1. דירה להפקיר
שר האוצר משה כחלון נקלע בשבועות האחרונים לדילמה. מצד אחד, לפני כחצי שנה מיהר לחגוג את בלימת המחירים ופיצוץ בועת הנדל"ן. מצד שני, המציאות טפחה על פניו, והבועה התפוצצה לו בפנים. בארבעת החודשים האחרונים המחירים לא רק שלא הפסיקו לרדת אלא הם חוזרים לעלות, וזה מתסכל אותו מסיבה פשוטה: הורדת יוקר המחיה בדיור הייתה המשימה העיקרית באג'נדה שלו. אז מה עושים כשלא מצליחים? מנסים ליפות את המציאות בצורה הגובלת לעתים בפייק ניוז.
לאחר פרסום מדד אוגוסט לפני שבוע התעלם כחלון מעליית המחירים בגובה 0.3% ובחר להתהדר בירידת מחירים של מחצית האחוז בשנה האחרונה, אלא שזו ראייה סלקטיבית. אם נבחן את מחירי הדיור מאז מינויו לפני שלוש שנים באמצע 2015, נגלה עובדה לא מחמיאה - המחירים זינקו ב־15%. ועדיין, זה לא מפריע להציג ברשתות החברתיות גרפים היוצרים את הרושם הוויזואלי שמחירי הדיור בקריסה. זה חלק מהקרב על התודעה, המתבטא בניסיונות סרק לכופף לתועלתו גם את שיטות מדידת מחירי הדיור של הלמ"ס.
את נתוני השמאי הממשלתי, שפרסם בעבר נתונים לא מחמיאים, הוא הצליח להעלים. כעת הוא נטפל למדד עצמו. לפני פרסומו מודלף מידע פנים מהלמ"ס על המחירים שיתפרסמו, ובלשכת כחלון נערכים עם התגובות מראש. כשנודע עם פרסום המדד האחרון שהמחירים עולים, התגייסו במשרד הכלכלן הראשי (הכלכלן עצמו פרש לפני חודשיים ולא מונה לו מחליף) כדי להפיץ מודלים חלופיים המצביעים דווקא על ירידות מחירים. אנשי הכלכלן הראשי הפסיקו להתבייש ונראה שוויתרו על האינטגריטי המקצועי. הם מסדרים את הנתונים את תוכן הסקירה הכלכלית ואת עיתויה לפי האינטרסים של שר האוצר.
מניסיון העבר ברור שבראש הרשימה ניצבים הקבלנים, אחריהם הבנקים וגם חלקים בתקשורת מככבים. שלא במפתיע, הוא עצמו פטור מאחריות, אף על פי שהוא הכתובת העיקרית למצב. עם מינויו קיבל לידיו ארגז כלים מלא להתפקע כדי להצליח במשימת הורדת מחירי הדיור. לו המחירים היו יורדים ב־5% לשנה, זו הייתה הצלחה מסחררת לכולנו. בפועל זה לא קרה, כי פרויקט ההגרלות "מחיר למשתכן" שעליו הוא שם את כל יהבו עדיין לא הצליח.
קרקעות המינהל שוחררו לטובת הפרויקט המגלומני, תקציבים ישירים של מיליארדי שקלים נשפכו, אבל במונחי מקרו־כלכלה קיבלנו תוצאה עלובה: מתוך 16 אלף דירות הנמצאות בבנייה, פחות מאלף דיירים קיבלו את המפתח. אלפי זוגות צעירים מינפו את עצמם במשכנתה, משלמים במקביל שכר דירה, אבל לא קיבלו מפתח עדיין. רבים שהשתתפו בהגרלות מחיר למשתכן מצטערים שלא קנו חיש גד. ועדיין, שר האוצר לא מוותר, ואתמול יצאה לדרך הגרלה נוספת, שתכלול 5,814 דירות ב־21 יישובים.
מחיר למשתכן נוצר מתוך אמונה שדירות בהנחה של 25%־30% יגררו את מחירי הדיור למטה. אבל בגלל מיעוט הדירות שנבנו השפעת הפרויקט מוגבלת. במדד אוגוסט מחירי הדירות החדשות המשיכו לעלות, אף על פי ש־30% מתוכן היו של מחיר למשתכן.
