מילת המפתח של ההייטק ושוק ההון בשנה האחרונה הייתה “בלוקצ'יין" - הטכנולוגיה המסתורית שהביאה לעולם את המטבעות המוצפנים. גם מי שאינם עוסקים או מתעניינים בטכנולוגיה מכירים את הביטקוין - מלך המטבעות המוצפנים שכל אחד יכול לסחור בו. משקיעים ברחבי העולם, גם בישראל, הסתערו על המטבע הפלאי שנועד לכבוש את העולם.

אך מתברר שהייתה זו אחת ההשקעות הגרועות השנה. תשואת הביטקוין למשקיעים היא אפס. בפתח השנה נסחר הביטקוין במחיר של כ־7,020 דולר. בתוך חודשים זינק שוויו ל־20,000 דולר. אולם עד מהרה צנח שוב למחיר שבו הוא נסחר גם היום.

למרות העיסוק המוגזם בביטקוין, שימשיך מן הסתם להנחיל אכזבה לספקולנטים הסוחרים בו, ממשיכה הטכנולוגיה שהביאה אותו ואת המטבעות המוצפנים האחרים לעולם לרתק משקיעים רבים, אלפי חברות הייטק, בנקאים ומוסדות ממשלתיים.

הבלוקצ'יין היא טכנולוגיה המאפשרת לשמור מידע ולהעביר אותו ברשת באופן המוודא את נכונותו והאותנטיות שלו. אם, למשל, אפשר היה לאחסן בבלוקצ'יין יצירת אומנות כמו המונה ליזה, לא היה צורך במומחים כדי לבדוק אם היצירה המוצעת למכירה ברשת היא היצירה המקורית.

"התכונה הזו מאפשרת ליצור מטבעות בלתי ניתנים לזיוף, חוזים מחייבים בין משקיעים או חברים בקבוצות הפועלים למטרה משותפת, שמירת אוספים של פרטים נדירים ועוד. בכל רגע נתון עובדים אלפי אנשים בניסיון לגלות את העולם החדש שפותחת טכנולוגיית הבלוקצ'יין: היא אמורה לשנות את עולם הבנקאות והפיננסים, השירותים באינטרנט ואולי אפילו את מבנה החברה.

“אני יכול לומר שבלוקצ'יין וביטקוין הן שתי הטכנולוגיות הכי בלתי מובנות שיצרו הכי הרבה התלהבות בתולדות האנושות", אומר לי ג'ף פולבר, יועץ לחברות ומשקיע בהייטק.

ג'ף פולבר. צילום פרטיג'ף פולבר. צילום פרטי

פולבר הוא דמות ידועה בסצנת הסטארטאפים המקומית. הוא היה שם כמעט מהרגע הראשון. בשנות התשעים הוא היה מוכר בעיקר כמשקיע נלהב בטכנולוגיות לתקשורת קולית ברשת האינטרנט. היום זו טכנולוגיה נפוצה וזמינה לכל אחד. היא מאפשרת לנו, בין היתר, לנהל שיחה טלפונים בינלאומית באפס עלות, למעט עלות החיבור לרשת.

בשנה האחרונה עסוק פולבר בבלוקצ'יין. הוא מארגן כנסים מקצועיים ומייעץ לחברות הפועלות בתחום. “העניין שלי בטכנולוגיה הזו אינו קשר לביטקוין. הבלוקצ'יין היא טכנולוגיה שיוצרת אמון בין אנשים שאינם מכירים זה את זה והיא תשנה את העולם שאנחנו מכירים", הוא אומר.

זו המהפכה הטכנולוגית הבאה אחרי האינטרנט?
“אולי אפילו יותר, עדיין קשה להעריך. אם אתה משווה את מהפכת האינטרנט למהפכת הבלוקצ'יין, הייתי אומר שאנחנו עדיין ב־1991 - כאשר הבנו שהאינטרנט הוא דבר ענק שעומד לשנות את העולם, אבל לא ידענו עדיין באיזו עוצמה ואילו שירותים ומערכות יוקמו על בסיס התשתית הזו".

אתה צופה שחברות האינטרנט הענקיות ייעלמו ויקומו חברות חדשות?
“כולם יצטרכו לעקוב אחר השינויים ולהתאים את עצמם. מי שלא יעקוב אחר השינוי, לא יבין מה קורה ויתאים את עצמו, עלול להיעלם".

