בנושא חקירות שרה נתניהו והארוחות במעון ראש הממשלה, אנחנו כבר אחרי החלטה, והתקווה היחידה לחזור להיגיון היא שבית המשפט יפסול את התביעה על סף דלתו. זה כנראה לא יקרה. ההרגשה שיש לישראלים רבים מול העמדת שרה נתניהו לדין ומול כתב אישום אמיתי שנכתב ברצינות תהומית, היא סוג של כאב שאין לו שם בסיווג הכאבים, כיוון שאין בשום מקום בעולם המוכר מצב דומה.

מדוע אין בשמאל קולות אנושיים שמבקרים את ההחלטה להעמיד את שרה נתניהו לדין? אולי פספסתי איזה ישר דרך, אבל ככל שראיתי, כל מה שנכתב ונאמר צפוי. אחת התגובות האנושיות היחידות (חוץ ממה שכתב מנחם בן בעיתוננו) היא זו של עירית לינור בפייסבוק שלה. היא תהתה על נוהלי הביורוקרטיה הבלתי אפשריים שהופכים למעשה כל אדם לפושע. היא כותבת בין היתר: "כל מי שעבד בשביל גוף ממשלתי יודע שפחות או יותר כל דו"ח שהוא מגיש מבוסס על שקרים מוסכמים שהמציאה המערכת: משלמים לך בפועל על עבודה, אבל הנוהל משנת 1951 קובע שצריך לשלם לפי שעה, אז יש טופס שעות שבו אתה מנפח או חותך את מספר השעות שלך, כי ככה אומר הנוהל. ארגוני עובדים מקבלים תוספת ביגוד ותוספת שינוע וסעיף השתלמות, כי הבירוקרטיה לא יכולה להתמודד עם העלאות שכר, אז קוראים להם בשמות מעניינים".

למעשה, ניתן להעמיד לדין כל מי שהשתמש בכספי קרן ההשתלמות שלו שלא לצורך לימודים. או כל מי שיצא עם מקום העבודה למלון באילת, כאשר בשלושה ימי כיף יש הרצאה של שעה.

כתב האישום נגד שרה נתניהו מעורר יותר מדי תהיות. הוא מתאר אשה שעובדת קשה והרבה כדי לנהל את מעון ראש הממשלה ברמה שנראית לה ראויה. אירוח היא עבודה לא קלה, שדורשת הקפדה על כל פרט. כל העבודה הזו נעשית ללא שכר. אם היא אכן עובדת ומתפקדת בניהול המעון והאירוח ללא שכר, ניתן לטעון שהמדינה ניצלה את עבודתה בלי לתת לה תמורה, שהמדינה קיבלה טובות הנאה שלא כדין. רוצים שיקוב הדין את ההר? בבקשה, שלמו לה על שנות עבודתה ואז קזזו את הארוחות. יהיו חייבים לה.

כתב האישום נסב סביב חריגה בהוצאות של ארוחות. לא מדובר בכסף, אלא במנות אוכל שאורחים רמי דרג, כולל ראש הממשלה, אכלו. ובכן, אם מאשימים את שרה נתניהו בקבלת דבר במירמה, ניתן להאשים את האורחים שהם לעסו דבר במירמה ובלעו דבר במירמה. אם ארוחה היא פשע, צריך לפחות לחלק את החשבון על הארוחה, ולהאשים את שרה נתניהו רק על המנה שהיא אכלה. נשמע מגוחך? ומה לא מגוחך בכתב האישום הזה?

אני אישית לא אוהב את תרבות השפע שלנו, שבשנים האחרונות מתרכזת בכובד ראש תמוה באוכל ובמנות שף. הלוואי וזה לא היה כך, והלוואי ושרה נתניהו לא הייתה נגררת אחרי רוח התקופה ומציעה לאורחיה מנות של שף במקום קערת בייגלה שמיניות (לדעתי זה אותו תענוג). ובכל זאת נשאלת השאלה: האם הביורוקרטיה וחדרי החקירות יקבעו את איכות המנות שראש הממשלה רוצה לכבד בהן את אורחיו?

אני נזכר שוב בסרט "הטבחית של הנשיא", שבו'' מתוארת טבחית שנשיא צרפת פרנסואה מיטראן הזמין לארמון האליזה. החריגות התקציביות שהיא עושה גורמות לכל חמגשית ולכל שף שהוזמנו למעון ראש הממשלה להיראות כמו בדיחה. הסרט לא מציג את הזמנת הטבחית כשחיתות שלטונית, אלא כשמירה על איכות ורמה תרבותית.