד לבקר בישראל.

ב־26 באוקטובר 2008 הגישו האחים נגיד תלונה ראשונה למפלג ההונאה בתל אביב ולמשטרת רומניה, ובמקביל הגישו תביעות אזרחיות לבתי משפט בישראל וברומניה. בתלונות הם הציגו את פרטי העסקה וזהות המעורבים, ובין היתר הצביעו על מי שיצרו את הקשר עם זריהן, בתו וחתנו, שהיה כבר עד מדינה נגד ארגון אברג'ל ועזב את קנדה ליעד לא ידוע בארה"ב.

מקסים זריהן ואשתו פלורנסהמקסים זריהן ואשתו פלורנסה

במקביל להגשת התלונות בארץ נערכו זריהן ואשתו פלורנסה לתביעה שהוגשה נגדם ברומניה, "אבל שם קו ההגנה שלהם היה שונה בתכלית", מספרת עו"ד מירי פרידמן, המלווה את האחים נגיד בהליכים הפליליים והאזרחיים, בישראל וברומניה. "בתלונה שזריהן הגיש למשטרה בישראל הוא הודה שקיבל מהאחים נגיד מאות אלפי שקלים בתמורה לרכישת קרקעות, אולם ברומניה טען מר זריהן כי הכסף שהוא קיבל מהאחים נגיד היה בתמורה להלוואה שנתן להם... מר זריהן מנצל את העובדה שמשטרת ישראל אינה יודעת על המתרחש בבית המשפט ברומניה, ואילו בית המשפט ברומניה אינו יודע על הנעשה במשטרת ישראל".

כדי לתת תוקף לטיעון על החזר ההלוואה במשטרת רומניה ובית המשפט שם, פנו בני הזוג זריהן מרומניה לחוקרי ה־DEA בארה"ב וביקשו להעביר מסר לחתנם, עד המדינה המצוי במסתור אי־שם, כדי שיעביר להם אישור כלשהו על העברת כספים. הפנייה הדליקה נורה אדומה ב־DEA והם רחרחו אצל עד המדינה במה מדובר, ואף הזהירו אותו מפני המשך הקשר עם זריהן. אלא שמתחת לאפם, במקום המסתור בארה"ב, עד המדינה אכן הוציא לזריהן מכתב כזה, שבו הצהיר כי בשנת 2006 הוא קיבל בקנדה 87 אלף יורו שנשלחו אליו ממקסים ופלורנסה זריהן ברומניה, כהלוואה עבור יצחק נגיד .

יש מי שילעגו לשחיתות ברומניה, אבל התפתחות העלילה בסיפור הזה מעוררת כמה סימני שאלה על התוקף המוסרי של בכירים במשטרת ישראל, בפרקליטות מחוז תל אביב ובפרקליטות המדינה, ואפילו ב־DEA ובמערכת אכיפת החוק בארה"ב.

תצהיר והקלטות

יצחק נגיד טוען שהוא ואחיו התרוששו לחלוטין בעקבות ההשקעות הכושלות עם זריהן והתקשו להמשיך את ההליך המשפטי ברומניה מחוסר אמצעים, ולכן הם התמקדו בבקשות עזרה בנתיב הפלילי. "בשנת 2009 הגשנו תלונה ל־FBI, שאלנו מדוע הם מאתרגים את עד המדינה שסייע לחתנו זריהן לעקוץ אותנו, הבהרנו להם שבכוונתנו לתבוע אותו ואותם", משחזר אהוד נגיד ואומר באכזבה, "קיבלנו תגובה שטחית מאוד מהם".

האמריקאים אולי הפגינו קרירות כלפי חוץ, אבל פעלו בחמת זעם נגד העד שהפר את ההסכם שבו התחייב לא ליצור קשר עם אנשים מעברו ולא לבצע עבירות פליליות כמובן. חוקרי ה־DEA החלו להאזין לטלפון של העד שלהם, ובחודש מרץ 2010 נקלטו שיחות שהוא ערך עם בני הזוג זריהן מרומניה, שביקשו ממנו לשדרג את המכתב הראשון, להחתים אותו בקונסוליה הרומנית כדי לתת לו תוקף נוטריוני, ואילו הוא מצדו דרש מהם עוד ועוד כסף במסגרת העמלה המגיעה לו מעסקת יצחק נגיד. זה כבר היה יותר מדי עבור האמריקאים, והם החלו בהליך, שמשמעותו המעשית היא פסילת העדות שלו בארצם.

