חודשי יולי־אוגוסט השנה היו, כך לפי הפרסומים, החודשים העמוסים ביותר בנתב"ג בשנים האחרונות. לקראת ראש השנה אף נרשם שיא של כל הזמנים: 107 אלף נוסעים פקדו את נמל התעופה בן־גוריון ב־650 המראות ונחיתות מטוסים.

הישראלים אוהבים לנסוע. משנה לשנה עולה מספרם של המחתימים דרכון. לפני כשנה, עם פתיחת מושב הכנסת, נאם נתניהו את “נאום החמוצים" המפורסם. הוא התגאה בכמות הנוסעים הגדולה לחו"ל וקיבע אותה כמדד לחיי הנוחות של הישראלים. אלא שהתורים בנתב"ג אינם תו היכר לחיי השפע של הישראלים. במקביל אליהם ניצבים תורים אחרים שהולכים ומתארכים, תורים מתסכלים, שמולם נתניהו וממשלתו מליטים פניהם או אף מנסים לשכנע אותנו שאין בהם כל רע.

כך למשל, אותם תורים מדכאים לחלוקת החבילות של עמותות המזון. משנה לשנה מספר העמותות העוסקות בחלוקת מזון הולך וגדל. השנה סייע ארגון “לתת" לקראת החג ל־60 אלף משפחות (200 אלף איש) ב־105 יישובים. לדברי מנכ"ל ארגון “לתת", ערן וינטרוב, העמותה שהוא עומד בראשה מסייעת במהלך השנה לעשרות אלפי משפחות החיות באי־ביטחון תזונתי. 24% מהנתמכים העידו כי ילדיהם הולכים ללא כריך לבית הספר באופן קבוע או לעתים קרובות.

במקום להתבייש ולראות בכך את כישלונה החרוץ של המדינה במניעת עוני ובסיפוק צורכיהם הבסיסיים של אזרחיה, יש מי שבוחר לשים את הזרקור על “רוח התרומה היהודית". רק בשבוע שעבר הועלתה בגאווה בטוויטר של חב"ד תמונתו המחויכת של יו"ר הכנסת, ח"כ יולי אדלשטיין, שהגיע עם כמה מעובדי הכנסת למפעלי החסד “יד ביד" של הרב יעקב גלויברמן כדי לצפות מקרוב בחלוקת אלפי מזון לנזקקים לקראת ראש השנה.

נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, קבלה לפני כשבוע על רמת השירות של מערכת הבריאות בישראל. בין השאר, היא התריעה מפני התורים הארוכים שאנשים נאלצים להתמודד איתם בדרך לבדיקה רפואית חשובה או לקבלת תוצאותיה, שיכולות להיות בעלות השלכות קריטיות על מצבם הבריאותי.

תורים נוספים שראוי לשם אליהם לב הם התורים של הורים הרוצים לרשום את ילדיהם הרכים למעונות יום מסובסדים ומפוקחים. בחודש מרץ השנה פרסמה לי נעים מחברת החדשות כי הביקוש למעונות ויצו או נעמת הוא פי שלושה יותר מההיצע שמעמידה המדינה. מתברר כי בשנתיים האחרונות היה עודף הרשמה בכ־150 מעונות ברחבי הארץ, וכ־17 אלף ילדים נדחו ונכנסו לרשימות המתנה. אל מול התורים הללו חשוב גם לזכור את התורים הלא נכונים שאליהם מוסללים ילדי הפריפריה בדרכם אל חינוך מקצועי או אל הקבצות, שיקנו להם התחלה בלתי שוויונית ביחס לתלמידים שהפרוטה מצויה בכיס הוריהם, והם מהעדה הנכונה.

התורים בנתב"ג מייצגים את הפיכת החופשה בחו"ל למוצר צריכה נגיש יחסית, בוודאי בהשוואה ליוקר החופשות בארץ. אין זה אומר שהם מסמלים את חייו הקלים של הישראלי . אם כבר, הם עדות לרצונו להימלט מלחצי הקיום הישראלי. בניגוד לתור לדירה, להשכלה ולבריאות, התור לטיסה לפחות מסתיים באיזשהו שלב ומוביל לחוויה נעימה.