זוגות צעירים הפסיקו להאמין שיצליחו לרכוש דירה חדשה ומתחילים לחפש דירות יד שנייה. משפרי דיור שהודרו מחפשים חלופות בשוק החופשי. כדי לבלום את המגמה, כחלון יוצא ביוזמת בחירות שתאפשר לזוגות צעירים לקנות דירה ראשונה, ולמנף את המשכנתה בסיוע האוצר עד ל־90% משווי הדירה.
הכוונה טובה, אבל בעיתוי הנוכחי זה עלול להיגמר בבכי. אם מחירי הנדל"ן יירדו כפי שכחלון מקווה, הקונים יהיו חשופים למחסור בביטחונות. בהנחה סבירה יותר שהמחירים יעלו, המשכנתה המוגדלת רק תאיץ את המגמה בגלל הביקוש הנוסף.
המצב בשוק השכירות לא טוב בהרבה. אחרי שהמשקיעים סולקו מעיר הנדל"ן, השרידים שנותרו ניצלו את המצב להעלאת מחירי השכירות. בשנה האחרונה מדובר בעלייה של 3%.
הגרוע מכל הוא משבר האמון שנוצר בין הקבלנים לכחלון. לפי נתוני הלמ"ס מהשבוע, התחלות הבנייה ירדו במחצית 2018 ב־20% בהשוואה לתקופה המקבילה. המחסור בדירות חדשות, הנאמד ב־15 אלף דירות, מהווה זרז נוסף לעליית המחירים.
יש לקוות שביום הכיפורים שלשום, בין תפילות "כל נדרי" ל"נעילה", ערך כחלון חשבון נפש גם ביחס למצב שוק הדיור. ייתכן שבינו לבין עצמו שאל איפה טעה וביקש מחילה.
2. שיטת הדחיינות
לפני יותר משבועיים, ב־5 בספטמבר, הבטיח כחלון בכנס כלכליסט שבתוך שבועיים ייבחר מחליף לדורית סלינגר, מנהלת רשות שוק ההון. ההבטחה ניתנה על רקע דרישת היועץ המשפטי לממשלה למנות לסלינגר ממלא מקום. באוצר רצו להימנע מכך, כי ממלא מקום הופך עם הזמן למינוי של קבע, ולכן נכנסו לאטרף מבחינת לוחות הזמנים. את הסחורה אמור היה לספק מנכ"ל האוצר שי באב"ד, שגם עמד בראש ועדת האיתור.
מכאן והלאה העניינים התחילו להסתבך. לא ניתן היה להגיע להסכמה על מועמד מוביל וגם לא על שלושה שמתוכם ייצא אחד. ברגע האחרון הוחלט להזמין לראיונות שלושה מפקידי האוצר הבכירים, שבגלל "תרגיל" מתוחכם הודרו תחילה מהתהליך.
אתמול אמורה הייתה הוועדה להביא את ההמלצה הסופית לשר האוצר, שאמור לבחור את המועמד הסופי. כל התהליך, שלווה בלחצים ובאינטרסים זרים, לא כיבד את כחלון ואת המועמדים עצמם. הרי כבר לפני כמה חודשים היה ברור שסלינגר פורשת, ובתחילת ספטמבר היא אכן עזבה סופית. אז האם לא היה די זמן כדי לטפל במינוי? לשיטת הדחיינות של כחלון בנושא המינויים יצא שם רע, והיא פוגעת במינהל התקין. כנראה שכאשר מדובר בנושא שלא בוער פוליטית, אין מה למהר.
באותה צרה הוא נתקל בסיפור תנובה ובעדכון מוצרי החלב. לאחר שמונופול החלב עתר לבג"ץ כנגד האוצר על אי־ עדכון המוצרים שבפיקוח ולאחר שכחלון השמיץ את תנובה, הוא הגיע לפתע למסקנה שמוטב להגיע להסדר פשרה. פסיקת בג"ץ בנושא עלולה הייתה לפעול לרעתו.
אלא שבינתיים, בגלל החגים, לוח הזמנים נעשה צפוף והיה צורך לטפל בבעיה בערב יום הכיפורים. בשביל מה כל זה? שר האוצר היה יכול למנוע את התסבוכת לו פשוט היה חותם כבר לפני כחצי שנה על המלצות ועדת המחירים המקצועית לעדכן ב־3.4% את מוצרי החלב שפיקוח. אלא שכחלון חשב שהוא מתוחכם יותר, ובשם המאבק ביוקר המחיה סירב לחתום.