עוד הם שוקלים את צעדיהם בחשאי, עד המדינה, שלא קיבל את מבוקשו מזריהן, פנה במייל ליצחק נגיד והציע לו ראיות לכך שחמיו זריהן עקץ אותו. "צחי, בבקשה אל תספר לאף אחד שיצרתי קשר איתך", כתב לו. "לא ידעתי שנתת למקסים הגנב כל כך הרבה כסף, אני ואלונה המומים ורוצים לעזור, אנחנו יכולים להוכיח שהוא רמאי... אני מסתכן בחיי כשאני יוצר איתך קשר... תתקשר למספר...".

נגיד, שהופתע מהפנייה, השיב לו עוד באותו יום באדיבות כהרגלו, אך בספקנות: "איני יכול להשתחרר מהתחושה שאשתך ידעה על אביה, היא סימנה אותי ועבדה בשבילו, מקסים השתמש גם בשם שלך שאיימת עלי ועל אחי... אלונה ידעה או הייתה צריכה לדעת שאביה מושחת, כך שבשיחות האינטרנט בסלון ביתכם היא הייתה צריכה להניא אותי מכל מגע איתו... לגבי העזרה שציינת, איני רואה איך אתה יכול לעזור לי אלא אם כן ידעת על העוקץ ולא אמרת... אם תבוא אלי 'נקי' ותכתוב תצהיר, אז אסלח לך ולרעייתך".

השניים המשיכו להתכתב עוד כמה ימים, עד המדינה חזר והכחיש שידע על העוקץ והפציר בנגיד לקבל את הסיוע שהוא מציע לו, גם קלטות של זריהן מדבר על העוקץ וגם הסכמה לכתוב תצהיר שבו יתוודה על מעשיו בשירות בני הזוג זריהן.

ביוני 2010 הוציא לו עד המדינה את המכתב המכונן הבא, שעליו חתם בטביעות אצבעותיו: "בתאריך 20 אפריל שוחחתי עם יצחק נגיד לאחר מסכת שיחות שניהלתי עם מקסים זריהן ורעייתו פלורנסה... בחודש ינואר 2009 קיבלתי הודעה ליצור קשר עם המשטרה בארה"ב, וכשפניתי נאמר לי שמקסים מבקש שאכתוב מכתב שבו אני מציין שקיבלתי 87,340 יורו, ולתת לו תוקף נוטריוני ולשלוח לו את ההצהרה לרומניה, כי אם לא, אז פלורנסה תיעצר בעילה של העלמת מס... באותה שיחה עם המפעילים שלי ציינתי שזה שקר, שמעולם לא קיבלתי סכום כזה ממקסים או מכל אדם אחר...

"אני רוצה לציין שבחודש מרץ 2010 שוחחתי שוב עם מקסים ופלורנסה והם ציינו את הלחץ שהם נמצאים בו בעקבות משפט שמתנהל נגדם ברומניה והם מבקשים את המכתב... זאת כדי לנטרל את יצחק נגיד ואת שלטונות רומניה. אחרי כמה שיחות שבהן מקסים ופלורנסה הציעו לי סכום כסף של כמה אלפי דולרים, בגלל מצבי הלא טוב מבחינה כלכלית שלחתי להם ב־13 באפריל מכתב (חדש - א"ז), שבו מקסים הכתיב לי את הפרטים, התאריכים והסכומים...

"לאחר כמה ימי עסקים החלו בי רגשי חרטה, מכיוון שזה לא היה נכון לעשות כדבר הזה, לכתוב הצהרה שקרית... ביקשתי מהם לשלוח אלי בחזרה את המכתב... תוכן המכתב היה בתמציתו סיפור שקרי, שבו בשנת 2006 הגיע שליח לוונקובר והביא עמו סכום של 85 אלף יורו והציג לאימות את הכתובה שלי... ושאחרי כמה חודשים יצחק נגיד החזיר את הכסף למקסים - כמובן שזה שקר... מעולם לא ידעתי שנשלחו סכומי כסף אלה, כי כאמור לא הייתה הלוואה... אני מצר על מסכת האירועים ומקווה שייעשה צדק עם יצחק נגיד".

