1. פעם, כשטייס קרב סורי היה "מתבלבל" בנתיב הטיסה, הוא היה נוחת "בטעות" בשדה התעופה במגידו. זה היה עדיף מאשר להיות מיורט, ליפול ולהתרסק. אסד כמובן מעדיף את האפשרות השנייה. גם אם הלכו מטוס או שניים - אין בכך כדי לפגוע בתחושת הביטחון והניצחון של הנשיא במה שנותר מסוריה. הוא מתגבר על כל מתנגדיו, דיכא את רוב אזורי המרד, והוא "מתוחזק" על ידי האיראנים, הרוסים וחיזבאללה, שחולקים ועוד יחלקו איתו את השליטה בסוריה ואשר נוכחותם שם מאתגרת מאוד את ישראל.

האינטרסים של ישראל בסוריה היו ונותרו ברורים: למנוע זליגת המלחמה לשטחנו, גם כשהיא קרובה מאוד לגבול בגולן, לשמור על חופש טיסה ואיסוף מודיעין בשטחי סוריה ולבנון, למנוע התבססות צבאית איראנית משמעותית, למנוע מעבר נשק אסטרטגי מסוריה ללבנון, וכמובן - לעשות את כל אלה בלי להיקלע למשבר צבאי או מדיני עם רוסיה, כרגע בעלת הבית בסוריה. ביקור שר החוץ והרמטכ"ל הרוסי השבוע בישראל מלמד על פוטנציאל החיכוך, על רמת התיאום ועל מפת האינטרסים של הצדדים.

זירת סוריה משתנה ועוד תשתנה, והיא עלולה לשמש "מגרש משחקים" של כוחות, צבאות וארגונים, באופן שיחייב את ישראל להסתגל למציאות חדשה, צבאית ומדינית.

2. הפלת המטוס הסורי השבוע הרחיבה את הצוהר למערך ההגנה האווירית המתפתח וגדל של ישראל. זה כבר לא מערך הנ"מ הזכור של חיל האוויר, אלא זרוע טכנולוגית משמעותית המורכבת ממערכות מתקדמות לגילוי, מעקב ויירוט של מטוסים וטילים במספר שכבות באטמוספירה. המעבר של ישראל למערך הגנה רב־שכבתית נבע מהזדמנות שנוצרה בתוכנית "מלחמת הכוכבים" של נשיא ארה"ב רונלד רייגן, שהקציב לישראל כסף רב לפיתוח משותף של מערכת ה"חץ". מאז עשו התעשיות הביטחוניות של ישראל, באמצעות מנהלת מיוחדת במשרד הביטחון וחיל האוויר, דרך משמעותית מה"חץ", דרך סוללות ה"פטריוט" והמערכת הישראלית הצעירה "קלע דוד", ועד ל"כיפת ברזל".

כיפת ברזל בפעולה. ארבע שכבות הגנה. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

הגם ששני הטילים שנפלו השבוע לכנרת לא יורטו (הסיבה לכך מתוחקרת), ישראל היא כיום מעצמה של הגנה אווירית עם ארבע שכבות הגנה, פיתוחים טכנולוגיים מדהימים ויכולת אנושית ששוב ושוב פורצת ומבקיעה את מה שנראה עד לאותו רגע כ"קצה מעטפת הביצועים". בתחום הזה אנחנו אומת אור לגויים וצרה לאויבים.

3. תהליך קבלת ההחלטות להפלת מטוס קרב עוין, חודר או מאיים, פשוט וקל יחסית. הקשר בין מערך הגילוי והבקרה לבין סוללת המיירטים ומוצב השליטה של חיל האוויר פשוט ויעיל, והסמכות נתונה לקצינים שבתורנות.

לעומת זאת, אין לקנא במקבלי ההחלטות בשעה שצריך לקבל החלטה על יירוט מטוס נוסעים אזרחי ששועט לעבר תל אביב, ולא שועה לקריאות הקשר ולמטוסי היירוט של חיל האוויר שהוזנקו לעברו. על פי הנוהל, מפקד חיל האוויר מעלה על הקו לשיחת ועידה בתוך דקה את הרמטכ"ל, שר הביטחון וראש הממשלה. מפקד חיל האוויר מפרט את הסטטוס, הרמטכ"ל ושר הביטחון ממליצים, וראש הממשלה צריך להחליט אם להפיל את המטוס. ברגע הזה, אני נשבע לכם (כמי שנכח פעם באירוע כזה) שאף אחד מכם לא רוצה להיות ראש ממשלה, גם אם יממנו לכם את הגלידה והמים בבריכת השחייה הפרטית לכל החיים.

4. את הבעיה של ישראל ברצועת עזה (כן, זו גם בעיה של ישראל), אפשר לסכם במשפט אחד קצר - "דרוש מבוגר אחראי". עד לפני מספר שבועות הייתה ציפייה (לפחות בכותרות בתקשורת) ל"עסקת המאה" שיציג הנשיא טראמפ ותכלול פתרון לרצועה. ככל שחולפים הימים, נראה שגם ה"הישג" של טראמפ בקוריאה הצפונית מתמוסס והנשיא טרוד בטיפול בסוגיות דחופות אחרות לצד התמודדות עם החקירות בעניין מעורבות רוסיה בבחירות, פעילות להשתקת דוגמניות, בחירות אמצע הקדנציה המתקרבות ועוד.

