הסרטון שבו נראים בדואים רעולי פנים שמנופפים ויורים ברובי 16M מתוך רכביהם מדרום לבאר שבע, חולל לאחרונה זעזוע קשה בציבור הישראלי, אשר מיהר להדביק להם תווית של חוליות דאע"ש המשתלטות על הנגב ומאיימות על המפעל הציוני כולו. לפני שמתקבעים על התיאור המסוכן הזה, מומלץ לקרוא את הסיפור הבא על כמה קבוצות עבריינים יהודים מדרום הארץ, שנאשמים בגניבה של עשרות רובי 16M מבסיס צה"ל בשדה תימן בחודש מאי 2017. תמורת מאות אלפי שקלים הם סיפקו את הרובים לעבריינים מהמגזר הערבי - מהפזורה הבדואית ועד לערי המשולש, מקום שבו הפשיעה שוברת שיאים והמשטרה אובדת עצות.

כדי לחשוף את הקשר הפלילי הזה השקיעו בימ"ר נגב מאמצים בלתי נלאים לאיתור כלי הנשק והסוחרים בהם, מה שאילץ אותם בשיתוף פרקליטות מחוז דרום לנהל יחסים בלתי אפשריים עם העבריינים הרלוונטיים מליבת ארגוני הפשע הפעילים ביותר בימים אלה בחבל לכיש ובאר שבע.

במרכז הסיפור עבריין מסוכן (ב"ח) המשויך לארגון הפשע האלמוני יחסית של האחים ממן מבאר שבע, ומקורב גם לארגון הפשע המפורסם יותר של בני שלמה ממושב חלץ. פעמיים בשנה האחרונה הופעל העבריין הזה בשירות ימ"ר נגב בקרב שני הארגונים - פעם אחת כסוכן סמוי תמורת סגירה של תיקים פליליים ותשלום של 200 אלף שקל, ופעם אחת כעד מדינה נגד 20 עבריינים שהיו שותפים שלו בעבירות שונות. בקו התפר שבין שני המסלולים הוא ביצע את אחד הפשעים החמורים ביותר שלו, מה שלא מנע מהמשטרה והפרקליטות לחזור ולגייס אותו.

מדובר בניסיון רצח בבית קפה במרכז העיר באר שבע, שבו הוא עצמו ירה מטווח קרוב בעבריין הוותיק מוטי אלמקייס. אלמקייס הוא אחד מגיבורי הסרט של "עובדה" על ארגון הפשע זגורי, וגיסה של דבורה הלפרין, גרושתו של עד המדינה המנוח טל קורקוס, שנרצחה לעיני ילדיה. חודש לפני שנורה התייצב אלמקייס מול המצלמות של אילנה דיין ואמר לעברייני העיר הנאשמים ברצח שני בני הזוג: "לכלכתם!".

מוטי אלמקייס. צילום: עו"ד אייל פלטקמוטי אלמקייס. צילום: עו"ד אייל פלטק


עד עם מצפון

"היום, 7 ביוני 2017, במהלך פעילות סוכנים ימ"ר נגב, סמוך ל־09:45, נפגשתי עם הסוכן ב"ח במקום המפגש", מתאר מפעיל הסוכנים בדוח פעולה מיוחד. "הסוכן אמר לי שיש לו מידע משמעותי בתיק רגיש שהוא יכול לפתור לנו, ובתמורה הוא מבקש להפסיק לשמש כסוכן... שהתיקים שעשה עד עכשיו ייסגרו והוא לא ייחשף כסוכן משטרתי".

המפעיל ההמום הסביר לסוכן שבקשה כזו היא עניין למפקד הימ"ר ובכירי הפרקליטות, אבל הצליח ללמוד ממנו כי מדובר בחשיפת פרטים על הפריצה לנשקייה של בסיס שדה תימן כעשרה ימים לפני כן. היה זה אירוע חמור שהכניס לכוננות את כל מערך המודיעין המשטרתי, שכן בפריצה נגנבו 33 רובי 16M ואמצעי לחימה נוספים. "לדברי הסוכן, הגנבים חילקו את הנשקים לשני חלקים, כמות ראשונה של כ־20 רובים העבירו לערבים בצפון, והחלק השני נמסר לגורמים בארגון של ממן".

הסוכן המשיך לספר כי בשלב הבא, לפי הוראה של מתי ממן, הגיעו שני חיילים בכירים מהארגון של בני שלמה לזולה ביער שרשרת בנגב וקיבלו חמישה רובים. חמישה רובים נוספים נשלחו לעבריינים מכפר קרע שבמשולש.

