אי אפשר לעצור בימי חג ושרב אלה מחשבות שבורחות לצדדים. למשל, לתהות תהייה שיש לה בסיס: ומה אם את כל הדברים שקורים עכשיו בעולם עושה כפיל של טראמפ ולא טראמפ? זאת אומרת, הנה לכם תסריט הגיוני לחלוטין: מיד אחרי בחירתו של טראמפ, הוא נפל באיזו פינה ונעלם. או אז, על פי הוראות החירום, נכנס מיד לפעולה הכפיל שלו. הכפיל התחיל לעשות את הדברים על פי הסטריאוטיפ של טראמפ, כמו שלימדו אותו. 

בתחילה הוא רק דיבר כמו טראמפ וצייץ כל יום ציוץ פרוע, כמו שטראמפ היה עושה לפני שהוא נבחר לנשיא ארצות הברית. אחר כך העניינים התחממו ונדרשו החלטות. ובכן, הכפיל התחיל להחליט כמו שנדמה לו, על סמך מה שטראמפ אמר לפני הבחירות, שטראמפ היה מחליט. זה סיבך קצת את העניינים. העולם התחיל לתהות מה קורה, והפרשנים התחרפנו לגמרי והציצו שוב ושוב בניירות ובניתוחים שלהם, ולא הבינו מה השתבש. רק מלאניה אולי הרגישה קצת בשינוי, ורואים שהיא לא משתגעת לתת לו את היד

והנה הגיע הרגע שבו טראמפ היה צריך להחליט אם להעביר את השגרירות לירושלים, כמו שהוא הבטיח. קרה הבלתי ייאמן: הוא אכן העביר את שגרירות ארצות הברית לירושלים על סמך ההבטחה שאם ייבחר, הוא יעשה כן. לבעלי עין חדה וחושים מפותחים היה צריך להיות ברור בשלב זה שלא מדובר בנשיא אלא בכפיל, שפועל על פי בינה שמנסה לצפות את התנהגות טראמפ על פי מה שהוא אמר בעבר. הכפיל האוטומטי המשיך: הוא ביטל את הסכם הגרעין עם איראן. הרי טראמפ הבטיח לעשות את זה, ועכשיו, כאשר הכפיל צריך לדמות את התנהגות טראמפ על פי מה שהוא למד עליו, זה כל מה שהוא היה יכול לעשות. הכפיל של טראמפ גם היה תקיף כלפי צפון קוריאה. למרבה התדהמה, עוד מעט הוא יפרק את כל המשטר הדיקטטורי הזה טוב יותר מאשר הצליחו לדמיין יוצרי הסרט הקומי המטורף "ראיון סוף". 



הרבה דברים מעידים על כך שכל התהליכים האלה נעשים על ידי כפיל של טראמפ, אשר לו הורו בקווים כלליים מה ואיך טראמפ היה אומר ועושה, ואז הוא הושלך לבית הלבן. זו גם הסיבה שהכפיל מבטל את כל מה שאובמה עשה. זו פעולה פשוטה לגבי כפיל, לא מצריכה התלבטות מה לעשות. "תביאו לי את ההחלטות של אובמה", אומר הכפיל, "וראשית לכל אבטל אותן. אני מניח שזה מה שטראמפ היה עושה".  

בשלב מסוים התעורר חשש, ופנו לפסיכולוגים של הבית הלבן, שאומנו לזהות אם זה הוא הנשיא או הכפיל שלו. אבל הפסיכולוגים אמרו שהם יודעים לזהות התנהגויות חריגות כאשר מדובר בפוליטיקאים רגילים, אבל הם לא מסוגלים לזהות התנהגות סבירה או לא סבירה של אדם כמו טראמפ. 

עשרות מיליוני האוונגליסטים בארצות הברית חוגגים; ידידי ישראל והצדק האמיתיים האלה, שמנהיגיהם מקדישים את חייהם לטיפוח אהבת ישראל, לא מאמינים למה שקורה: בבית הלבן יושב אדם שעושה מה שהוא הבטיח להם לעשות, אם הם יבחרו בו. מצד שני, נוכח התנהגות צפויה כזו, שהיא הדבר הכי פחות צפוי לגבי נשיאים, נוצרו בעיות: הטורקים והערבים בעזה כועסים. יש מי שישאל: מדוע הטורקים וחמאס כל כך כועסים על ישראל בגלל העברת השגרירות? הרי זו החלטה של האמריקאים. מדוע ארדואן אומר שהוא לא ירשה לישראל לגנוב את ירושלים? הוא בעצם היה צריך לומר את זה לארצות הברית, ולהחזיר את השגריר הטורקי מארצות הברית. אבל ארדואן כבר הבין שהכפיל של טראמפ, שמתנהג כמו שטראמפ היה צריך להתנהג, לא יסלח לארדואן על דבר כזה.

ואז פתאום יבוא טראמפ האמיתי, יגיד: "סליחה שנעדרתי", ויחזור להיות נשיא ארצות הברית רגיל. הוא מיד יאמר מה שכל פוליטיקאי מקובל אומר: "מה שרואים מכאן, לא רואים משם", "זה לא כל כך פשוט", "יש שיקולים גלובליים", ועוד ועוד משפטים של פוליטיקאים, כמו שהפרשנים מכירים וכמו שכולם ניבאו שטראמפ יאמר אחרי שהוא ייבחר. טראמפ האמיתי ישחרר את הכפיל שלו, שהיה חייב כל הזמן הזה לפעול רק על פי מה שטראמפ הבטיח, ימסמס את מעבר השגרירות לירושלים, יתנהג מול איראן בהתרפסות ובדרך המקובלת ויהסס מול רודן צפון קוריאה, בהתחשבות בגורמים בינלאומיים ובאינטרסים הדיפלומטיים השגרתיים, הדואגים לשמירה על יציבות הרשע בעולם. 

הפרשנים והפוליטיקאים בעולם ינשמו לרווחה: הנה, הנשיא האמריקאי מתנהג כמו פוליטיקאי מהסוג שאנחנו מכירים כל חיינו. שבנו סוף־סוף לעולם הגרוע המוכר לנו.