התוצאה היא עוד תסבוכת מיותרת שניתן היה להימנע ממנה, לו היו פועלים לפי כללי המינהל התקין. מזל שישנו בג"ץ, שמשמש כשומר הסף העליון ודואג שנושאים בוערים העומדים על סדר היום יטופלו ללא סחבת ותרגילי השהיה.
3. עמלה ולמה
יש לי מנהג מגונה לעלעל בשעות הפנאי בעיתונים כדי לחפש את המודעות הסטטוטוריות הקטנות המסתירות את הסיפורים הגדולים. גופים מסחריים מעדיפים לתזמן את פרסום המודעות לתקופות שבין החגים, אז תשומת הלב הציבורית פחותה, וגם כך צריך מיקרוסקופ כדי לקרוא אותן. המודעות כוללות לא רק עדכוני עמלות, אלא לעתים גם הסדרי פשרה בתביעות ייצוגיות, הודעות ריקול על סילוקם מהמדפים של מוצרים פגומים ועוד.
לאחר הקדמה קצרה זו ברצוני לבשר על איתור המודעה התורנית, והפעם של חברת כרטיסי האשראי לאומי קארד מקבוצת בנק לאומי. ערב יום הכיפורים המודעה "בישרה" לעסקים על עדכון תעריפי עמלות סליקה וניכיון החל מ־1 באוקטובר. לא אכנס לפירוט מלוא התעריפון החדש, רק אדגיש שבשורה התחתונה העמלות יוסיפו ללאומי קארד, שעדיין בבעלות לאומי, מיליוני שקלים שיבואו על חשבון עסקים קטנים כמו מסעדות, בתי קפה, מוסכים או רשתות אופנה.
עסק המעוניין לשרוד ייאלץ לגלגל את העלות לצרכן, מה שיגרום לעליית יוקר המחיה. יוקר מחיה אמרנו? הרי בענף כרטיסי האשראי יצאה לדרך רפורמה שבמסגרתה יימכרו חברות האשראי לגופים פרטיים, התחרות תגבר והעמלות יירדו, אבל זה רק בתיאוריה.
לאומי קארד שהעלתה את העמלות נמכרה על ידי בנק לאומי לקרן ההשקעות ורבורג פינקוס לפי שווי של 2.5 מיליארד שקל. כדי להגדיל את האטרקטיביות של העסקה, בנק לאומי שבניהול רקפת רוסק עמינח ולאומי קארד ייקרו בתחילת אוגוסט מספר עמלות. העיקרית שבהן הייתה דמי הכרטיס, הנחשבת לעמלה המרכזית שמשלמים הלקוחות. כאן אין ויכוח שההתייקרות באה במישרין על חשבון הכיס הפרטי שלנו. כעת כאמור מדובר בסיבוב השני.
אז מה היה לנו? שר האוצר הכריז על רפורמה בענף האשראי שתעודד הקמת בנקים חדשים ותוריד את יוקר המחיה. העסקים הקטנים ואנחנו הצרכנים משלמים יותר, וזאת עוד לפני שאפילו חברת אשראי זרה אחת התחילה לפעול.
זה קורה על אף האזהרות החוזרות ונשנות של בנקאים וגם של כותב שורות אלה. אבל מה שוות כל האזהרות כשעל הפרק עומדים פוליטיקאים הצמאים לכותרות.
4. יש מגדל מאחוריך
קבוצת הביטוח מגדל עברה בחודשים האחרונים טלטלה ניהולית. המנכ"ל עופר אליהו פרש לפני שלושה חודשים והוחלף על ידי דורון ספיר. יו"ר הדירקטוריון יוחנן דנינו פרש ולתפקיד הוחזר פרופ' עודד שריג. גם בהנהלה הבכירה היו כיסאות מוזיקליים. יוסי בן ברוך, מנכ"ל מגדל שוקי הון, מונה למנהל הכספים והחטיבה הפיננסית, והחליף את ערן צ'רנינסקי שעבר לכלל ביטוח. בן ברוך הוחלף במגדל שוקי הון על ידי שגיא שטיין.