עד לקבלת ההחלטה בעניינו המשיך הסוכן את ההפעלה. יומיים לאחר הווידוי נעצר בדואי מחורה, מיד לאחר שהסוכן העביר לו שלושה רובים שהוסתרו ביער. התפיסה הזו המריצה את מפקד הימ"ר אז, סנ"צ יגאל קלימיאן, לקדם את הבקשה של הסוכן בפני פרקליט המחוז כדי לחשוף את יתר הרובים שנמכרו לערבים מכפר קרע. לשם כך הסוכן נדרש למסור עדות על גניבת הנשקים ושיווקם, ומפקד הימ"ר התחייב להמליץ על "שחרורו" מהמחויבות למשטרה.

בעדות שמסר במסגרת המשא ומתן על הפרישה טען הסוכן כי הפורצים לנשקייה בבסיס שדה תימן הם האחים ליאור ואבישי איטח מבאר שבע, שאחד מהם ביצע עבודות שיפוצים בבסיס ונחשף לנשקייה. "ביום שישי מתי ממן התקשר ונפגשנו בפארק האוסטרלי", סיפר הסוכן בעדותו. "מתי אמר שאבישי איטח הביא לו רכב מאזדה עם 24 רובי 16M שאנחנו צריכים להחביא... נסענו ברכב של מתי להביא את חפירה. מתי קנה כפפות ושקיות זבל שחורות מפיצוצייה ונסענו לכיוון מושב תדהר. חיפשנו מקום טוב להחביא את הנשקים... מול המושב ראינו יער שנראה מקום טוב.

"חזרנו למאזדה המוזהבת של אבישי איטח בבאר שבע. מתי נתן לי את המפתח ואמר לי לנסוע אחריו... נכנסנו ליער, החנינו רכב ליד רכב, ירדנו מהרכבים, שמנו כפפות, פתחנו את הבגאז' של המאזדה וראינו שם רק 15 רובים שחורים, שעל כל נשק היה עוד כרטיס עם המספר שלו... מתי אמר שנחביא אותם בקבוצות של חמש חמש, שמנו את הנשקים בשקיות השחורות וקברנו אותם... את הכפפות והכרטיסים של הנשקים שרפנו בכניסה למושב תדהר.

"ביום שבת עלה לי רעיון, שעל מנת שנדע לאיפה הנשקים הולכים אשים להם איתוראן... וכך אוכל לגנוב אותם בחזרה... סיפרתי על התוכנית למתי, שאהב את הרעיון... ביום ראשון נסעתי לתל אביב לחנות שנקראת 'הבולשת'. קניתי איתוראן וחזרתי לבאר שבע, סיפרתי למתי וראינו באינטרנט כתבות על הגניבה של הנשקים משדה תימן... מתי אמר שהאחים איטח משוגעים שעשו את זה... שאבישי פגש אותו שבוע לפני הגניבה ואמר לו שיש כמות של נשקים שהוא יכול לארגן, אבל מתי לא האמין שהוא מסוגל".

עכשיו מתאר הסוכן כיצד הטמין את רכיב האיתוראן בנשקים שאותם היה אמור להעביר איטח ללקוחות שלו ביעד לא ידוע. "אחרי שאבישי העמיס את הנשקים, בדקתי באפליקציה של איתוראן ותוך כמה דקות ראיתי שהנשקים החלו בנסיעה על כביש 6, והקילומטראז' היה גבוה... חברתי למאור ממן והמשכנו לנסוע אחרי האיתוראן לכיוון צפון. ראינו שהוא נכנס לכפר קרע, נכנסנו גם אנחנו. האיתוראן הראה לנו איתות במתחם מצד ימין בכניסה לכפר קרע, מין גינה שמסביבה היו כמה בתים... האיתוראן אותת שם שזו הזולה שהחביאו בה את הנשקים, אבל אז הגיע אלינו ערבי על טרקטורון בצבע צהוב ושאל מה אנחנו עושים כאן. אמרתי לו שאנחנו מחפשים את הכביש הראשי, הוא כיוון אותנו ונסענו משם חזרה לבאר שבע".

