פעם אחר פעם, בכל עיר ובכל יבשת, מחפש "תיאטרון הטרור" את הבמות לפעול עליהן ולהציג את המחזה שביים: דם, פאניקה, יבבות אמבולנסים, מצלמות תקשורת, חרדות, נפגעים וכו'. 

בשנים האחרונות בעיית הטרור הפכה גלובלית והגיעה לערים רבות בעולם. ברוב המכריע של המקרים, הגיעה ליעדים הפופולריים והמבוקשים ביותר, בירות מרכזיות וערי נופש. 

הגעתו של הטרור אל בירות העולם אינה מקרית. זריעת הפחד והאימה מקבלת ממד נוסף כשהיא פוגעת, מלבד בתושבי המקום, בממשלה או בצבא, גם במיליוני תיירים שעתידים להגיע לאותו היעד בחופשתם הבאה. 


לאירועים ביטחוניים יש השלכות מרחיקות לכת: הירידה בתיירות מורגשת חודשים לאחר הפיגועים וגורמת לנזקים כלכליים משמעותיים. כך, למשל, באוגוסט 2016 חלה ירידה דרסטית של 18% בתיירות בבריסל, לאחר שלושה פיגועים שהתרחשו בעיר במהלך חודש מרץ של אותה השנה. בפריז נרשמה ירידה של כ־14% במספר התיירים, בעקבות מתקפת הטרור המשולבת בעיר בנובמבר 2015. ההערכות מדברות על כך שהירידה בתיירות בפריז, במחצית הראשונה של 2016, עלתה כ־750 מיליון דולר. 

אחת הערים שסבלה יותר מכל במהלך העשורים האחרונים מטרור קשה, שכמובן פגע גם במעמדה כבירה תיירותית משגשגת, היא ירושלים. העיר, שבה מרוכזים המקומות הקדושים לכל הדתות והמהווה מוקד עלייה לרגל עבור רבים, מתמודדת לאורך השנים עם משברים הנובעים מפיגועי טרור באזור. 
 
עקב המצב, בעשור האחרון סיגלה לעצמה ישראל, ומתוך כך גם ירושלים, תורות שונות ללחימה בטרור. במקביל לפיתוחים שנועדו למנוע פעולות טרור ולהתמודד איתן באספקט הצבאי, פיתחה ירושלים כלים להתמודדות עם הפגיעה התדמיתית ולהחזרת תיירים (מהארץ ומחו"ל) לעיר. 

ההשפעה הייתה מיידית, ואפשר לראות כי בעשור האחרון יש עלייה במספר הלינות בעיר וגידול של 47% בתיירות נכנסת לירושלים. כל זאת אף על פי שבמהלך התקופה מתמודדת ירושלים עם פיגועים ואירועי טרור. 

באוקטובר תארח ירושלים את הכנס הבינלאומי הראשון לתיירות וביטחון. מטרתו לשתף בין מדינות העולם ידע וכלים להתמודדות עם טרור ועם השלכותיו על התיירות. התפיסה המובילה היא שהבעיות הגלובליות, שאיתן תעשיות התעופה והתיירות מתמודדות, דורשות פתרונות גלובליים. 

לצד שיתוף פעולה בין מדינות בנושאי מודיעין, מבצעים ועצירת כספי טרור, אנו נדרשים ללמוד כיצד להתמודד עם משברים בעת אירוע טרור, כיצד להדריך את התיירים ואת התקשורת, וכיצד לנהל את המשבר, באיזו אסטרטגיה ובאילו מסרים.
 
לכל מדינה ועיר צריך להיות "תיק לשעת חירום", שיכלול לא רק נוהלי פתיחה באש, חסימת צירים וצווי חיפוש, אלא גם ערכת חירום למלחמה ב"טרור התיירותי" - סימון קהלי יעד ופנייה ממוקדת אליהם, חזרה ל"עסקים כרגיל" במהירות האפשרית תוך קיום אירועים מתוכננים כסדרם, שקיפות, מתן מענה מלא לשאלות וכלים רבים נוספים.

רק כך, תוך שיתוף הידע והניסיון הקולקטיבי, נמנע מה"טרור התיירותי" להכתיב את הטון ונמגר את פגיעתו בענף התיירות. 

הכותבים הם יועץ אסטרטגי ומנהלת התיירות ברשות לפיתוח ירושלים
אילנית מלכיאוראילנית מלכיאור