1. בניסיון שקוף ומקומם לרכוב על גלי האבל הלאומי אחרי אסון השיטפון, כתב ראש הממשלה של כולנו פוסט שבו מיהר להזדעזע מאוהדי בני סכנין שלכאורה שרקו בוז במהלך דקת דומייה לזכר קורבנות האסון. דיווח שהתגלה עד מהרה כשקרי לגמרי, מה שלא גרם לנתניהו להסיר את הפוסט. זה אחד מהרגעים המייאשים האלה, שבהם אתה מתקשה להאמין למילה שיוצאת מפיו.
2. בייחוד כשבאותו ערב ממש נתניהו עורך את הצגת היחיד שלו בנושא הגרעין האיראני. אם אין לו בעיה לספק מידע מעוות ומגמתי על מה שקרה בסכנין, צריך לשאול ביושר: למה שנקבל את דבריו לגבי נושא כל כך בוער, שעשוי לשנות את החיים של כולנו? זו ממש לא סוגיה של ימין או שמאל. רק חשש אמיתי מכך שהאיש שאוחז בהגה שלנו איבד לגמרי את הברקסים.
3. טקס ה"אקו", שבו ניתנים פרסי המוזיקה המרכזיים בגרמניה, בוטל אחרי זכייה של ראפרים עם טקסטים אנטישמיים. שאפו. מצד שני, השבוע התפרסם שאנגלה מרקל מינתה יועץ מיוחד למלחמה באנטישמיות, שהסביר ש-20% מהגרמנים אנטישמים כבר שנים, בלי קשר להגירה המוסלמית. אני דווקא חושב שמדובר בשיפור ניכר, ביחס ל-1939 למשל.