מצרים שקועה אף היא בעניינה ולא מגלה סימני התנדבות לנהל תהליך משמעותי אזורי בין ישראל לחמאס, מה עוד שהפתרון המצרי הרצוי להחזיר את אבו מאזן לרצועה - לא מקובל על רבים, כולל לא על אבו מאזן עצמו. ובינתיים, נמנע כאן בשבוע שעבר סבב צבאי משמעותי, שוב בגלל דלי מים קרים ששפכו המצרים על שני הצדדים ולנוכח חוסר הרצון של הצדדים עצמם לכלות את הקיץ במנהרות ובמקלטים. האם יימצא כאן "מבוגר אחראי" שיציג תוכנית ריאלית ורב־שנתית לנטרול חבית חומר הנפץ העזתית? בינתיים אנחנו עדיין תקועים ב"אחזקת שבר" שבין סבב לסבב עד ייבוא פתרון (או משיח).

5. שר הביטחון לשעבר משה ארנס, אדם רב־זכויות אשר חתום על רובם המוחלט של השינויים הארגוניים שבוצעו בצבא מאז הקמתו ועל הפרויקטים הטכנולוגיים המשמעותיים שלנו ("חץ", לוויין צבאי ועוד), פרסם השבוע מאמר ב"הארץ" ובו הביע תרעומת על כך שמדינת ישראל, דרך חוק הלאום, הפקירה את בני בריתנו הדרוזים.

ארנס. צילום: אלוני מור

לא רבים יודעים שכשר ביטחון ארנס הוא האיש אשר בניגוד לדעת הצבא, ביטל את פקודת המטכ"ל ואת הוראת ביטחון שדה שהגבילה דרוזים ובדואים מלהגיע לקורסי טיס וחובלים, יחידות המודיעין והיחידות המיוחדות. הוא היה החלטי ונחוש. ומאז הם בכל מקום, איש־איש על פי כישוריו.

ארנס לא הזכיר במאמר עוד פרט אחד חשוב ואקטואלי מאוד: כשר הביטחון הוא ביטל גם את הוראות ביטחון שדה שהגבילו קידום ונגישות הומואים ולסביות לתפקידים בכירים ומסווגים בצה"ל ובזרועות המודיעין. הטענה הייתה שקצין הומו או קצינה לסבית עלולים למצוא עצמם נסחטים, ואין להפקיד ברשותם סודות מדינה. ארנס קבר את ההנחיות הללו ולא מעט בזכותו יש היום בלב המטכ"ל פרקליט צבאי ראשי הומוסקסואל - האלוף שרון אפק, שהוא שותף סוד בכיר באין ספור סוגיות וכמוהו עוד מאות ואולי יותר.

6. מדפי הפירות ברשתות ובשווקים עמוסים בפרי המנגו הבשל. במטעים המטופחים של מושבי רמת הגולן עמלו השבוע חקלאים מבוגרים ומתנדבים צעירים בחום כבד מנשוא בקטיף, שאליו נלוותה פעילות של קהילות עירוניות המאמצות חקלאים ברחבי הארץ. מתנדבים מביאים את מגשי המנגו אל חברי היישוב והקהילה שהתחייבו מראש לקנות את הפרי בקרטונים של 7 קילוגרם כל אחד. התחושה של הסיוע לחקלאי והפרי שנרכש מיד ראשונה מעוררת תיאבון, מכבדת את החקלאים ומקנה כבוד והוקרה לפועלם.

חקלאים רבים כבר לא מצליחים להתפרנס מפרי עמלם בחקלאות, והם מוצאים לעצמם עבודות צדדיות נוספות להשלמת הכנסה - מאבטחים, נהגי אמבולנס, רבש"צים, שוטרים וכבאים, מורים ושיפוצניקים. יד אחת עדיין אוחזת במחרשה ובעיבוד אדמות המדינה, והיד השנייה שלוחה להשלמת ההכנסה. בסוף, לצד הכבוד לחקלאים ולחקלאות - הבושה כולה שייכת לממשלה, שאולי בקרוב תלמד מהנשיא טראמפ, שיוזם כעת תוכנית של מיליארדים לחיזוק החקלאים והחקלאות בארה"ב.

7. אל"ם (במיל') שי שטרן היה הסגן שלי ביחידת דובר צה"ל. במקצועו הוא איש מודיעין ביחידת 8200, וכשהשתחרר מהשירות הצבאי החליט ללכת למסלול של חינוך. הוא הסביר לי שזה הכי חשוב. הוא חינך בתיכון, עבר קורס ועוד קורס, והשבוע הוא בא לבקר אותי במשרד ולבשר לי כי נבחר לנהל את בית הספר התיכון היוקרתי "אוסטרובסקי" ברעננה. הוא קרן מאושר והיה נרגש מאוד מהאתגר. בי הוא נסך קורטוב של אופטימיות.

האושר שלי הפך למושלם השבוע, כשידידי וחברי הטוב אל"ם (במיל') ארז וינר מונה לתפקיד יו"ר מדרשת שדה בוקר שבנגב. ארז היה עוזר הרמטכ"ל כשאני הייתי דובר צה"ל, עברנו יחד אירועים, מבצעים, משברים ושמחות (וגם בילינו לילה אחד מיותר במעצר שנים אחרי שהשתחררנו). ארז, כיום מנכ"ל יקבי ירושלים, אמור היה להיות מקודם לדרגת תת־אלוף ולתפקיד קצין חינוך ראשי. לא היה מתאים ממנו, אולם החקירה דאז הביאה לביטול המינוי.

כעת הוא יעמוד בראש מדרשת שדה בוקר שבנגב ויקדם פעילות של חינוך, מורשת, התיישבות ועוד. ארז מונה לתפקיד על ידי שר החינוך נפתלי בנט, אבל נדמה לי שאם בן־גוריון היה פוגש את ארז, הוא היה חותם על המינוי בעצמו. בהצלחה לארז ולשי.

שבת שלום.

avi@bnayahu.com