הפלסטינים הצליחו לשבש את חגיגות יום ירושלים והעברת השגרירות האמריקאית לעיר הבירה. גם עלה בידם להעכיר באופן חמור את יחסיהם עם הבית הלבן. דבר אחד ההנהגה הפלסטינית אינה יודעת לעשות – לנקוט מהלך מדיני דרמטי ונועז ביחסיה עם ארה"ב, ובמיוחד עם הממשל החדש. חמור מזה, במישור תהליך השלום ונוכח השיתוק המתמשך בהידברות עם ישראל, הפלסטינים דבקים בהתנהלות כושלת שהיא לחם חוקם - סליחה, לחם כזבים - בעשורים האחרונים. הכישלון הזה הזדקר ובלט דווקא אתמול, בנקודת זמן קריטית למזרח התיכון.

הטעות הגדולה שלהם, שעליה הם חוזרים בדבקות חולנית, היא הסתמכותם על האו"ם. כל הפניות שלהם למועצת הביטחון הסתיימו עד כה עבורם בלא כלום. בדיוני חירום שהפלסטינים יוזמים באמצעות ארצות ידידותיות להם, החברות הבלתי קבועות במועצה, נישאים נאומים הכוללים מחאות וגינויים נגד ישראל. אבל מכל הדיונים האלה עוד לא יצאה החלטה רשמית, אפילו לא רק הצהרתית, נגד ישראל. גם לפני נוכחותה של השגרירה ניקי היילי מנעו וסיכלו נציגי ארה"ב במועצת הביטחון הצעות החלטה נגד ישראל, כי כל ממשל אמריקאי בשלושת העשורים האחרונים מתנגד להתערבות של האו"ם בסכסוך הישראלי־פלסטיני.

נכון שגם ממשלת ישראל והעומד בראשה, בנימין נתניהו, לא הציגו שום יוזמה חדשה במטרה לחדש את המו"מ עם הפלסטינים. אבל דווקא משום כך הנהגה פלסטינית נבונה, אמיצה ומציאותית צריכה הייתה לנצל את חוסר המעש המדיני של ישראל כדי לקדם פתרון לסכסוך ולצאת עם הצעה מדינית מעשית הכוללת שתי מטרות מוצהרות – שיקום היחסים עם הבית הלבן וחידוש ההידברות עם ישראל. במקום זאת מנצלת ההנהגה הפלסטינית את העברת השגרירות האמריקאית לירושלים לשיווק הצהרות מתלהמות נגד ארה"ב ונגד ישראל – הצהרות המעודדות ומזינות אלימות וטרור.

האמת היא שהאהדה לעניין הפלסטיני נחלשה באחרונה. האו"ם הוא כבר לא מעוז האהדה לפלסטינים כפי שהיה בעבר. אם הם לא השיגו מהלך פרקטי ומעודד מבחינתם כאשר היו הבנים היקירים של הארגון העולמי, אין לפלסטינים שום סיכוי להשיג משהו ממשי היום.

לפני עשרות שנים קבע שר החוץ המיתולוגי אבא אבן שהערבים אינם מחמיצים שום הזדמנות להחמיץ הזדמנות. נוכח התנהלותה של ההנהגה הפלסטינית הנוכחית, הקביעה הזאת נראית כמו מחמאה.