עדיין לא ברור אם ביום שני הקרוב אכן תיערך במליאת הכנסת ההצבעה על החוק, שכל אויבי ישראל ברחבי העולם ציפו לו. אחרי הצגת התכלית בישיבת ועדת הכנסת, שם הוכן החוק לקריאה שנייה ושלישית, נמסר מלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו שייתכנו שינויים בסעיפים הבעייתיים. אלא שהנזק כבר נעשה. שום תיקון משמעותי לא יספק את הימין הלאומני דתי, ותיקון לא משמעותי לא יקהה את עוצמת המסר: הדרת מי שאינו יהודי על פי ההלכה בכוח חוק יסוד. מכאן ואילך יוכלו עמותות זכויות האדם להוכיח, שחור על גבי לבן בספר החוקים, שכל עוולה גזענית במדינת ישראל – קיימת בכוח החוק הישראלי.

אבל עיזבו הגדרות משפטיות ופלפולי חקיקה -  מדובר ביודן איבר אלס (יהודים מעל הכל). לא  עזר מכתבו של נשיא המדינה ראובן ריבלין, לא עזרו הסבריהם של היועץ המשפטי של הכנסת עו"ד איל ינון והמשנה ליועץ המשפטי של הממשלה עו"ד רז נזרי, וגם לא אזהרתו של היועץ המשפטי לממשלה בעצמו אביחי מנדלבליט, שהבהיר שלא יגן על החוק בבג"ץ. המכבש הדתי לאומני שבו נוהג (בעצם מונהג) ראש הממשלה, דרס את שאריות ההומניזם הממלכתי, קרע עוד יותר את שמיכת הטלאים הפרומים של החברה הישראלית. ומה שהכי משונה – החוק הזה נוגד את ההיגיון הפוליטי והמדיני.

אם יאושר, העולם ידחוק אותנו עמוק יותר לפינת המדינות המצורעות, בשעה שישראל עשוי החוק  להדיר יהודים "מפוקפקים" כמו יוצאי רוסיה ואתיופיה,  שלא לדבר על דרוזים וערבים. לא סתם איים שר הביטחון אביגדור ליברמן  לא להצביע וח"כ פנינה תמנו שטה (יש עתיד) זעקה בדיון ש"זו גזענות לשמה, בושה וחרפה".