באחד המיילים לאחר קבלת המכתב ועשר הקלטות מצולמות שבהן עד המדינה משוחח עם זריהן על מהות העוקץ, יצחק נגיד כתב לבני הזוג: "אתם אנשים נפלאים למרות הקטע המזעזע שעברתי עם מקסים... כולי תקווה שניפגש בקרוב במקום חם ובטוח, היכן שהבירה זולה והחיים חייכניים".

השירות המשפטי החשאי

האם בישראל הבירה זולה והחיים חייכניים? תלוי את מי שואלים. יצחק נגיד חזר לארץ והחל לעבוד במשרד ממשלתי, אבל שני האחים המשיכו להגיש תלונות למשטרת ישראל ומסרו לחוקרי ה־DEA את "מכתב החרטה" של עד המדינה ואת ההקלטות שבהן הוא נשמע מדובב את זריהן, מה שהאיץ את הליך הפסילה של העד. ב־10 ביוני כבר נמסרה לו הודעה רשמית על פסילתו הצפויה.

בינתיים, המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה, בתיאום עם המחלקה הבינלאומית של המשטרה ויאחב"ל, האיצו את הדיונים על ההסגרה של אברג'ל ושות', תוך שהם מסתירים מידע שנמסר להם על ידי האחים נגיד על כך שעד המדינה שעליו בנוי כל התיק בארה"ב מעורב בעוקץ נדל"ן, ועקרונית הוא גם נפסל מעדות בבית משפט פדרלי עם מושבעים.

יצחק ואהרון נגידיצחק ואהרון נגיד

לאור שיתוף הפעולה השוטף והמעולה בין משטרת ישראל לבין הדסק הישראלי ב־DEA, לרבות בין הפרקליטות בארץ לפרקליטות הפדרלית, מן הסתם הנושא גם דווח לישראלים. אבל לפי התגובות של נציגי פרקליטות מחוז תל אביב בבית המשפט בשבוע שעבר, נושא המכתב השקרי ועוקץ הנדל"ן לא היה ידוע להם עד שמשרד עורכי הדין כפיר ולוי הציג זאת בפניהם במהלך חודש פברואר. במחוז תל אביב של הסנגוריה הציבורית אישרו למשרד להשקיע שעות עבודה באיסוף חומר הראיות של האחים נגיד, בניתוחו ובתמלול ההקלטות שהמשטרה והפרקליטות התעלמו מהן.

האחים נגיד פנו למשטרה עם מידע ספציפי על מעורבותו של עד המדינה בעוקץ בחודש אוקטובר 2008, באוגוסט 2009, במרץ 2010, פעמיים בחודש מאי 2010, ביולי 2010, לאחר שכבר היו ברשותם ההקלטות ומכתב "החרטה" של עד המדינה, ובאפריל 2011, ואף הגישו לפרקליטות עררים על התעלמות המשטרה מכל פניותיהם.

רק בחודש יולי 2011, לאחר שאברג'ל ושות' כבר הוסגרו ושהו בבית המעצר בלוס אנג'לס, זכו האחים נגיד למענה ראשון, וגם הוא חלקי ביותר. תחילה התנצל כותב המכתב על השיהוי במענה, עקב "עומס העבודה הכבד בפרקליטות המדינה". לגופו של עניין, נמסר, "הרינו להודיעכם כי המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, מר יהושע למברגר, בחן את פנייתכם, עיין בחומר המצוי בתיק החקירה, בהמלצת פרקליטת המחוז (מחוז תל אביב, רות דוד - א"ז) ובחוות הדעת שהוכנה בלשכתנו, ולא מצא לנכון לשנות מההחלטה לסגור את התיק... אין בחומר כדי לבסס תשתית לעבירות פליליות... נראה כי מדובר בסכסוך אזרחי שהמסגרת המתאימה לבירורו הינה בהליך אזרחי בבית משפט... יתרה מכך, רובן המכריע של העסקאות שבהן מדובר נערכו ברומניה".

