קל להסכים להנחת העבודה הבסיסית שלפיה רנ"צ רוני אלשיך לא האמין לראש הממשלה בנימין נתניהו, כאשר האחרון הבטיח לו שיהיה ראש השב"כ הבא, אם יסכים להיות מפכ"ל. קשה להאמין שאלשיך, מקצוען מיומן בתחום החקירות והמודיעין, נכשל כישלון חרוץ באבחנה הראשונית הזאת. לפני שלוש שנים קרסה צמרת המשטרה. ניצבים הודחו ופרשו זה אחר זה על רקע האשמות וחשדות על הטרדה מינית ועבירות אחרות. השר לביטחון פנים גלעד ארדן המליץ על מועמדים לתפקיד שלא היו עוברים שום עתירה נגד המינוי שלהם.
באותם ימים היה אלשיך סוג של גולם לציבור. הוא לא היה מוכר, לא היה מתוקשר, והשלטון הציג אותו כעין ברירת מחדל, כמי שאמור למלא את החלל. אבל הוא הביא איתו דוקטרינה שונה של פיקוד ואחריות – ובעיקר גיבוי הולם לפיקודיו – והוא לא היה מוכן לגנוב סוסים עם השלטון. מומחים לשיטור טוענים שביצע מהפכה במשטרה, שהפך אותה למקצועית יותר, ובעיקר נגישה לציבור. הסטטיסטיקה של ירידה באחוזי הפשיעה אינה חשובה כלל, כי כל קורבן עבירה נפגע במאה אחוז. סטטיסטיקה טובה למצגות ולגיוס משאבים כספיים ותשתיות אנושיות.
אבל אלשיך, עם שנה רביעית בתפקיד או בלעדיה, ייזכר בדברי הימים כמפכ"ל שפיקד על חקירת ראש ממשלה, והביא אותו לבית משפט. לכן, כל הדיבורים והספינים על "הארכת כהונה" רק מנסים לטשטש את העובדה הפשוטה שמדובר בהדחה. אין משמעות אחרת. ומי שמחפש להתחבא מאחורי המלים, אם וכאשר יוחלט לסיים את כהונת אלשיך בתום שלוש שנים, הוא גונב דעת או שקרן ־ וייתכן ששתי התשובות נכונות.
גם הספין בעניינו של ניצב רוני ריטמן לא יעזור לתהליך. עניינו של ריטמן נדון בכל הערכאות, אף אחת מהן לא קבעה שיש להדיחו. אם ארדן, שליחו לדבר עבירה של נתניהו, יחליט להדיח את ריטמן, הצדדים ייפגשו בבית המשפט, משום שריטמן לא יעזוב בלי קרב. ממשלה רשאית וראויה להפסיק כהונת מפכ"ל משטרה. הבעיה היא שראש ממשלה נחקר, וכך גם שרי הפנים והרווחה. אז איך בדיוק מתכוון השלטון למכור את הלוקש הזה לציבור? פתאום תהיינה תלונות נגד אלשיך על הטרדה מינית? או אולי עבירות אחרות של ניקיון כפיים?
במינוי הזה, שהיה ברירת מחדל, לא חשב נתניהו על מה יהיה אם וכאשר, ובחר לתפקיד אדם ערכי, חיצוני לרשות האכיפה. אדם שגדל, התחנך, והתמקצע בארגון חשאי, שאמירת אמת לממונים היא דרך העבודה היחידה.
במקביל, בנתניהו־לנד יודעים לנקום. במשמרת של אלשיך, גם רעייתו ובנו של נתניהו, וגם פרקליטיו ואנשי סודו, הובאו לחדרי החקירות. שלושה ממקורביו, גם הם מבאי ביתו, הם עדי מדינה נגדו בשלושה תיקי חקירה. שרי הממשלה אינם יודעים את תוכן העדות של ניר חפץ (שעבד עם כמה מהם), והם עסוקים בתרחישים שונים של התמודדות עם עדותו. הם יפסחו על כל הסעיפים והמחויבות הציבורית, כדי לעמוד לצדו של נתניהו, אם וכאשר יחליט לנקום ולהדיח את המפכ"ל.
הם רק מקווים שבמינוי הבא ידאג נתניהו גם להם: לא רק שידרוש מהמפכ"ל המיועד להיות נאמן לו (דרישה בסיסית, שהושמעה גם למועמדים לראשות שב"כ ומוסד), אלא גם נאמן להם. ברור שהם לא יכולים לומר לו ולבקש ממנו, אבל אין ספק שהם יתנו לו להבין.
ארדן לא יהיה השר לביטחון פנים בממשלה הבאה, ללא שום קשר להרכב הקואליציה. הוא לא יתלכלך בשביל נתניהו, גם בקדנציה הנוכחית הוא התחבא כאשר הבית בבלפור להט. כך שההחלטה היא נטו של נתניהו, ונראה מה יקרה קודם: החלטה על בחירות או על מפכ"ל חדש, שכמובן יהיה נאמן לבית המלוכה.