לאחר תקופה ארוכה של שקט בצפון, שבא לידי ביטוי בפרופיל הנמוך של הצמרת המדינית־ביטחונית אצלנו, עמד השבוע הזה בסימן החתימה על הסכם שיתוף פעולה בין סוריה לאיראן לשיקום הצבא והתעשיות הביטחוניות הסוריות והאיום של שר ההגנה האיראני כי מדינתו ערוכה להגיב על כל תקיפה נגד סוריה. דברים אלו מסמנים תזוזה של רף המתיחות, שצפוי לעלות גם לאחר שתסתיים המערכה על אידליב, שעשויה להיות אכזרית ביותר.

"אנו פועלים למנוע את ההתבססות הצבאית של איראן בסוריה", אמר השבוע ראש הממשלה בנימין נתניהו והוסיף: "לא נרפה מיעד זה". בישראל מבהירים כי הצבא ימשיך לתקוף מטרות בסוריה ככל שהמודיעין יזהה משלוחי נשק לחיזבאללה או פעולות הקשורות להתבססות איראן בסוריה. המסרים הללו, שמועברים באופן פומבי וישיר לאיראן, לסוריה, לחיזבאללה וגם לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין, משמעותם אחת: ישראל תמשיך לתקוף בסוריה גם לאחר תום המלחמה.

לעומת המדיניות המגומגמת של ישראל בעזה בין הסדרה ללחימה, שבה כל צעד נמדד על פי ההשפעות הפוליטיות שלו על ציבור הבוחרים ומשפיע על קבלת ההחלטות ברמה הביטחונית־אסטרטגית, ייאמר לזכותם של ראש הממשלה ושר הביטחון שהמדיניות בצפון עקבית ומנוהלת מתוך תפיסה אסטרטגית. כאשר מועברים מסרים פומביים, כפי שנאמרו השבוע על ידי גורמים בכירים וראש הממשלה עצמו, יש להם גם כיסוי בשטח. אבל בניגוד לשנים האחרונות, שבהן תקפה ישראל בסוריה, עכשיו מדובר בפרק חדש שבכותרת שלו מתנוססת השאלה: האם המשך התקיפות הישראליות מקרב אותנו לעימות ישיר ורחב עם חיזבאללה ואיראן?

בתוך כך, גם הרוסים בבחינת נעלם: בשנים האחרונות כיבד פוטין את חופש הפעולה של ישראל, למרות משברים שונים. השאלה היא אם גם לאחר שתסתיים המלחמה בסוריה הוא יהיה מוכן לקבל את אותם כללי משחק. התשובה תתברר בנקודת המבחן הבאה, שעלולה להתרחש כבר בתקופה הקרובה.

תעש מערכות. המציאות קצת פחות רומנטית. צילום: תעש

הדרך לחיל הטילים

עסקת הטילים הגדולה של משרד הביטחון עם תעש מערכות נראתה כאילו הוזמנה במיוחד השבוע בתגובה על חתימת ההסכם בין איראן לסוריה. החתימה זכתה למינוף פוליטי מכיוונו של שר הביטחון אביגדור ליברמן על הצעד הראשון לכאורה בדרך לחיל הטילים. מה לעשות שהמציאות קצת פחות רומנטית.

ההצטיידות הזו עומדת במרכז התוכנית הרב־שנתית של צה"ל שיצאה לדרך עוד לפני כניסתו של שר הביטחון לתפקיד. בסביבתו של ליברמן אומרים כי מדובר רק בשלב הראשון, ובעתיד יגיעו השלבים הבאים, העתידים להשלים את מערך התקיפה של הצבא בטילים שיכולים לאיים על כל שטח אויב במזרח התיכון.

בשלב הזה לפחות יש הסכמה על חשיבות הרכש. בהחלטות הבאות זה כבר צפוי להיות מורכב הרבה יותר. השקעה בטילי היבשה לטווחים של מאות קילומטרים ובניית מערך ייעודי הן עסק יקר הרבה יותר, והוא ידרוש שינוי בוויסות הפנימי של התקציבים בין חיל האוויר ליבשה. בכל מקרה, אלה יהיו בעיקר הכרעות לתוכנית הרב־שנתית הבאה של צה"ל ושאלות שיעמדו על הפרק בתקופת כהונתו של הרמטכ"ל הבא, וכנראה גם בתקופה שלאחר הבחירות הבאות.

ניידת משטרה צבאית. "גיליתי חיל שסובל מפערי רלוונטיות ובעיות דימוי עצמי ותדמיתי". צילום: מתוך ויקיפדיה

סדר חייב להיות

התפקידים השונים של חיל המשטרה הצבאית (חמ"ץ) קשים ושוחקים. גדודי המעברים למשל מבצעים עבודה מורכבת ביהודה ושומרון ובעוטף ירושלים. החיילים מתמודדים גם עם קושי מנטלי, בהיותם נטע זר בצבא שזוכה לשלל כינויי גנאי. ולמרות זאת, אחוז הנשר מהשירות בחיל זה עומד על כ־4% בלבד - אחד הנתונים הנמוכים בצבא.