הסוכן מספר בעדותו כי אחרי האירוע הזה הוא פנה למפעיל ודרש להפסיק את ההפעלה שלו בתמורה לחשיפת המידע על גניבת הרובים. כדי לשכנע את הפרקליטות ברצינות כוונותיו הוא הוביל את מפקד הימ"ר לנקודת האיתות האחרונה של האיתוראן במתחם שבכפר קרע. בחיפוש שם נתפסו אקדחים וסמים, אבל הרובים כבר לא היו שם. במקביל הוא סייע להם לתפוס שלושה כלי נשק שנמסרו על ידו לבדואי מחורה, לפי הוראה שקיבל מראש הארגון בני שלמה.

מדוע החלטת להפסיק עכשיו את ההפעלה, שאל אותו החוקר, והסוכן השיב: "באותו שבוע נסעתי לאוקראינה באישור, ושם חשבתי על כל מה שהיה. הבנתי שהנשקים מתחילים לעבור לערבים וזה הפריע לי... פחדתי לספר על זה, כי אלה עבריינים שיכולים לפגוע בי ואפילו להרוג אותי, אם יידעו שאני סיפרתי לכם... אם לא הייתי מספר אף אחד לעולם לא היה מגיע לנשקים האלה, אם הייתי רוצה להרוויח כסף הייתי גונב אותם מאבישי בעצמי והייתי מרוויח חצי מיליון שקל לפחות, אבל ויתרתי על זה".

הסוכן הפליל עד לנקודה הזו שישה יעדים בכירים, ביניהם האחים ממן ובני שלמה כאמור. אולם בזכות פיענוח הפריצה לבסיס וגניבת הרובים הודיע לו קצין הסוכנים כי בקשתו התקבלה: הוא משוחרר מההסכם עם המשטרה, וגם התיקים נגד העבריינים שהפליל עד אז בטלים ומבוטלים. "הובהר לסוכן כי במידה ששמו יעלה בחקירה, לא קיימת לו חסינות פלילית והוא ייחקר ככלל החשודים". ב־26 ביוני חתם הסוכן על הסכם הפרישה.

בחזרה לפשע

מהרגע שבו הסיר את מכשירי ההקלטה וניתק מגע מהמפעילים שלו בימ"ר, המשיך ב"ח לשמש כאיש מבצעים בכיר של האחים ממן, כאילו דבר לא קרה. הוא נצפה על ידי בלשי הימ"ר כשהוא מלווה אותם ברחבי העיר, ובעצמו נטל חלק במשימות כמו גביית חובות, עסקאות סמים ונשק. המידע שזרם עליו למפעיליו לשעבר רמז על מעורבותו בסכסוכים עם עבריינים מתחרים בבאר שבע, הצתת כלי רכב ושילוח מחסלים. ב"ח אף ניצל מאירוע ירי אחד לפחות, מה שגרם לו ללכת צעד אחד רחוק מדי, ולרשויות החוק לבצע מניפולציות משפטיות כדי לגייס אותו שנית לשורותיהם.

ב־18 באוקטובר אשתקד נעשה ניסיון לערוך סולחה בין האחים ממן והסוכן לבין עבריין מקומי, שבמהלכו הגיעה למקום המפגש מכונית חשודה. העבריין התנהל כמי שנפל לתרגיל כיפה אדומה ונמלט בריצה, אלא שמהרכב הגיחו מוטי אלמקייס הידוע ואדם אחר. הם שלפו אקדחים, קראו בשמו של ב"ח והחלו לירות לעברו. ברגע האחרון הצליח מתי ממן להסתיר אותו, וצרור היריות פגע ברכב של ממן, אבל ב"ח הצליח להימלט.

עכשיו החל מצוד אישי של ב"ח אחרי אלמקייס, והנקמה התרחשה ב־7 בפברואר. ב"ח נסע עם אשתו ואחד מחייליו במרכז העיר, כאשר הבחין באלמקייס יושב בבית קפה. הוא מיהר לשחרר את אשתו לעיסוקיה והזעיק חייל נוסף של הארגון שהגיע עם אופנוע. השניים הגיעו לבית הקפה כאשר החייל נוהג באופנוע ואילו הסוכן לשעבר חמוש באקדח, שאותו הוא שלף וירה מספר יריות שפגעו באלמקייס. האירוע כולו תועד על ידי מצלמות האבטחה ברחבה הציבורית של בית הקפה במרכז באר שבע, ובהמשך שודר בכל ערוצי הטלוויזיה במדינה.

ב"ח ושני חייליו רון בן זינו (20) וניב הרוש (19) נעצרו בחשד לניסיון רצח. אבל במקום למצות את ההליכים נגד מדיח הצעירים לפשע החמור והיורה בפועל, מפקדי הימ"ר ניהלו איתו מיד משא ומתן על גיוסו מחדש, הפעם כעד מדינה וכסוכן סמוי. תחת מעטה של חשאיות והטעיה האריכו את מעצרו שוב ושוב, עד שביום ה־30 למעצרו הוא שוחרר בערבות, לכאורה בניגוד לעמדת המשטרה.

