שיטפון אימתני סחף אל מותו את היופי המזוקק של עם ישראל. אם את או אתה תלמיד כיתה י"ב בישראל, היו בבית הספר שלך מדריכים ובוגרים של מכינה קדם־צבאית והסבירו לך מהי. ההסבר פשוט: להכין את עצמך טוב יותר לקראת השירות הצבאי, להגיע אליו בוגר יותר, עשיר יותר וגם חזק יותר, הכל כדי שתוכל לתרום הכי הרבה להגנת המדינה שלך ולקידומה. חלק מתלמידי י"ב אכן יצטרפו למכינה כזו. אי אפשר שלא לשאול בהתפעלות: אלו צעירים מופלאים יש לנו, ומדוע אנחנו כמעט לא יודעים זאת כל השנה? לו הייתה תחרות יופי אמיתית במדינת ישראל, שבאמת בוחרת את היפים והטובים ביותר, הרי תשע הנערות והנער שנהרגו בשיטפון היו בגמר. 
 

הביטוי "כל ישראל חברים" קיבל משמעות חדשה, כואבת וחזקה, עם היוודע האסון שבו ניספו תשע הנערות והנער בשיטפון שכל ישראלי יודע שחייבים לעשות הכל כדי להמנע מלהיקלע לתוכו. המושג הזה, "כל ישראל חברים", מקבל תוקף הרבה יותר גדול ונפח חברים הרבה יותר נרחב, בגלל החברים שיש לכל אחד בפייסבוק. נוהגים לומר בזלזול שחברים בפייסבוק אינם חברים, אבל חברים בפייסבוק מציגים בעת אסון כזה עד כמה כל אחד מאיתנו קשור לאחרים - בצורה קרובה הרבה יותר מאשר ניתן לשער. בין אלפי החברים שקיימים בפייסבוק נתקלתי בכה רבים שהיו קשורים לאסון, עד שהוא נראה על סף הבית שלי. 
 

עכשיו אנחנו מול עשרה קברים רעננים, שיישארו רעננים לנצח, ועם הרבה מאשימים והרבה מעבירי האשמות זה לזה, כי בזה אנחנו אלופים. אבל צריך גם לשאול: מדוע האחראים על הטיול נתונים במעצר? האם הם ישבשו עדויות? האם הם יזיזו את נחל צפית ממקומו, או ינגבו אותו כך שלא יהיה ניתן להוכיח שהיה שיטפון? אם המעצר הוא כדי למנוע מהם להזיק לעצמם, אני מבין, אבל נראה לי שזריקת אנשים למעצר קלה מדי, אכזרית מדי אצלנו. אם יש אשמה, האשמים ייענשו גם בלי מעצר ובלי אכזריות החברה. מספיק אכזרי היה הגורל. 

פייסבוק. צילום מסךפייסבוק. צילום מסך