1. המס המתגלגל: "לא ניכנע ללחצים של חברות להעלות מסים, כי זה רע למשק ולכלכלה", אמר שר האוצר משה כחלון בתחילת השבוע בישיבת הממשלה. כחלון צודק. מסים גבוהים מפחיתים את החשק לעבוד, מעודדים את קיומו של הון שחור ופוגעים בצמיחה. כחלון התייחס נקודתית ללחצים לביטול הפטור כחלון התייחס נקודתית ללחצים לביטול הפטור ממע"מ בקניות של עד 75 דולר באתרים בחו"ל. הפטור מפחית אומנם את יוקר המחיה, אבל בא על חשבון היצרנים המקומיים. למרות בעייתיות זאת, כחלון לא יעז לבטלו.

הבעיה העיקרית במדיניות המסים של שר האוצר היא בהיותה סלקטיבית ולא עקבית, וסובלת ממידה לא קטנה של פופוליזם. מצד אחד, העלה במפתיע את המסים על כספי הזכייה בהגרלות בפיס ובטוטו, ומצד שני, הוא מתעקש שלא להעלות את המס על הטבק לגלגול סיגריות. בעניין ההימורים, סביר להניח שהם ממכרים כמו סמים ופוגעים בשכבות המוחלשות, המבזבזות בכל חודש את כספי הביטוח הלאומי. נניח שהוא צודק ושהמטרה האמיתית של מיסוי ההימורים לא נועדה רק להגדלת הכנסות המדינה ממסים. אבל איך מצד שני אפשר להסביר את התעקשותו שלא להעלות את מס הקנייה על הטבק? כספי ההימורים הם בסך הכל כסף, אבל הסיגריות הן החיים עצמם.

גובה מס הקנייה על הטבק הוא שליש מהמס על סיגריות רגילות. מחירה של סיגריה רגילה כפול ממחירה של סיגריה מגולגלת. אם כבר מדברים על פגיעה בשכבות המוחלשות, העישון פוגע לא רק בכיסם אלא בעיקר בבריאותם. הוא מגדיל את אי־השוויון, הנושא היקר כל כך ללבו של כחלון. הדבר המתבקש הוא העלאת המס על הטבק, ויפה סיגריה אחת קודם. אבל המהלך לא יוצא לדרך, כי לדעת יועציו הוא יכרסם בפופולריות שלו בקרב הצעירים, ולכך עלולה להיות כמובן השפעה אלקטורלית. עם כל ההערכה לכחלון, התנהלותו בנושא מוכיחה שהוא עוד פוליטיקאי ציני שעמדתו נקבעת לפי הקלפי.




החיים עצמם. סיגריות, צילום: רויטרסהחיים עצמם. סיגריות, צילום: רויטרס

ח"כ יהודה גליק, שהתאושש מקרב המיקרופונים עם מירי רגב בשבוע שעבר בניו יורק, פתח על רקע אי־העלאת המס בשביתת רעב. לסדרני הכנסת מומלץ להיערך לכך שיצטרכו להאכיל את גליק בכפייה, שכן המהלך לא נראה באופק. גליק הסביר לי בייאוש: "לאחר שכלו כל הקצין, החלטתי שלפני שאני מרים ידיים אפתח בשביתה רעב. אני בטוח שזה יעזור. כחלון מתעקש ולא רוצה להעלות את המס. דיברתי השבוע עם ביבי, וגם הוא אמר שאינו מצליח לשכנע את כחלון, הפועל משיקולים אלקטורליים".

הטבק הוא רק דוגמה אחת לחוסר העקביות במדיניות המסים. הכל נקבע לפי האינטרס. כבר לפני שלוש שנים הפך כחלון את מדיניות קודמו והפחית בעשרות אחוזים את המס על בירה ומשקאות אלכוהוליים. לעזאזל כל הקמפיינים המצביעים על נזקי שתיית אלכוהול. בהמשך התעלם מהמלצות רשות המסים להטיל מס על הכנסות משכר דירה (של עד כ־5,000 שקל לחודש), אבל באותה נשימה הוא מסרב לפטור ממס השקעות בבורסה בגובה אותו סכום. בניגוד לעמדת הדרג המקצועי, הוא המליץ למסות דירה שלישית, וזה נגמר בפיאסקו.