מצד אחד, הפרקליטות אומרת שמדובר בתיק אזרחי זניח, ומצד שני, מי שקיבל את ההחלטה לסגור אותו הוא לא פחות מהמשנה לפרקליט המדינה, מר יהושע למברגר.

הנה כי כן, המידע על עד המדינה נמסר לפרקליטות על ידי האחים נגיד לכל אורך הליך ההסגרה של אברג'ל ושות'. לאור אפיקי התקשורת הנהוגים בין המשטרות, גם ה־DEA דיווחו למשטרת ישראל על החלטתם לגבי ההסתבכות של עד המדינה הישראלי. אלא שלצורך קידום ההליך הפלילי נגד האברג'לים בארה"ב, גם הפרקליטות הפדרלית שם לא הודיעה לנאשמים ולבית המשפט הפדרלי שברחוב אוליב בדאון טאון לוס אנג'לס על ההתפתחויות עם עד המדינה, שכשל בעבירה פלילית וזכה לחסינות מתוקף מעמדו. מדבריו של העד בבית המשפט עולה כי חרף התלונה הרשמית של האחים נגיד והראיות שהובאו בפניהם לא פתחו נגדו תיק פלילי.

עד המדינה טען בשבוע שעבר בבית המשפט כי התובע הראשי מרק צ'יילדס, אשר הודיע לו על ההחלטה בעניין פסילת העדות שלו, אמר לו שהוא מתכוון להודיע על כך לסנגורים של הנאשמים. אז עד המדינה אמר, שהתובע אמר, אבל הודעה כזו לא נמסרה לסנגורים. עורכי הדין יורם שפטל ושרון נהרי, שליוו מקרוב את ההליכים המשפטיים של יצחק אברג'ל בלוס אנג'לס, מסרו כי לא נמסר להם על הודעה כזו, וכך גם עו"ד יניב שגב, אשר ליווה את ההליכים של משה מלול בארה"ב.

לא קיבל הודעה. עו"ד יורם שפטל. צילום: פלאש 90לא קיבל הודעה. עו"ד יורם שפטל. צילום: פלאש 90

במקום לדווח על הכשל של עד המדינה מיהרה הפרקליטות הפדרלית להגיע להסדרי טיעון מקלים עם הנאשמים, לפני שהמידע ייחשף בפני המושבעים ויביא לזיכוי שלהם.

יצחק אברג'ל, שדורג כמספר 5 ברשימת סוחרי הסמים של מחלקת המדינה בארה"ב, 40 בעולם ברשימת ה"גרדיאן" ובעוד אינדקסים עיתונאיים חשובים, נשפט בהסדר טיעון לשמונה וחצי שנות מאסר בלבד בתיק שבו ייחסו לו ניהול ארגון פשיעה, אישור לרצח של סוחר סמים, סחר בסמים בכמויות עצומות וסחיטה באיומים של שני עבריינים ישראלים. "בתוך השמונה וחצי שנים כללו חמש שנות מאסר שנגזרו עליו בבלגיה, כך שבארה"ב הוא נשפט ל־42 חודשי מאסר בלבד", מנתח עו"ד שפטל את הסדר הטיעון. משה מלול, יעד מודיעיני ארוך שנים של ה־DEA בלוס אנג'לס ומקסיקו, הואשם ברצח וסחר סמים, ונשפט ל־15 שנות מאסר בלבד.

לשם המחשה, בשני העשורים האחרונים נשפטו בארה"ב כמה עשרות מפיצי אקסטזי ישראלים קטנים יחסית לעונשים של 20 שנות מאסר כל אחד, חלקם עדיין מרצים את עונשיהם.

***

מהפרקליטות נמסר בתגובה: "מדובר בטענות מופרכות ומעוותות. העד מעולם לא נפסל לעדות בארה"ב. התיק כיום תלוי ועומד בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב וכן מתנהל הליך בבג"ץ, עמדת המדינה תובהר לביהמ"ש כמקובל".

רשימות נוספות של אמיר זוהר ב־POSTA.CO.IL

tguvot@maariv.co.il