התוכן היה טראמפיסטי, אך ההופעה קצת הפתיעה לטובה. בנאומו, שפתח את הוויכוח הכללי, האירוע המרכזי של עצרת השנתית של האו"ם, הפגין הנשיא דונלד טראמפ נאמנות לססמת נשיאותו: 'אמריקה תחילה", וחזר על התבטאויותיו המזלזלות והמבטלות כלפי המוסדות הבינלאומיים, בהם, כמובן, האו"ם, שאירח אותו כנשיא ארה"ב.

אבל בניגוד להופעה הראשונה שלו בעצרת בשנה שעברה, שהייתה מפגן של 
לעומתיות, התרסה ושחצנות, הפעם, גם כשתקף מדינות ופיזר איומים, טראמפ נראה ונשמע הרבה פחות טראמפיסטי, ויותר מאופק.



אבל הוא לא השאיר ספק. העולם מחוץ לארה"ב הוא רע, שלילי ומסוכן. לא הייתה לו התבטאות חיובית אחת בהתייחס לארצות החברות. כצפוי, הנשיא תקף קשות את איראן והאשים אותה בכך שהיא "זורעת כאוס, מוות וחורבן". גם כשהזכיר את קוריאה הצפונית, שעמה ארה"ב מנהלת מגעים, טראמפ ציין כי הסנקציות שהוטלו על פיונגיאנג יישארו בתוקף.



הנשיא תקף את הגלובליזציה, ישות הידועה כשנואת נפשו, וחזר על דביקותו הדתית ב"אמריקה ראשונה". מנגד, הוא התגאה והתהדר בהישגים וההתקדמות של ממשלו מאז הופעתו בעצרת אשתקד, והגדיר את הישגיו במדיניות החוץ האמריקאית כ"גדולים יותר כמעט מכל ממשל לפניו". במלים אחרות, העולם מחוץ לארה"ב נורא ואיום, אך הוא מהווה זירה לפעילות אמריקאית מוצלחת".



תגובת המאזינים, נציגי 193 הארצות החברות באו"ם, בדמות צחוק שנשמע מצדם באולם מליאת העצרת, קודש הקודשים של הדיפלומטיה, הייתה חריגה ביותר. הלעג להתפארותו של טראמפ על הישגים במדיניות החוץ האמריקאית היה לא רק ביטוי של לעג למה שלא קיים, אלא גם הוכחה שהנשיא מנותק מהתפתחויות  בזירה העולמית, ומתקשה להבין ולהפנים מה קורה באזורי סכסוך מזוין ובמשברים.



חלק גדול מהנאום הקדיש הנשיא טראמפ למזרח התיכון, עובדה ששגרירים ודיפלומטים פירשו כהוכחה לכך שהנשיא לא כל כך מעודכן באירועים ובהתפתחויות במזרח התיכון. "רוסיה, ולא ארה"ב, שולטת במזרח התיכון", אמר דיפלומט מערבי בכיר בשיחה עם עיתונאי. 

כצפוי, המנהיג האמריקאי התייחס גם לסכסוך הישראלי-פלסטיני, אבל לא הזכיר, ואף לו ברמז עקיף, את "עסקת המאה". למעשה, גם הגדרתו את העברת השגרירות האמריקאית לירושלים כמהלך חיובי שיקדם שלום, הייתה אמירה שספק אם מישהו מבין.

משיחות עם דיפלומטים בכירים ופרשנים ותיקים,
 משתמע כי הם מעריכים שנאומו של הנשיא 
לא נשא עמו בשורה חיובית ומעודדת ביחס למה שצפוי לעולם החופשי במהלך המשך כהונתו. כמו כן, הם סבורים כי ההתייחסות המזלזלת שלו כלפי המוסדות הבינלאומיים, תחריף ותעצים פחדים וחששות מהתנהלותו הצפויה בזירה העולמית בחודשים הבאים.