לפני שלושה חודשים העלה כחלון בשקט יחסי את דמי הביטוח הלאומי למעסיקים בעשירית האחוז, כי בתקציב נותר חור של 500 מיליון שקל. באותה הזדמנות סתם חור נוסף כשהעלה את המס על הפחם, בעלות שתסתכם ב־500 מיליון שקל. חברת החשמל לא תספוג את המס אלא תיאלץ לגלגל אותו לצרכן. השבוע נשבר שיא נוסף, כשכחלון קיבל את המלצת רשות המסים להגדלת המיסוי על מכוניות היברידיות ("ירוקות") בשווי 300 אלף שקל ומעלה. תרומתן להפחתת זיהום האוויר נשכחה.

אז מתברר שכל ההצהרות של כחלון בנושא המסים אינן אלא מס שפתיים. כחלון מתנגד להעלאת מסים הפוגעים בצמיחה, אבל כשצריך לסתום חור בתקציב על חשבון מיסוי העשירים, הוא כבר ימצא את התירוץ הנכון.

2. כחלון נטו

השבוע הוזמנתי להקרנה פרטית של הסרט "המועמד" מבית היוצר של הבמאים טלי שמש ואסף סודרי. הסרט, שכבר הוקרן בפסטיבל דוקאביב ובקרוב ישודר ביס דוקו, עוסק במערכת הבחירות של 2015 ומציג את כחלון נטו. המצלמה התגנבה בהצלחה למסע של כחלון ולחדרי הישיבות האינטימיים, שם נחשפו שמש וסודרי לוויכוחים ולמחלוקות המביכות שמאחורי הקלעים.

שיתוף הפעולה של כחלון הפתיע, שכן בעיקרון הוא נרתע מחשיפה אישית ובמידה מסוימת הוא גם ביישן. הוא גם סמך על הבמאים, שאפילו לא הוחתמו על מסמך המאפשר לו לצנזר קטעים מביכים. כחלון נטו המשתקף במסך הקולנוע שונה משר האוצר שאנחנו מכירים היום. עדת היועצים עתירי האגו ביקשה ממנו לעשות הצגות, קצת לשקר, ולמכור סחורה לא אותנטית. זה פייק כחלון. לכן בקטעים לא מעטים הוא נראה אומלל, אובד עצות ועורג לחיבוק. זה לא המנהיג של 2018 המטרטר את נתניהו, אלא מי שנראה כאילו נקלע לזירת פיגוע. ברגעים מסוימים לא היה לו חשק לקום מהמיטה וללכת למטה הבחירות.

הוא נראה כמי שמצטער על היום שבו נכנס להרפתקה הפוליטית, מישהו שנשבה בידי עדת יועצים שכדי לרצות אותם לקה בתסמונת שטוקהולם. כמה חבל שלא יישם לגבי עצמו את האמרה שביבי אמר לגביו: "תהיו כחלונים". נקודת השפל הייתה העמדה המבולבלת שהציג בראיון ליונית לוי בסוגיית מתווה הגז.

מצטייר כתככן. אבי גבאי, צילום: אבשלום ששונימצטייר כתככן. אבי גבאי, צילום: אבשלום ששוני

כחלון רחוק ביכולותיו מכרישי מדיה כמו נתניהו ולפיד, במיוחד בשידורים חיים. בראיונות טלוויזיוניים הוא נראה לחוץ ולא משוחרר. הפורטה שלו היא לא הטלוויזיה אלא האותנטיות של הנער שצמח בגבעות התרשיש גבעת אולגה, והמגע האישי. בקמפיין הכל היה אישי: אודי פרידן, הקמפיינר הראשי, הצטער שהקליינט לא ענה על הציפיות ולא נכנס חזיתית בנתניהו. האכזבה הסופית הייתה כשסירב להתחייב שלא יצטרף לממשלת נתניהו. פרידן, שתרם מכספו להצלחתו, היה בטוח עד אז שכחלון הוא האיש הנכון במקום הנכון.

מאוכזב נוסף הוא אבי גבאי, יו"ר המחנה הציוני הנוכחי, שיוצא מהסרט רע ומצטייר כתככן. במהלך הסרט התדרדר ממעמד של מי שמממן מכיסו את קניית הקפה והכיבוד לסטטוס של מי שנשלח הביתה לאחר שסר חנו. גם גבאי כמו פרידן התאכזב מאי־תקיפת נתניהו וממוסר ההתמקדות בצד החברתי. "שב בשקט, וכפי שהתחייבתי תהיה שר בממשלה הבאה. אני איש של מילה", הייתה עמדת כחלון. אגב, כשפניתי לגבאי לפני שלוש שנים ושאלתי אותו בזמן אמת על הקרע עם כחלון, הוא הכחיש זאת נמרצות.