תא"ל רן כוכב פיקד על חמ"ץ בשנתיים האחרונות. עד לתפקיד הזה בינו לבין המשטרה הצבאית לא היה דבר; את כל תפקידיו ביצע במערך ההגנה האווירית בחיל האוויר, ולשם הוא יחזור בשבוע הבא כמפקד המערך.

לדבריו, העובדה שהגיע מבחוץ נתנה לו את היכולת לראות את השינויים שהחיל צריך לעבור. "גיליתי חיל לעומתי, שסובל מפערי רלוונטיות משמעותיים ומבעיות דימוי עצמי ותדמיתי, ובעיקר ארגון שבמשך 70 שנה כמעט לא השתנה", הוא אומר ומספר שזה התפקיד החשוב ביותר שמילא עד כה.

מדבריו של תא"ל כוכב עולה הטענה שלמעשה במשך שנים החמיץ צה"ל את כוחה של המשטרה הצבאית כגורם מסייע לשיפור המשמעת בצבא, ובמקביל פספסה המשטרה הצבאית את הצבא כאשר התמקדה בתפיסת השיטור המסורתית ולא בחשיבות החיל לתפקודו המבצעי של הצבא.

"הייעוד שלנו נכתב מחדש בהוראת הפיקוד העליון", מספר כוכב. "סמכות חוקית שמסייעת למפקדים בהקניית משמעת וסדר, כאשר בסופו של דבר התכלית - כמו בכל הצבא - מבצעית".

בשנים האחרונות, שבהן האיום על העורף הולך ומתעצם, גם התפקיד של המשטרה הצבאית גדל. במלחמה הבאה, אם תפרוץ, יסגור צה"ל שטחים רבים יותר באזורי הגבול, ירחיק את שטחי הכינוס מהגבול וימנע מאזרחים אורחים להיכנס לשטחים המאוימים.

ההפקרות שהייתה בשטחי הכינוס ובאזורים הסמוכים לגבול וגם בכבישים הסמוכים לעוטף עזה במהלך צוק איתן לא תחזור בפעם הבאה, אומר כוכב. "לא על האש, לא תרומות ולא כל דבר אחר. בפעם הבאה אזורי יהיו הלחימה מבודדים לחלוטין, והפיקוח יהיה גם על הצבא, שאיבד בצוק איתן יותר אנשים בשטח ישראל מאשר בעזה".

לצורך כך הוקמה בפיקוד הצפון חטיבה בעלת שלושה גדודי מילואים. בדרום, הצוערים של קורסי המ"כים בבית הספר לחי"ר יצטרפו לכוחות המשטרה הצבאית במשימות השונות על צירי התנועה ובשטחים הקרובים לגבול. בעימות הבא, שאמור להיות מסוכן הרבה יותר בכל הקשור לאיום הרקטות, תהיה חשיבות דרמטית למשמעת ולסדר בכל הקשור לשמירה על חיי אדם ובמניעת הישגים מהאויב, בצפון או בדרום או בשתי הזירות גם יחד. גם האחריות על חמ"ל התנועות הלאומיות תהיה בידי המשטרה הצבאית, בשיתוף פעולה עם המשטרה הכחולה.

מעבר לתפיסות המבצעיות נדרש כוכב לעסוק גם בכל הקשור לאכיפת המשמעת, החוק והפקודות הצבאיות. בשנים האחרונות תמך גם הפרקליט הצבאי הראשי, האלוף שרון אפק, ברפורמות שבעיקרן הן מספקות הזדמנות שנייה למי שמעד. הדבר נכון לגבי עבירות סמים ועריקות וברישום פלילי על עבירות שבאזרחות לעתים לא היו מגיעות כלל לכדי עבירה.

בנושא זה, גם כיום אצבעם של מפקדים בשליחת חיילים לכלא הצבאי קלה על ההדק. לא פעם מי שבולמות את המפקדים מלשלוח חיילים לכלא על עבירות משמעת או עבירות אחרות קלות הן המשטרה הצבאית והפרקליטות. אומנם בשנים האחרונות פחת מספר החיילים בכלא הצבאי, אך המספרים עדיין גבוהים ובלתי נתפסים: ב־2015 נשלחו לבסיס הכליאה 11,772 חיילים, וב־2017 המספר כבר ירד ל־10,240. בחציון זה של השנה דומים המספרים לאלה שהיו בתקופה המקבילה אשתקד. אומנם הירידה ניכרת, אבל הם עדיין גבוהים מדי - בעיקר כאשר במקרים רבים חייל שהגיע לכלא ימשיך לגלוש במדרון החלקלק גם באזרחות.

ב־2020 צה"ל אמור לסגור את בסיסי הכליאה הוותיקים ולהעביר את בתי הדין המרכזיים ואת בסיס הכליאה למרכז אחד: "נווה צדק" בבית ליד. מספר המקומות בבסיס המעצר החדש יהיה כמספר שקיים כיום בשני בתי הכלא של הצבא, ויש לשאוף לצמצם עוד יותר את מספר הכלואים ולהתמודד עם בעיות המשמעת ואכיפתן ביחידות עצמן.

tguvot@maariv.co.il