אלא שאחד התפקידים החשובים ביותר בקבוצה נותר בשנתיים האחרונות לא מאויש, ומדובר בתפקיד האחראי על החיסכון ארוך הטווח, הפנסיה וביטוחי הבריאות. עד לפני שנתיים החטיבה נוהלה על ידי גיל יניב, ועם פרישתו הועברה האחריות על הפעילות למנכ"ל. המפקחת על הביטוח באוצר סלינגר לא ראתה את זה בעין יפה ודרשה למנות בעל תפקיד קבוע. הבשורה האקטואלית היא שלאחר מאמצים רבים אותר מועמד בעל שיעור קומה.
מדובר ביוסי סירוטה, אקטואר במקצועו, ששימש עד היום כמנהל אזור המזרח התיכון והשלוחה הישראלית של חברת הביטוח המשנה השוויצרית סוויס רי. יש לו ניסיון בינלאומי עצום, ולכן דירקטוריון מגדל, שהטריח את עצמו לישיבה מיוחדת אתמול, לא התקשה לאשר את המינוי. סירוטה נתן את הסכמתו לאחר ששלמה אליהו, בעל השליטה, הפעיל עליו בחודשים האחרונים מכבש לחצים. אליהו יודע היטב שמינוי כזה יתקבל יפה בשוק ויחזיר למגדל עטרה ליושנה. הוא ימצב אותה בעיני סוכני הביטוח כמובילה בשוק ביטוחי החיים, לב לבה של תעשיית הביטוח בישראל. מגדל חולשת כיום על שליש מביטוחי החיים בישראל, ומספר המבוטחים שלה עומד על 2.2 מיליון.
המשימה הלא פשוטה של סירוטה תהיה לא רק לתחזק את מלאי המבוטחים הקיים, אלא להגדילו. כדי להצליח במשימה הוא ייאלץ לחזר אחר סוכני הביטוח ולשכנע אותם שהססמה "טוב שיש מגדל מאחוריך" אינה רק אמירה מן הפה ולחוץ, אלא אמירה שמאחוריה קיים גם תוכן.
את כל אלה הוא יעשה בתיאום עם דורון ספיר המנכ"ל החדש, וכמובן עם בעל הבית הדומיננטי אליהו, שממנו הוא יזכה לגיבוי בלתי מוגבל. אם סירוטה החרדי גידל בהצלחה שבעה ילדים ועוד מצא זמן פנוי לקריירה בינלאומית בענף הביטוח, נראה שיצליח גם במשימותיו במגדל.
5. אורח נטה ללון
ההחלטה על קיום האירוויזיון בת"א הכניסה את ענף המלונאות למרוץ נגד הזמן. אומנם אף יזם לא יספיק לבנות מלונות חדשים עד מאי 2019 (מועד קיום התחרות) כדי לארח את המתחרים מחו"ל, אבל היערכות מסוג אחר בהחלט קיימת.
"אני שב ומדגיש כי המלונאים סיפקו את החדרים למשלחות במחירים מוסכמים כי הם רואים בשידור האירוויזיון מאמץ לאומי ונרתמים למהלך", אומר אמיר חייק, נשיא התאחדות המלונות, "הקרדיט מגיע בעיקר לאלי זיו, מנהל ההתאחדות בת"א. לגבי אלפי החדרים הנוספים, מדובר בשוק חופשי, והמחיר ייקבע לפי היצע וביקוש. זה מקובל גם במקומות אחרים בעולם שבהם מתקיימות תחרויות בינלאומיות כמו מונדיאל, אולימפיאדה או גביע האלופות.
"אנחנו לא יודעים מי יגיעו, אבל אלה שיגיעו חייבים להביא בחשבון שחודש מאי הוא ממילא חודש שיא עם תפוסה של יותר מ־80%, וכך יהיה גם הפעם. אני מסכים שהביקוש יתבטא בעליית מחירים, אבל כאמור, זה לא יחול על אנשי המשלחות. ת"א תהפוך למסיבה אחת גדולה, כי יגיעו עשרות אלפי אנשים ושום חדר לא יישאר ריק".
אתה מסכים שהשכרת הבתים בשיטת ה־Airbnb מספקת פתרון מסוים לבעיה?