מי למשל?
“באמצעות הבלוקצ'יין אנשים יוכלו לקבל את הבעלות ולשלוט בזכויות בתמונות שהם מעלים לרשת, וידיאו ופוסטים. הם יוכלו ליצור גם קבוצות ורשתות חברתיות משל עצמם. מי שנהנה היום מהמצב הן הרשתות החברותיות כמו פייסבוק, טוויטר ואחרות, שמקבלות בחינם את החומר הזה, מפלחות את קהל המשתמשים ומוכרות את זה למפרסמים. אני צופה שבעידן הבלוקצ'יין יוכלו המשתמשים להתחבר ביניהם באופן עצמאי, לשמור על זכויותיהם ולקבל ישירות את ההכנסות מהמפרסמים, ללא תיווך הרשתות החברתיות. או שהרשתות החברתיות יצטרכו לקנות את הזכויות מהמשתמשים. הפירמידה

תתהפך. לכן בלוקצ'יין הוא אחד האיומים הגדולים על רשתות כמו פייסבוק".

לפני שכל זה קורה, מסתכלים היום על המטבעות הווירטואליים וחושבים שהם אולי יחליפו יום אחד את המטבעות האמיתיים.
“אני לא חושב שזה יקרה. נכון שהבלוקצ'יין, כמו האינטרנט, יכול להביא לביזור של הכסף והכוח, אבל יש סיבה לקיומם של בנקים מרכזיים ולמדיניות מוניטרית שמנהלת המדינה. מדיניות המטבע מאפשרת את יחסי המסחר הבינלאומי והיא לא תעלם. אבל למטבעות הווירטואליים יש אפשרות לשנות גם את הכלכלה: הם יכולים לשמש לגיוס משקיעים וליצירת קהילות עיסקיות מסוג חדש. המטבע הווירטואלי יכול לשמש למשל כזכות לקבל שירותים מהחברה שמנפיקה אותו. בתמורה לזכות הזו יכול בעל המטבע לתת לחברה סחורה או שירותים משלו. למשל, הוא משקיע בחברה כסף או נותן לה שירותי מכירות. בדרך זו יכולים המטבעות הווירטואלים ליצור מעין סחר חליפין שיאפשר פיתוח והקמת עסקים לאנשים החיים במקומות נידחים ואין להם מספיק כסף כדי לממן זריעת שדות או הקמת עסקים קטנים".

מונופול נולד מחדש

הבורסה לניירות ערך בתל אביב עוברת טלטלה רצינית. מאז היווסדה הייתה הבורסה, כמו יתר הבורסות בעולם, מועדון חברים: חברות הברוקרים הגדולות והבנקים ניהלו אותה במעין שותפות ללא כוונות רווח. את הרווחים עשו השותפים מהשירותים שסיפקו למשקיעים שביקשו לסחור בניירות ערך באמצעות חברי המועדון, הבנקים והברוקרים.

לפני שלוש שנים יזמה רשות ניירות ערך, אז בראשות הפרופ' שמואל האוזר, את פירוק המועדון: הבורסה הפכה לחברה מסחרית לכל דבר, והברוקרים והבנקים אולצו למכור כמעט את כל מניותיהם. במבנה החדש לא ישלוט איש בניהול הבורסה. המניות יפוזרו בין שורת משקיעים מקומיים וזרים, ושליש ממניותיה יונפק לציבור הרחב. השבוע הודיעה הבורסה שההנפקה לציבור, בהיקף של כמאתיים מיליון שקל, תצא לפועל כבר השנה.

תהליך דומה עובר, מאז שנות ה־90, על כל הבורסות החשובות בעולם - בארה"ב, בדרום אמריקה ובאירופה. פירוק מועדוני הברוקרים הכניס את הבורסות לתזזית: הן התייעלו, ובמרבית המקרים מניותיהן, שהחלו להיסחר, עלו במאות אחוזים. הן החלו לנהוג כחברות פרטיות, להתייעל, לחלק דיבידנדים לבעלי המניות, להתמזג ולעתים קרובות גם להעלות תעריפים.

ואצלנו? ייתכן שמי שיצטרף להנפקת מניות הבורסה של תל אביב ירוויח מהעסקה. סיכוי סביר לא פחות שהבורסה תעלה את העמלות שהיא גובה מהמשקיעים. כפי שהוכיחו הפרטות של חברות כמו בזק ותנובה, מונופול מופרט מסוכן לציבור הצרכנים הרבה יותר ממונופול ממשלתי או אגודה שיתופית מנומנמת. מצד שני, דווקא ההפרטה של הבורסה עשויה הגביר את הסיכויים ליוזמה עסקית להקמת בורסה מתחרה.