עכשיו ב"ח חזר להרכיב על גופו מכשירי הקלטה ובתיאום עם מפעיליו החל לדובב את כל העבריינים הבכירים והחיילים שביצעו עבירות חמורות לבד ואיתו, מאז שפרש מההסכם בחודש ביוני. בשבוע שעבר הוגשו כתבי אישום נגד למעלה מ־20 מהם, בהם הבוס הגדול שלו מתי ממן. ממן חמק מתיק שיווק ה־16M שנגנבו מצה"ל, אבל תועד מחדש על ידי יד ימינו כשהוא מקבל אמצעי לחימה אלקטרוני במהלך ביקור במושב חלץ אצל ראש ארגון הפשע בני שלמה, שדרוש לחקירה וירד למחתרת.

"הפרקליטות מדברת בשני קולות", מנתח עו"ד נס בן נתן, המייצג את אחד הצעירים שעד המדינה הדיח לבצע פשע חמור של ניסיון חיסול במרכזה של עיר. "מצד אחד מעבירים מסר של החמרה בענישה, ומצד שני מעבירים מסר הפוך לעבריינים שמעורבים בתיקי פשיעה חמורים, שלא משנה כמה חמורים מעשיהם, אם הם ישתפו פעולה עם המשטרה כעדי מדינה או כסוכנים יש להם מקום מפלט, והם גם יקבלו על זה סכומי כסף גדולים".

בהסכם הקודם התחייב העד לא לבצע עוד עבירות פליליות, ובחר במודע לפרוש ממנו כדי לבצע סדרה של פשעים חמורים. גם בהסכם החדש התחייב לא לבצע עבירות כל עוד לא סיים את העדויות במשפטים שלפניו, שבסיומן הוא יקבל מהמדינה 500 אלף שקל, ותישקל הכנסתו לתוכנית להגנת עדים. "במקרה הזה עד המדינה היתל במשטרה ואף ירק בפרצופה, אבל המשטרה מנגבת ואומרת שמדובר בגשם", מסכם עו"ד בן נתן.

"מדובר בעליית מדרגה מבחינת גיוס עדי מדינה מביכים על ידי הפרקליטות", אומר הסנגור של מוטי אלמקייס, עו"ד עמית ויצמן. "עד המדינה הזה הודה בחקירותיו שהוא שיקר ורימה את מפעיליו לכל אורך ההפעלה, ושאחריה ביצע עבירות פליליות חמורות, הצתות, השלכת רימונים. כל זה לא הדליק נורה אדומה במשטרה ובפרקליטות, ולא גרם להן לחשוב שחייבים לבטל את כל ההסכמים עם עד מסוג זה. אני לא בטוח שגרסאותיו יעמדו בבית המשפט".

מה התוקף החוקי והמוסרי להפעלה החוזרת שלו כעד מדינה וכסוכן לאחר שהיה ברור כי הוא מעורב ישירות באין ספור עבירות נשק וסמים במסגרת ארגוני הפשיעה הכי מסוכנים בדרום?

תגובת הפרקליטות: "מקרה זה אינו שונה ממקרים אחרים שבהם נחתמים הסכמי עד מדינה עם עבריינים, לרוב שותפים פעילים בביצוע העבירה, כדי להעמיד לדין עבריינים אחרים שהאינטרס הציבורי מחייב העמדתם לדין.

"בשקלול הנתונים ובמאזן האינטרסים במקרה זה סברה הפרקליטות כי תרומתו של עד המדינה לחשיפת מעורבות של גורמים עברייניים בכירים במחוז, בפרשיות שונות, הינה משמעותית וכי האינטרס הציבורי תומך בחתימת ההסכם עמו.

"בנוגע לתיק החקירה נגד עד המדינה והאחרים ביחס לירי על מוטי אלמקייס - מלכתחילה היה קושי ראייתי משמעותי להוכחת יסודות העבירה של ניסיון רצח, בין היתר בשל גרסת עד המדינה ובשל חוסר שיתוף הפעולה מצד אלמקייס. על כן, בהתאם למצב הראייתי, הוחלט להגיש כתב אישום בגין עבירה של ניסיון לחבלה בכוונה מחמירה".

סייע בהכנת הכתבה: מיכאל פרוסמושקין