אין לזלזל באיומי חמאס לבצע פיגועים בחו”ל נגד יעדים ואישים ישראליים בתגובה להתנקשות בחייו של ד”ר פאדי אל בטש במלזיה. אולם גם לא צריך להיבהל. היכולות של הארגון להוציא לפועל מתקפות טרור מחוץ לגבולות ישראל, הגדה המערבית וגבול עזה, הן מוגבלות – וזה בלשון המעטה.



חמאס והג’יהאד האסלאמי הם הארגונים הפלסטיניים היחידים שלא פגעו מעולם ביעדים או אישים ישראליים או יהודיים בחו”ל. כל שאר הפלגים הפלסטיניים, אלה הקיימים ואלה שחלפו מן העולם, ניסו וגם הצליחו בשלב זה או אחר לבצע פיגועי טרור מחוץ לגבולות המדינה.



לחמאס יש אגף לקשרי חוץ, שפועל בעיקר כדי לטפח את יחסי הארגון עם מדינות ערביות או מוסלמיות המגלות אהדה כלפיו, כמו קטאר, לבנון, טוניסיה, טורקיה, מלזיה, פקיסטן ואינדונזיה. תכלית הקשר היא לקיים יחסים מדיניים ולגייס כספים או פעילים.


עם זאת, בשנים האחרונות הגביר חמאס את מאמציו להרחיב את נוכחותו בעוד מדינות או להעמיק אותה באלה שהוא כבר נמצא בהן. תכלית מאמץ זה היא בראש והראשונה לשפר את יכולותיו הצבאיות.



אפשר לכנות את התופעה בשם “מיקור חוץ” של מערך המחקר ופיתוח (מו”פ) של הארגון. חמאס נוכח לדעת שבגלל המודיעין המדויק שיש לישראל, בשילוב פעולות של חיל האוויר, כל אימת שנקרית הזדמנות לישראל היא פועלת נגד המעבדות ומכוני המחקר שהקים במחתרת ברצועה ושנועדו לשפר את דיוק הרקטות שלו ולהגדיל את טווחן, כמו גם לייסד זרוע תת־ימית.



כדי להרחיק את הידע והטכנולוגיה שלו מטווח התקיפה של ישראל, החל חמאס לשלוח את מדעניו ומהנדסיו להשתלמויות בחו”ל או להיעזר בהם בעודם שוהים שם. יש עוד סיבה לכך: מסיבותיו שלו, אך גם ובעיקר בשל הלחץ הכפול עליהם מצד ישראל ומצרים, מתקשה חמאס לקיים את הקשר שהתקיים בעבר עם איראן, שהיתה המדריכה והחונכת העיקרית שלו בפיתוח אמצעי לחימה חדשים.



על פי פרסומים זרים, שרותי המודיעין של ישראל עוקבים אחר ההתפתחות הזו וגם מטפלים בה. כך, ב־2013 נחטף מאוקראינה דיראר א־סיסי, מהנדס חשמל בשירות חמאס, והועמד לדין בישראל. בדצמבר 2016 חוסל בטוניסיה מוחמד א־זווארי ובינואר 2018 נעשה ניסיון התנקשות במוחמד חמדאן בלבנון. כל אלה היו מומחים ואנשי מבצעים שעבדו בשירות מערכי הטכנולוגיה של חמאס – בפיתוח מזל”טים, רחפנים ורקטות מדויקות יותר.



אלא שלמרות מאמציו להקים בסיסים הרחק מהרצועה ואף מהמזרח התיכון - שישרתו את מטרותיו בתחום הטכנולוגי ובפיתוח ידע לאמצעי לחימה, כמו גם לגיוס פעילים - עדיין אין לחמאס יכולות ותשתיות מבצעיות לביצוע פיגועים בחו”ל.



מגבלה נוספת המקשה עליו היא היעדר מדינה תומכת שיכולה לסייע לו בהברחת אמצעי לחימה, כמו הסיוע שבעבר קיבלו ארגוני טרור פלסטינים מעיראק, מסוריה ומלוב וכפי שאיראן מסייעת לחיזבאללה. ואחרי הכל, כאמור - אסור להקל ראש. אם בחמאס יתמידו ויהיו נחושים להקים מנגנון לפיגועים בחו”ל - הם יכולים, לפחות בטווח הארוך יותר, להצליח.