"בערים גדולות בעולם כמו ניו יורק, ברלין, ברצלונה, לונדון ופריז השיטה מפוקחת ונועדה להגן מעליית מחירים לאלה המעוניינים לשכור דירות לטווח ארוך. גם מצב הרגולציה מול בתי המלון מוסדר. הבעיה היא שבישראל אין פיקוח על ה־Airbnb. יש יזמים השוכרים דירות לטווח ארוך ומשכירים אותן מחדש לטווח קצר.
קבוצות יזמים שוכרות עשרות דירות, ולעתים המספר מגיע למאה, כדי לנצל את השיטה. מדובר בעסק לכל דבר אבל ללא תשלום ארנונה עסקית, ללא מע"מ או רגולציה הכוללת בטיחות כמו כיבוי אש. התרעתי על כך במכתב מלפני שבועיים לנציב כבאות ראשית, אבל לצערי הכללים לא ייאכפו, כי הכבאים פועלים לפי הנחיות הרשויות המקומיות".
אז אולי אתם צריכים להפנות את הטענות כלפי עצמכם. Airbnb מצליחה כי לא בונים מספיק חדרים.
"גם אם נכונה הטענה שאין מספיק חדרים, זה לא מצדיק את השתוללות היזמים הפרטיים עם כלכלת שוק שחור. זה רק מחריף את הבעיה. וחוץ מזה בונים מלונות חדשים, ויש צמיחה במספר החדרים. חייבים להבין שמחירי הקרקע בת"א יקרים, ולכן גם כל מלון שייבנה יהיה יקר הרבה יותר. שר האוצר הניף את דגל המלחמה במחירי הדיור, אבל הפעילות של Airbnb מחריפה את הבעיה. הם קונים או שוכרים לטווח ארוך דירות להשקעה, ונוצר מחסור בדירות לסטודנטים או לזוגות צעירים. אני לא מבין למה האוצר לא פועל לעצור את התופעה הבעייתית המנוגדת למדיניות המשרד. וחוץ מזה, בגלל רגולציה בניית מלון חדש אורכת שבע עד עשר שנים, וזה לא סביר לחלוטין".
אתה יכול להסביר מדוע מחירי בתי המלון מזנקים בחגים?
"זה לא הוגן להשוות מחירים בחגים למחירים נניח בינואר או פברואר. אם רוצים לטפל במחירי המלונות, יש לאפשר תחרות הוגנת ועידוד בניית בתי מלון. ענף המלונאות הוא התחרותי ביותר במדינה וגם אין שום מגבלות על תחרות מחו"ל. כל אחד יכול לקחת מטוס ולנסוע לנופש בחו"ל. לשמחתנו, כשיש רגיעה ביטחונית, מגיעים לישראל בעידוד שר התיירות יריב לוין תיירים רבים, ואז הביקוש עולה, וללא היצע מתאים המחירים עולים. צריך לתת ליזמים תמריצים נוספים לבניית מלונות".
תסביר לי מדוע המחירים באילת גבוהים בעשרות אחוזים ממחירי המלונות בעקבה או בסיני.
"אני יכול להסביר בקלות. תשווה את מבנה העלויות בישראל לעומת השכנים שלנו, ותקבל את התשובה. הארנונה בישראל גבוהה פי חמישה, מחירי המים והחשמל גבוהים פי שניים. אין עובדים מקצועיים, והפריון נמוך. השכר בישראל זינק בשנים האחרונות ב־30%. השכר באילת גבוה פי ארבעה לעומת השכר בעקבה.
חוץ מזה, יש עלויות נוספות כמו כשרות, הוצאות ביטחון ומיסוי גבוה. ככלל ישראל היא מדינה יקרה בגלל 'כלכלת האי'. המזון, המשקאות והמוצרים האחרים יקרים יותר. רמת הסיכון בענף עדיין גבוהה, והוא רגיש מאוד למתיחות ביטחונית. כל אלה מסבירים את פערי המחירים, ועדיין, למרות המצב הטוב יחסית, התשואה על ההון במלונות סבירה ולא חזירית".
איך אישית אתה מבלה תקופת החגים?
"זאת הזדמנות בשבילי לבלות בחיק המשפחה. קצת בחו"ל אבל בעיקר בישראל".