היועץ המשפטי לממשלה ד”ר אביחי מנדלבליט אמר באוזני באי כנס לשכת עורכי הדין, בין היתר, כי “כמו מערכת המשפט גם מערכת אכיפת החוק עומדת בתקופה האחרונה תחת מתקפה. זו נועדה לפגוע בשני העקרונות הבסיסיים ביותר בפעילותה התקינה של מערכת אכיפת החוק. העיקרון הראשון הוא עצמאות המערכת. העיקרון השני הוא אמון הציבור במערכת אכיפת החוק”.
הוא הצביע על “מהלך משולב ושיטתי” מן העת האחרונה שתכליתו לערער את עקרונות היסוד האמורים. כהדגמה למהלך ההתקפי צוינו הצעות החוק הפרטיות בעניין “החוק הצרפתי”; “חוק ההמלצות”, הגבלת משך הזמן של התנהלות חקירה פלילית, צמצום אפשרויות הערעור מצד התביעה והרחבת זכות העיון במסמכים חסויים. חלק מן ההצעות הללו כבר נבלמו וכולן משתלבות במאמץ לחקיקה המאפשרת התגברות על פסיקת בית המשפט העליון. ההצעות הללו, כך גורס היועץ המשפטי, אין תוכנן כברן; תכליתן אינה שרות הציבור וטובתו, אלא קידום אינטרסים פרטניים וזרים. 

אני משוכנע שפיו ולבו של היועץ המשפטי שווים; הוא חושב את מה שהוא דובר ודובר את מה שהוא חושב. ברי שמכוח תפקידו יש לו יכולת לקיים התבוננות קרובה בגורמי ההינע של מהלכי החקיקה הנזכרים ולהבין את מגמת המציעים. אף על פי כן אני מבקש לקיים קריאה קצת שונה בסיווג של המהלכים ובשימוש במונחים מזירת לחימה (“התקפה”, “בלימה” “מהלך משולב”). 
אני סבור שאין מקום לכרוך את סוגיית היקף האיזונים והריסונים בין רשויות השלטון בהצעות הנוגעות להתנהלות גורמי אכיפת החוק. אין זיקה בין סוגיה מבנית המגלמת השקפות פוליטיות חברתיות שונות ביחס לעקרון הפרדת הרשויות, לבין סדרים נקודתיים שאינם מעוגנים בגישה חברתית כלשהי. ממילא גם אין מקום להצביע על מהלך משולב הקושר את הראשונים לאחרונים. 
לא זה המקום לדון בהגיון היוזמות החקיקתיות הללו ובהצדקה להן. אילו יכולתי לפרוש יריעה שלמה הייתי יכול להצביע גם על דעות וניתוחים ענייניים בזוויות שונות של היוזמות. גם מי שאינו מקבל את היוזמות הללו לא ראוי שיבטל את זכותו ואפילו חובתו של חבר כנסת לקיים כל העת בחינה של סדרים והתנהלויות. גם כאלה שניצבים על אדני מציאות ארוכת שנים.
דפוסי התנהגות והתנהלות בכל תחום ובכל עניין פושטים צורה ולובשים צורה על פני ציר הזמן. חובת חברי הכנסת היא לאתר את הצרכים ולהביא לתיקון מה שנראה להם כמעוות. לא כל יוזמה צריך לקבל. ייתכן שמאחורי טעמים מוצדקים מסתתרים מניעים לא כשרים. את הסייגים צריך לנפות באמצעים המערכתיים השונים. אולם, היוזמה מחד, והוצאת התבן מן המוץ מנגד, הם קולות השיטה הדמוקרטית ולא קריאות מלחמה. 
הכותב כיהן כסגן נשיא (בדימוס) של בית המשפט המחוזי בתל אביב וכיום מרצה באוניברסיטת אריאל בשומרון ויועץ מיוחד למשרד AYR