ובכל זאת אי אפשר לקחת ממנו את העובדה שהיה הראשון שהזהיר מצירוף "גיבור ישראל" יואב גלנט לכולנו. השבוע חשף גלנט את תוכנית הדיור הציבורי כאילו הוא וכחלון כבר לא. האם יש סיכוי ש"גיבור ישראל" יישאר ברשימת כולנו בבחירות הבאות? זה בערך כמו הסיכוי שגבאי יחזור לכולנו. אגב, הביקורת של גבאי על נתניהו לא הפריעה לו להצטרף לממשלתו כשר לאיכות הסביבה, עד שפרש ממנה.

לקראת סוף הסרט זכה כחלון להארה. הוא התעלם מהיועצים למיניהם, התחיל להקשיב לעצמו והגיע למסקנה שהקלף המנצח הוא יועץ התקשורת ליאור חורב. היחידים שהלכו איתו לאורך כל הדרך ללא תנאי וקיבלו את כחלון נטו היו יועצי העבר. מדובר קודם כל באחיו קובי כחלון, בארז חלפון, בנדב שיינברגר ובדוברו המסור עומרי הרוש. כל אלה מלווים אותו עד היום.

מה ייקח כחלון מהסרט לבחירות הקרובות, אף על פי שכבר אי אפשר לכנותו "מועמד"? התובנה העיקרית, ואני מאמין שהוא מסכים איתה, היא שכחלון חייב להקשיב בעיקר לעצמו. הוא צבר ניסיון רב, והתקשורת בסך הכל מפנקת אותו. אגב, משפחתו שצפתה בסרט בשבוע שעבר התאכזבה מהתוצאה.

3. מה צופן המדד

מדד מאי יפורסם היום בצהריים, והוא מסקרן במיוחד. האם האינפלציה תתכנס סוף־סוף לרמה שהותוותה על ידי הממשלה (1%־3%), והאם מחירי הדיור ימשיכו לרדת, או שאולי יתברר שהשוק חזר להתעורר? תזכורת קטנה ממדד אפריל: מחירי הדיור ירדו ב־0.2%, ובשנה האחרונה ירדו המחירים לראשונה זה עשור, ב־0.1%. המדד עלה באפריל ב־0.4%. קצב האינפלציה בשנה האחרונה הסתכם ב־0.4%, ומתחילת 2018 עלה ב־0.3%.

בבתי השקעות כמו לידר שוקי הון מעריכים שהמדד יעלה ב־0.5% (מדובר בגבול העליון של התחזיות). מה שיקפיץ את המדד יהיה עלייה עונתית במחירי ההלבשה והדלק. אם התחזית תתגשם, האינפלציה מתחילת 2018 תסתכם ב־0.8%, ותהיה קרובה מתמיד להשגת היעד. אם היעד יושג, אפשר יהיה להתחיל לפנטז על העלאת הריבית. נזכיר שבמדיניות ה"שב ולא תעשה" של הנגידה קרנית פלוג הריבית תקועה על 0.1% ממרץ 2015. אף שפלוג הורידה את הרגל מהגז בהתערבות בשוק המטבע, השער היציג טיפס השבוע לרמה הקרובה ל־3.6 שקלים.

כפי שחשפתי השבוע, פרופ' ראובן גרונאו, חבר הוועדה המוניטרית, איבד את סבלנותו והוא לוחץ זה ארבעה חודשים להעלות מיידית את הריבית. הריבית בארה"ב עלתה שלשום ב־0.25%, ופערי הריביות מולם הפכו לבלתי נסבלים. אם הריבית תעלה עוד השנה, כפי שהעריכו במחלקת המחקר בבנק ישראל, ההשלכה העיקרית תהיה על מחירי הדירות. כחלון יקבל משב רוח מרענן במלחמתו במחירי הדיור המנופחים. ריבית גבוהה גם תפחית את רמת הסיכון בשוק ההשקעות ותייצר סוף־סוף חלופות סולידיות.

ולמרות המשך העלאת הריבית בארה"ב, אי אפשר לקבוע שאצלנו הריבית תעלה עוד השנה. המדדים בקיץ נמוכים, וחוסר הוודאות בשווקים הבינלאומיים נמשך על רקע מלחמות הסחר. חוץ מזה, מי יודע מה יקרה עד סוף השנה: הרי פלוג מסיימת קדנציה באוקטובר, ונתניהו מתחיל לגשש אחר מועמדים.

