על פי מקורות זרים, יש למדינת ישראל נשק גרעיני. על פי מקורות זרים, הכור בדימונה הוקם כדי שלישראל יהיו יכולות כאלו. בערב יום הכיפורים הגיע ראש הוועדה לאנרגיה אטומית, תא”ל (במיל’) זאב שניר, לוועידה השנתית של סבא”א בווינה. בין שאר דבריו אמר גם כי ישראל מתייחסת ברצינות רבה לאיום האיראני בכלל ולאיומים הישירים שהם נוקטים נגד הקריה למחקר גרעיני (קמ”ג) בדימונה. גם נסראללה התייחס כבר יותר מפעם אחת לדימונה, וכבר לפני למעלה מ־50 שנה, ערב מלחמת ששת הימים, הוציאה מצרים גיחת צילום מעל הכור. תא”ל שניר הצהיר אפוא, באוזני העולם, כי ישראל משדרגת וממגנת את ההגנה על קמ”ג.

איראן תובעת מסבא”א וממדינות העולם לפרוק את ישראל מיכולותיה הגרעיניות או למצער להדק עליה את הפיקוח. תומך מפתיע בהצעה לפרק או להשבית כליל את הכור בדימונה היה שמעון פרס ע”ה; מי שנתפס - בצדק מלא או חלקי - כ”אבי הכור” שגם נקרא לאחרונה על שמו, שהציע לכאורה לסתום את הגולל על תרומתו החשובה לביטחון ישראל.

זו הייתה עלולה להישמע כמו עוד אחת מהצהרותיו השמאלניות של פרס; מי שהיה אחד “האקטיביסטים” ו”הביטחוניסטים” בשמאל הישראלי, נדד מאז אוסלו יותר ויותר שמאלה. האם גם עמדתו ביחס לקמ”ג הייתה חלק מנטייה כללית זו?



על פי מקורות זרים (ויקיפדיה), כור גרעיני בנוי מהרבה ברזל והרבה בטון, ומעוד כמה מרכיבים טכניים הניתנים לפירוק. לברזל ולבטון יש נטייה להזדקן. גם בבטון מצוין נבעים סדקים. גם ברזל תוצרת חוץ מחליד. כשזה קורה בליבת כור, התהליך עלול להיות מדאיג. לפני שנים אחדות פנו כמה חברי כנסת בבקשה לבדוק את מצב הכור. ועדת החוץ והביטחון בדקה ומצאה שהכל תקין. אבל הזמן ממשיך לחלוף. וכפי שכבר לימדונו זקני גולני, ואף כתבו זאת על דלתות השירותים בבסיסיהם השונים, עוד לא נולד בנה של היצאנית שהצליח לעצור את הזמן. גם זמנו של הכור בדימונה עלול להגיע יום אחד. בעולם יש כורים רבים, ואחרי כמה עשרות שנים משביתים אותם כדי למנוע אסונות.

אפשר ששמעון פרס, לפחות בכל מה שקשור לדימונה, לא הפך לפתע פציפיסט, אלא ניסה רק להרוויח משהו מאותם תהליכי הזדקנות טבעיים? למשל פירוק דימונה מול פירוק כל המתקנים הגרעיניים באיראן?

על פי מקורות זרים, יש בידי ישראל כמה פצצות אטום. המספרים הזרים נעים בין כמה עשרות לכמה מאות. עד היום אינני יודע אם “מרגל האטום” הבוגד מרדכי וענונו פגע בביטחון ישראל בגילוייו, או דווקא תרם לכוח ההרתעה של ישראל. אני נמנה עם אלו הסבורים כי ישראל זקוקה ליכולות גרעיניות, ואם אכן יש בידינו נשק כזה, אל לנו לוותר עליו. אין בין זה ובין מצב הבטון בדימונה ולא כלום. במקום למגן את המתקן הישן אפשר ודאי להקים חדש. אולי במעבה האדמה.
בין כך ובין כך - דבריו של שניר, התייצבותו של נתניהו בטקס קריאת קמ”ג על שם שמעון פרס ודבריו בטקס - מקרבים את תום מדיניות העמימות של ישראל, שהתמידה בסיסמה “לא נהיה הראשונים שנכניס נשק כזה לאזור”. לארצות הברית זה הספיק כדי להגן עלינו מפני דרישות בינלאומיות לבקרה פולשנית (למעט פעם אחת שאובמה זרק אותנו לכלבים). אולי דווקא עידן טראמפ מאפשר לנו לשנות מדיניות גם בעניין זה.