העימותים בין ראש הממשלה לבין משפחות גולדין ושאול, שגופות בניהן הדר ואורון שנפלו במבצע "צוק איתן" מוחזקות בידי חמאס, עלו מדרגה. האפשרות שיושג עתה הסדר לרגיעה בדרום ללא החזרת הגופות חידדה את העימות והוציאסה את המשפחות בתחילת השבוע למסיבת עיתונאים תוקפנית נגד נתניהו.

זהבה שאול, אמו של אורון ז"ל, האשימה שבפגישה לאחר הסכם הפיוס עם טורקיה, צעק עליהם ראש הממשלה וכינה אותם "שקרנים", משום שטענו כי הבטיח להם שהסכם כזה לא ייעשה כל עוד לא יוחזרו הבנים הביתה. בני הזוג גולדין הסתפקו באמירה שנתניהו דפק על השולחן וצעק. מלשכת ראש הממשלה באה כצפוי הכחשה: לא צעק, לא הטיח האשמות כלפי המשפחות, וימשיך לעשות כל מאמץ להחזרת הבנים.

מהות העימות מתומצתת בתגובת "גורם מדיני בכיר", שהבהיר בעקבות דברי המשפחות כי המגעים המתנהלים עתה ממוקדים במטרה מצומצמת של הפסקת אש, ואילו הסדר נרחב עם חמאס לא ייעשה ללא פתרון סוגיית גופות החללים ושני האזרחים המוחזקים ברצועה. ואילו משפחות הדר ושאול תובעות לסרב לכל הסדר עם חמאס, אפילו המצומצם ביותר, בלי שיכלול את החזרת הגופות.

לבי נתון למשפחות ולדרישותיהן. מאידך, איני מקנא בראש הממשלה שצריך עתה להכריע בין צרת המשפחות לבין צרת תושבי עוטף עזה. ועוד יותר לא אקנא בו כשיגיע לרגע שבו יצטרך להחליט כמה מחבלים הוא מוכן לשחרר תמורת גופותיהם של אורון והדר ושני האזרחים החיים. יותר מאלף כאלה ששחרר תמורת החזרת גלעד שליט וחלקם שבו לעסוק בטרור, מעיקים עליו עד היום.

כן, וישנה גם כאן, איך לא, "הגברת", בעלת הבית והמילה האחרונה בבית שברחוב בלפור. סיפור על עוד טלפון מדהים שלה פורסם השבוע על ידי ספי עובדיה בחדשות עשר, אף כי התרחש כבר לפני כשנתיים. משפחת גולדין הזמינה אז את שרת המשפטים איילת שקד לנאום באזכרה השנתית לבנה הדר. נתניהו צפתה בחדשות בשקד שנואת נפשה נואמת, וזה "העלה לה את הסעיף" והריץ אותה אל הטלפון. צלצול ללאה גולדין. "אתם כפויי טובה", הטיחה "הגברת" באם השכולה. "החיבור שלכם ליריבים של בעלי עלול לפגוע במאמץ שמשקיע ראש הממשלה בנושא". משפחת נתניהו מכחישה כמובן, ואני, מה לעשות, מאמין יותר למשפחת גולדין.

לכאורה, כבר שמענו הרבה על מעללי הגברת מרחוב בלפור, אז מה יש כבר להתרגש מול מפגן כזה של חוסר טאקט והעדר רגישות והתחשבות? ובכל זאת: אין כל הצדקה להתנפלות על אם שכולה במצבה של לאה גולדין ביום אזכרתו של בנה, ובעצם גם לא בשום יום אחר.

ויותר מכך, מה בעצם אומרת שרה נתניהו? איך ייפגע המאמץ של ראש הממשלה בנושא זה? האם למראה שקד, שאף הוא אינו מחבב, הנואמת באזכרה, תיפול רוחו עד כדי כך שלא יוכל לגייס בתוכו את מידת המאמץ הדרושה להביא לשחרור הגופות שבידי חמאס? ושמא היא מרמזת־מאיימת שיאבד בכלל את החשק לפעול בעניין? ואולי הכוונה שהמאמץ ייפגע משום שבעזה יאמרו: עם מי שמסכים ששרה ימנית כזו תנאם בטקס האזכרה אנו לא מדברים. זוהי התגרות בנו.

אז אולי הגיע הזמן שבמקום חוק הלאום המיותר, יחוקק "חוק יסוד: אשת ראש הממשלה" הנדרש מאוד, שיטיל איסור על מעורבותה בעניינים לא לה.