4. חשמלאי מוסמך

כשאני שואל את יו"ר חברת החשמל אם הרפורמה היא המהלך החשוב ביותר בשמונה שנות כהונתו, עונה יפתח רון־טל בחיוב, ובאותה נשימה מוסיף: "אחרי מאמץ מתמשך הבאתי את חברת החשמל למעמד של חברה עסקית מודרנית 'נורמלית' עם שקיפות ונאותות תאגידים. הצלחתי לשחרר אותה מטראומות העבר. המטרה הנוספת, הוצאת חברת החשמל מהמשבר הפיננסי החמור בתולדותיה, הושגה גם היא. אני גאה לומר שעסקת הגז שחתמנו עם נובל ודלק בהיקף 20 מיליארד דולר ל־15 שנה היא הגדולה בתולדות ישראל, ושהיא לא פחות מהצלת נפשות".

מבחינת חברת החשמל, הרפורמה כבר יצאה לדרך. הם לא ממתינים לאישור הכנסת. פורום של מאה מנהלים החל בהיערכות למכירת תחנות הכוח והעברת ניהול המערכת לחברה ממשלתית חדשה. אבל קיימת עדיין סקפטיות. רון־טל החליט להגיב על הטור הביקורתי שלי מהשבוע שעבר בנושא הרפורמה, וטוען שמדובר במהלך החשוב ביותר בתולדות החברה.

"זאת אינה פייק רפורמה", אומר רון־טל בלהט. "שבע ממשלות ועשרות רגולטורים ניסו להעביר את הרפורמה במשך יותר מ־20 שנה ולא הצליחו. בסופו של דבר הצלחנו להגיע למפגש רצונות בדרך שעוד תילמד. ברפורמה אין מנצחים ואין מנוצחים. הצרכן יהיה במרכז וישוחרר משבי המונופול".

מדוע לא הוכנס לרפורמה הסעיף המאפשר לצרכנים לקנות במישרין חשמל זול מיצרנים פרטיים?

"לצרכנים פרטיים יותַר לקנות כשהתחרות בתחום זה תתחיל ב־2019. רשות החשמל אמורה לגבש את כללי התחרות בתחום. שר האנרגיה קיבל סמכות בלעדית להחליט בנושא, כי זה בגדר סמכותו. ספקים פרטיים יוכלו להתחרות איתנו גם במקטע האספקה לצרכנים. אני מניח שהמחיר יירד במהלך 2019, כשהתחרות על לבו וכיסו של הצרכן תגדל".

במסגרת הרפורמה חויבתם למכור חמש תחנות כוח. מדוע השאירו אתכם עם תחנות נוספות כמו בחדרה, מה שעלול להנציח את המונופול?

"היו שחשבו שאולי עדיף להוציא את חברת החשמל לחלוטין מייצור החשמל, אבל המהלך עלול היה לפגוע באיזון ובביטחון האנרגטי של המשק, שהוא אינטרס חיוני. העברת כל ייצור החשמל לידיים פרטיות תהיה שגיאה אסטרטגית. מי שמושך לכיוון זה הם יצרנים פרטיים הכוללים בעלי מניות מטורקיה, שטובת משק הגז הישראלי אינה בהכרח לנגד עיניהם. את סגירת תחנות הפחמים באורות רבין בחדרה והקמת תחנות חדשות בלוח הזמנים המואץ יכולה לבצע רק חברת החשמל".

עלות הרפורמה, המסתכמת ביותר מ־7 מיליארד שקל, הולכת בעיקר לכיסי העובדים.

"זה לא נכון, כי הרפורמה משלמת את עצמה. פרישת אלפי העובדים הוותיקים תמומן דרך חיסכון של כמיליארד שקל לשנה בהוצאות השכר. אחרי השנה השמינית החיסכון יעבור לציבור. שמונה שנים זה מחר בבוקר. עד אז מחיר הגז יירד, ואני יכול לגלות לך שחוזי אספקת הגז ייפתחו במהלך 2019 ולא נמתין עד 2021. למה המחירים יירדו? כי אנחנו צודקים. חובת ההוכחה עלי. כל שקל שייחסך מהורדת מחיר הגז יעבור לצרכנים. ריד מיי ליפס. אני מאמין שייחתם הסכם בין כל הצדדים, ואם לא, נפעל בכל הכלים המשפטיים העומדים לרשותנו".

עלות פרישה של עד 1.5 מיליון שקל לעובד בממוצע אינה מוגזמת?

"חברת החשמל נפרדת מכ־25% מהעובדים הקבועים. קיבלנו החלטה אסטרטגית שלא נראה את עובדי החברה יוצאים להפגין ברחובות, וזה עלול היה לקרות אם חלילה הסכמי הפרישה היו כואבים, לא מאוזנים ולא הוגנים. אמרתי לעצמי שלא נראה הפגנות בסגנון עובדי טבע. כדי לשנות את הגנטיקה של חברת החשמל יש צורך בהוצאה כספית, אבל צריך לזכור ש־95% מהכסף שהעובדים הפורשים יקבלו, ילך בעיקר לשיפור הפנסיה. הפנסיה לעובדי חברת החשמל עומדת על כשליש מהמשכורת השוטפת. זה פער בלתי נסבל. בתמורה לתוספת השכר הסכים הוועד לוויתורים חסרי תקדים. הופחתו שש שכבות ניהוליות שניפחו את השכר, ייקלטו 150 מנהלים בחוזים אישיים, והוועדות הפריטטיות למיניהן, שקבעו מי יתקבל לעבודה ומי לא, יבוטלו".

שאפו על ביטול החשמל חינם לעובדים חדשים. איך עשית את זה?

"עלות החשמל חינם נאמדת ב־70־80 מיליון שקל. כשניסיתי להוביל את המהלך, כולם כינו אותי 'הגנרל הלא מציאותי'. אבל אם אתה מאמין במשהו שהוא הגיוני, בסוף תשיג אותו. החשמל חינם אכן מגיע בדין לעובדים, אבל יצר פגיעה קשה ולא מוצדקת בתדמית החברה. לוויתור על ההטבה הייתה בעיקר חשיבות תדמיתית. מכיוון שלא ניתן לפגוע בתנאים לעובדים הקיימים, סוכם עם הוועד שההטבה תבוטל רק לגבי העובדים החדשים, ואני שמח על כך".

נחזור לפרטי הרפורמה. אחד החששות של המתנגדים הוא שלא יהיה לכם תמריץ להשקיע ברשת ההולכה, כך שאמינות אספקת החשמל תיפגע.

"בדיוק להפך. הרפורמה מבטיחה את פיתוח הרשת, שתהפוך לאמינה יותר בזכות השקעה של 3 מיליארד שקל לשנה בשמונה השנים הקרובות. ההשקעה תפחית את ריכוזית האספקה ותאפשר את התחברותם לרשת של ספקים קטנים. אספקת החשמל תגיע לא רק מתחנות הכוח הגדולות. אנחנו מתכוננים לרשת חכמה שתאפשר את ניהול הרשת בצורה חכמה יותר. החשמל יהיה נקי, זול וכחול־לבן".

מה תהיה מידת היציבות של החברה בעקבות הרפורמה, והאם קיבלתם את הסכמת מחזיקי איגרות החוב?

"שינוי המבנה הפיננסי היה אחד המהלכים ההכרחיים. למרות הניהול השמרני, יציבות אמיתית ניתן להשיג רק באמצעות הפחתת החוב מ־42 מיליארד שקל ל־30 מיליארד שקל ושיפור כל היחסים הפיננסיים. ירידת החוב תמומן באמצעות מכירת תחנות כוח, מכירת נכסי נדל"ן נוספים והמרת איגרות חוב ממשלתיות להון. הפחתת עלויות הריבית תחסוך לאורך הזמן בהוצאות. חברות הדירוג הביעו אמון במהלך ומודי'ס העלתה את תחזית החברה מיציב לחיובי. אני לא רואה סיבה לדרישה מצד בעלי החוב לפירעון מוקדם או לדרישה להעלאת הריבית. שום סעיף בהסכם החוב לא הופר".

בוא נחזור ליעד החשוב - הורדת תעריפים. יד על הלב: האם אתה מאמין שתעריפי החשמל יירדו?

"מבלי להיכנס לתועלות הרבות הנוספות של הרפורמה, כולל אמינות האספקה ושיפור השירות, הרפורמה תביא להפחתת תעריפים, ואני מעריך שזה יקרה במדורג במהלך 2019. צרכנים ביתיים יוכלו לרכוש מספקים פרטיים, שחקנים חדשים ייכנסו לשוק, והמחיר יירד. במהלך 2020 צפויה ירידה נוספת, כשהסכמי אספקת הגז החדשים יפחיתו את מחירי הגז. הירידה המשמעותית ביותר תהיה בתחנה האחרונה בעוד שמונה שנים".

yehudasharoni10@gmail.com